הרבי מליובאוויטש הגיע לארצות הברית בכ"ח סיון תש"א (1941). ב- 9 שנים האחרונות לנשיאותו של חמיו, הרבי הקודם,  ניהל הרבי, על פי בקשת חמיו, את שלשת המוסדות שהקים להפצת היהדות ברחבי ארצות הברית, שבהם נזרעו זרעי המהפכה היהודית האדירה שמחולל הרבי בעולם.

באותם שנים נרקם קשר אמיץ במיוחד בינו ובין תלמידי הישיבה המקומית, אשר בחושיהם הביקורתיים והחדים קלטו מיד את היותו איש האמת ואת גודל ערכו ומעלותיו. הם נהנו מכל הזדמנות לשוחח עמו ולהשתתף בהתוועדויות שערך. היו מכנים אותו 'הרמ"ש', שהוא ראשי תיבות של שמו.

באחד הימים של שנת תש"ג (1943) כשיצא 'הרמ"ש' מדירתו של חמיו, הרבי הקודם. הוא פנה לתלמיד דוד איידלמן (שלימים היה אחד השלוחים הראשונים שיצא לספרינגפילד, מסצ'וסטס), ולחברו התלמיד צבי פוגלמן (שלימים היה שליח ראשי בווצ'סטר, מסצ'וסטס), היו אלו שני בחורי ישיבה שעמדו בדרכו, ושאלם אם הם רוצים לשמוע 'אמרה חדשה' ששמע זה עתה מהרבי, כמובן שהם ענו בחיוב ובהתלהבות.

וכך סיפר להם,

לפעמים נכנסים לבית מדרשו של הרבי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ואני כמובן מתייחס אליהם בחביבות גדולה ומקרבם. אולם נמצאים כאן כמה חסידים מבוגרים שדעתם לא נוחה מכך, ובאים אלי בטענה שהתייחסותי החביבה יכולה להתפרש כהסכמה ו'נתינת הכשר' להתנהגותם, הם סבורים שעלי לשנות את התנהגותי, ולתת להם מוסר ולהתייחס אליהם בקשיחות. ולכן, המשיך 'הרמ"ש' בדבריו, החלטתי לספר לרבי את הדיון ולשמוע ממנו מהי אכן הדרך הנכונה לנהוג כלפי אותם אנשים.

וזה מה ששמעתי זה עתה מהרבי,

כשהורים זוכים ונולד להם ילד, הם אוהבים אותו בכל לבם, ממש בלי גבול. עד שנראה שאין בלבם מקום לאהבה נוספת. זהו טבע אנושי שקבע הקב"ה. וכשזוכים אותם הורים וה' מברכם בילד נוסף, גם אותו הם אוהבים ללא גבול...וכן הלאה. ואם, לא עלינו, נולד להם ילד "מיוחד", יש לו חסר או נכות מסוימת, רואים שתשומת הלב, הרגישות והאהבה של ההורים לילד זה, גוברת שבעתיים.

המשיך הרבי ואמר, גם הקב"ה אוהב כל יהודי, אהבה ללא גבול כאהבת אב לבנו. וכאשר קורה שיש יהודי ש'חסר' אצלו משהו... יש לו 'נכות רוחנית' בזרוע שמאל כי הוא אינו מניח תפילין, או שהמוח שלו ריק מלימוד תורה וכדומה. ברור שלילד "מיוחד" כזה יש לקב"ה אהבה, תשומת לב ודאגה מיוחדת והוא יעשה הכל כדי להחזירו למוטב.

סיים הרבי הריי"ץ ואמר לחתנו 'הרמ"ש': "ואתה תנהג כמו הקדוש ברוך הוא".

✿

השבת אנו קוראים את פרשת קורח. התורה מספרת על 250 איש שהצטרפו לקורח בהתקוממותו נגד משה רבינו, בטענה שהוא בודה דברים מליבו ומחלק תפקידים רק למקורביו ללא צדק ושוויון, קרח לא האמין שכל מה שעושה משה רבינו הוא רק על פי ציווי מה'.

משה רבינו ניסה לדבר על ליבם ולבקש מהם לחזור למוטב, הוא אהב אותם ורצה, בכל ליבו, למנוע מהם את העונש המר, אך ללא הצלחה.

כשהתברר סופית שאינם רוצים לשוב מדרכם הרעה, לא נותרה ברירה אלא להענישם באופן חריג, בבליעה במעמקי האדמה. ואז אמר הקב"ה למשה רבינו לבקש מעם ישראל להתרחק מאזור המגורים של אנשי המחלוקת, כדי שלא יפגעו אף הם.

ואפילו בשלב זה, ברגע האחרון ממש, התגלה שוב אהבת ישראל העצומה של משה רבינו לחוטאים אלו.

מאחר שידע משה רבינו שכל עוד הם חיים ולא נבלעו, יש להם סיכוי לחזור בתשובה ולבטל את רוע הגזירה, אך לדבר איתם כבר לא יכל, כי הוא כבר קיבל ציווי אלוקי להרחיק מהם את הקהל, בכל זאת ניצל משה רבינו את הדקות האחרונות.

מה הוא עוד עשה ?

יצא לקראתם מלווה בזקני ישראל בעוצמה מלכותית מיוחדת, מתוך תקווה שאולי המראה הנשיאותי יכבוש את לבם וישפיע עליהם עד שיחזרו בהם.

זה מנהיג ישראל אמתי !  הוא משתדל בכל דרך לקרב ולהציל כל יהודי. יש לו אהבה עצומה לכל ילד ובמיוחד לילד ה"מיוחד".

✿

בשנת תשל"ו (1976) ביקרה אצל הרבי משלחת של פצועי מערכות צה"ל, הרבי קיבלם במאור פנים מיוחד, הוא נשא לפניהם דברים בלשון הקודש ולבסוף עבר ביניהם ולחץ בחום רב את ידו של כל אחד ואחד מהם.

בין דבריו בשיחתו אליהם, אמר הרבי: "אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו – שהוא "נכה". שם זה מראה על נחיתות. אדרבה, צריך להדגיש שהוא משהו מיוחד ומצוין על ידי בורא האדם – שנתן לו כוחות מיוחדים... לפיכך הייתי מציע שישנו את השם וייקראו "מצויינים בישראל".

נסגל גם אנו לעצמנו את המבט המיוחד הזה על כל יהודי. נלמד מהרבי שצריך להתייחס בצורה חיובית ובאהבה רבה לכל אחד ואחד.

✿

ביום שלישי הקרוב יחול יום ההילולא ה 23 של הרבי. זהו יום סגולה, בו יכול כל אחד ואחת לבקש ולהתברך בכל המצטרך.

ביום שני הקרוב אני נוסע בע"ה לרבי, תוכלו לשלוח אלי בהודעה חוזרת את שמכם ואת שמות בני משפחתכם ואוכל להביאם לציון הק' של הרבי.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר