"מעמד הר סיני" הוא המעמד ההיסטורי המשמעותי ביותר בעם ישראל. במעמד זה קיבלנו את התורה.

תיאור המעמד מפורט גם בפרשת השבוע.

לא מסופר רק מה שנאמר אלא יש גם תיאור איך הוא נאמר.

התורה מתארת את הקול האלוקי של עשרת הדיברות ואומרת שהיה זה קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא יָסָף.

משמעות הדבר (על פי חז"ל) שלא היה לקול האלוקי 'הד' (Echo).

מהו 'הד' ?

חזרה או השתקפות של צליל  המגיעה אל המאזינים זמן מה לאחר שמיעת הצליל הישיר.

כאשר הקולות  מנתרים מהקירות, מהתקרה ומהרצפה הם נוטים ליצור הדים.

עוצמת גל הקול המוחזר צריכה להיות גבוהה מספיק ובהפרש זמן גדול מספיק על-מנת שיוכל להיות מופרד מהגל הישיר בתפישתו של השומע.

ככל שהקול המקורי חזק יותר, יהיה ההד גם בהתאם.

ואם כן הדבר תמוה:

א.    אם כל קול יוצר הד. וזה המהלך הטבעי של הדברים. מדוע שונה הדבר ב'קול האלוקי' ? אדרבא כאן היה צריך להיות הד עוצמתי יותר ?

ב.     מדוע בכלל צריך לספר לנו פרט שולי זה ?

♦

מסופר במדרש:

על אדם שהיה ידוע כנותן צדקה ברחבות, קיבל מאשתו כמה מטבעות בכדי לקנות בשוק אוכל, בדרך פגשוהו גבאי צדקה וביקשו ממנו להשתתף במגבית עבור יתומה. וללא היסוס נתן להם את המטבעות שבידיו.

וכשהתבייש לחזור לביתו ריקם... פנה לבית הכנסת.

היה זה היום האחרון של סוכות והילדים שיחקו שם עם האתרוגים שהשאירו המתפללים. בייאושו לקח מידם שק מלא באתרוגים ומשם הלך עד שהגיע לחוף הים. שם הפליג בספינה עד לעיר הבירה קרוב לארמון המלך.

בדיוק באותו זמן חלה המלך ונאמר לו בחלום שרפואתו תבוא מאכילת אתרוגים שיהודים ברכו עליהם בחג.

משרתי המלך אצו לחפש אתרוגים בכל רחבי המדינה אך לא מצאו, וכך תוך כדי החיפושים נפגשו עם מיודעינו היהודי שבידיו שק עם אתרוגים.

ואכן המלך טעם מהם והבריא. ובתמורה העניק ליהודי שק מלא דינרי זהב.

♦

בנוסף לתובנה הכללית בסיפור זה, שאף פעם לא מפסידים מנתינת צדקה. יש כאן עוד משמעות הנוגעת לעניינינו.

החל מ'מתן תורה' נתן הקדוש ברוך הוא ליהודי את האפשרות לקדש את העולם.

מה משמעות הדבר ?

לא די שהקב"ה נמצא בצדדים הרוחניים של החיים - בתורה, בתפילה, במצוות - אלא צריך שגם הצדדים הגשמיים של החיים יהיו משכן לה'.

כשיהודי מקיים מצווה באמצעות חפץ גשמי – הוא גורם שהקדושה תחדור לאותו חפץ ותרומם אותו.

זה גם המשמעות של 'תשמישי קדושה' – דהיינו:  חפץ גשמי פשוט שמשמש אותנו לקיום מצווה.

ולכן האתרוג שיהודי מברך עליו בחג הסוכות שונה לחלוטין מאתרוג שנשאר על העץ ! או מ'לימון' שאולי דומה לו בצורתו. הוא 'סופג' לתוכו את הקדושה והברכה שנעשתה בו. ולכן גם היה בכוחו לרפא את המלך.

♦

יתירה מזו:  כל חפץ שנמצא בסביבתנו קולט וסופג לתוכו את הדיבורים והמעשים שאנו עושים.

כתוב בתלמוד: "אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו". והדבר מבוסס על דברי הנביא חבקוק שאומר: כִּי-אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק; וְכָפִיס, מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.

נעים להיכנס לבית שבין כתליו מדברים בשפה נקיה, שעושים שם מעשים למען הזולת וכדומה. גם האוויר שסביבנו סופג את הדיבורים וכמה זך ונעים כאשר הוא מלא בדברי תוכן וקדושה.

♦

זו בעצם הבשורה של מעמד הר סיני !

כאשר הקדוש ברוך הוא אמר את עשרת הדיברות, 'נבלעו' ו'נספגו' הקולות בכל חלקי הבריאה.

לא רק באזניהם של בני ישראל אלא אפילו בדומם שבבריאה. ואם כן ברור שלא היה כאן 'הד'.

כמו שב"חדרים שקטים" אין החזרה של גלי קול (כלומר, אין הדים). בחדרים כאלה, הקול היחיד הוא הקול ממקור הקול. אין כאן משהו ניסי... סיבת הדבר היא, כי חדרים אלה מרופדים מבפנים בחיפוי מיוחד הבולע 99.995% מגלי הקול.

כך בדיוק היה אותו קוֹל גָּדוֹל,  ש 'לֹא יָסָף' - לא היה לו הד.

♦

נשתדל להרבות קדושה מסביבנו. נשמור על מחשבה דיבור ומעשה טובים וחיוביים וכך העולם יהיה זך ונקי הרבה יותר.  

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר