המייל השבועי


קבלת התורה בשמחה ובפנימיות

כעבור תקופה הקים הרב גורביץ גן-ילדים ששכן במבנה ישן ולא כל-כך מתאים. וכשהגיעו פקחי העירייה לבדיקה שגרתית, הם דרשו שעד תאריך מסוים הוא יבצע שיפוצים מתאימים, כדי שיוכל להמשיך בהפעלת הגן. אך מחוסר אמצעים, הוא דחה זאת מיום ליום... וכשהתקרב המועד, החליט לגשת לעירייה ולשוחח עם הממונה על החינוך.

מיד בכניסתו לבניין העירייה פגש גבר צעיר, שהתברר שהוא בנו של הממונה על החינוך. פנה אליו הרב וביקש שיקבע עבורו פגישה עם אביו. הבן טען שיומן הפגישות של אביו מלא לימים הקרובים, אך הרב התעקש והפגישה נקבעה.

כשנכנס הרב לפגישה, פתח הממונה על החינוך בשאלה מפתיעה, הוא התעניין מה דעתו של הרב בנושא שטחי סיני, האם נכון למסור אותם למצרים ?

במוחו של הרב התרוצצו מחשבות, מצד אחד ההיגיון אמר שצרפתי בתפקיד בכיר כמותו ודאי מחזיק בדעות פרו-ערביות. ואם יאמר לו את דעתו, הוא בוודאי יתקומם, ולאידך היה ברור שאינו יכול להסתיר את דעתו החד-משמעית של הרבי בנדון.

כשהוא בורר את מילותיו פתח הרב ואמר שהוא חסיד של  הרבי. והביא את עמדתו הידועה של הרבי על הסכנות שבנסיגה מסיני. למרבה ההפתעה אורו פניו של איש-שיחו. הוא סיפר שזמן קצר לפני כן הוא ביקר בישראל. וסייר בסיני, והבין  שמסירת השטחים למצרים היא טעות חמורה... לאחר דברי הפתיחה, שמע את בקשתו של הרב גורביץ בעניין גן הילדים, והבטיח לו תשובה תוך כמה ימים.

בפגישתם הבאה בעירייה הוא הראה לרב גורביץ  תרשים של מבנה גדול שיש בו כיתות רבות, חצר גדולה ועוד, ושאלו האם המבנה נראה לו מתאים ?

הרב היה מופתע מההצעה והתמהמה בתגובתו. הביט בו הממונה ואמר, שכנראה הוא רוצה לראות את המקום. ואכן יצא עמו יחד עם  ראש מחלקת הבינוי לראות את המבנה.