מסופר על אחד החסידים שחיפש פרנסה שתאפשר לו לחיות בנחת ובכבוד.

בין השאר הציעו לו להיות 'מלמד תינוקות'. מורה לגיל הרך, בלשוננו.  מקצוע שמאוד התאים לאופיו וכישוריו. אך הייתה 'בעיה' אחת... המקום בו הוצעה לו המשרה היה עיירה שכל תושביה היו מה'מתנגדים' לחסידות. והוא הרי היה חסיד.

למרות זאת הוא נסע ל'ראיון עבודה'. ומאוד מצא חן בעיני תושבי העיירה. ואכן קיבל את התפקיד.

בסיום המפגש שאלוהו, דרך אגב, האם הוא חסיד ? וענה בשלילה. כדי לוודא שאכן אינו חסיד, המשיכו לשאול האם הוא מקדיש כל יום זמן כדי לחשוב ולהתבונן על הקדוש ברוך הוא ? וגם על זה ענה בשלילה.

אולם במשך הזמן התבררה האמת, שהאיש הוא, אכן, חסיד במובן המלא של המילה.

באו אליו ה"מעסיקים" ואמרו לו: "איננו תמהים על שאמרת שאינך חסיד. כי כנראה לא רצית להתגאות... אבל איך אמרת שאינך חושב על הקב"ה, הלא דבר ידוע הוא, שהחסידים חושבים ומתבוננים באלוקות. איך הוצאת מפיך דבר שקר" ?

ענה להם החסיד:

לא שיקרתי !

דווקא אתם – המתנגדים - חושבים כל הזמן על הקב"ה ואילו אנו - החסידים - חושבים רק על העולם...

הכיצד ?

 !"ר' אייזיק מקראקא היה עני מרוד, לילה אחד חלם ר' אייזיק חלום, ובו שמע קול שקורא אליו:  "מתחת לגשר של העיר ורשה מזומן לך אוצר

משחזר החלום בלילות הבאים שוב ושוב, נמלך ר' אייזיק באשתו, ארז את מטלטליו ושם פעמיו אל העיר ורשה

מספר ימים הטלטל ר' אייזיק בדרכים עד הגיעו אל העיר ורשה, ואז באישון לילה התגנב ר' אייזיק אל מתחת לגשר, והחל לחפור במרץ

לפתע חש בזרוע לופתת את צווארו, היה זה קצין בצבא שדרש בקשיחות מרובה לדעת את פשר מעשיו

.נאלץ ר' אייזיק לספר לו אודות החלום

.לשמע הדברים פרץ הקצין בצחוק ולעג לר' אייזיק ומעשיו, בספרו לר' אייזיק, כי אף הוא חלם חלום דומה, אלא שבחלומו הוא ראה כי האוצר נמצא בביתו של אייזיק בקראקא

מיהר ר' אייזיק לחזור לביתו, והחל לחפור בחצר ביתו, ואכן הלא יאומן קרה

     .הוא מצא שם אוצר

♦