הצדיק רבי שלמה סגל הלוי מקרלין היה מתלמידיו המיוחדים של המגיד ממעזריטש וחברו של רבנו הזקן בעל ה'תניא'.

פעם אחת הגיע רבי שלמה לבקר את רבנו הזקן, היה זה בימי בין המצרים, והוא נשאר אצלו גם בתשעה באב. באותם ימים שהה שם גם החסיד הידוע ר' שמואל מונקע'ס, ששמו מפורסם  כ'חסיד שובב' ושנון.

החסיד ר' שמואל היה מחפש תמיד דרכים איך להרבות אצל חבריו את השמחה. ואפילו בתשעה באב, הוא היה מתאמץ מאוד להרחיק את העצבות, ולכן, נהג בעת אמירת מגילת איכה וה'קינות', לזרוק על המתפללים כדורים קוצניים (='בערעלאך'). בלי כוונה פגע אחד מהם ברבי שלמה.

הצדיק רבי שלמה הקפיד על הנהגה זו ואמר לרבנו הזקן: "בגלל אברכים כאלה נחרב בית המקדש". רבנו הזקן שתק ולא השיבו דבר.

למחרת הציע רבנו הזקן לרבי שלמה לצאת עמו מחוץ לעיר אל היער. לפתע שמעו מרחוק קול אדם שבוכה מרה. הם הלכו בעקבות הקול וכשהתקרבו שמעו שהאיש מקונן על חורבן בית-המקדש, וקינתו מזעזעת את הלב.

כשהגיעו אליו, הבחינו שזהו אותו ר' שמואל. הוא ישב במקום שהיה מלא ביתושים עוקצניים, וכולו שקוע באמירת הקינות. הגיב רבי שלמה ואמר: "בגלל אברכים כאלה ייבנה בית-המקדש".

✿

מה פשר הנהגתו ה'משונה' של החסיד ר' שמואל ? מה הייתה דמותו האמתית, זריקת ה'בעראלאך' או הבכי ביער ?

בתלמוד הבבלי מובא סיפור מעניין על כמה מגדולי התנאים, שהתרחש לפני כאלפיים שנה לפני כן:

פעם אחת עלו רבי עקיבא וחבריו לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם ! כפי שנפסק להלכה שהרואה את בית המקדש בחורבנו קורע את בגדיו. לאחר מכן המשיכו התנאים בדרכם וכשהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים ! חברי רבי עקיבא הזדעזעו מהמראה ומהמצב הקשה והתחילו לבכות, ואילו רבי עקיבא שראה אותו מחזה, התחיל לצחוק ולשמוח...

אנו רואים שאצל רבי עקיבא היו התנהגויות סותרות. מצד אחד, הוא נהג כחבריו והביע אבל וכאב על החורבן, עד שקרע את בגדיו. אולם, מצד שני כעבור זמן קצר, כשראה שועל יוצא מהמקום המקודש ביותר, הוא צחק ושמח.

ואכן חבריו שתמהו מאוד על התנהגותו, ביקשו ממנו הבהרה. הוא הסביר את עצמו בצורה כל כך נפלאה עד שהצליח לשכנע גם את חבריו, שאמרו לו בהתרגשות, "עקיבא ניחמתנו ! עקיבא ניחמתנו !".

מה הסביר להם רבי עקיבא ?

הוא ציטט לפניהם את דברי הנבואה שאמר אוריה הכהן אודות חורבן בית המקדש:  "צִיּוֹן, שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ". הדימוי של החורבן למלאכת החרישה אינו מיקרי, בביטוי זה טמון סוד נפלא, איך צריך להתייחס לחורבן.

מה קורה לשדה בעת החרישה, האדמה כולה מתהפכת. האם נכון להתייחס לכך כחורבן והרס ? כל מי שמבין בתהליך הנדרש להביא לצמיחת היבול, יודע שהחרישה היא השלב הראשון וההכרחי לקראת הצמיחה. וככל שהחריש יהיה עמוק יותר, כך תשתבח התבואה שתצמח בעתיד.

כך גם בעניין חורבנה של ציון.

ברור שרבי עקיבא כאב את החורבן הנורא, עד שקרע את בגדיו מרוב צער, כדרישת ההלכה. אך יחד עם זאת הוא הצליח לראות בעומק החורבן את התחלת התנוצצות אור הגאולה, עד שהיה מסוגל לעמוד מול מחזה מזעזע של שועל היוצא מקודש הקדשים ולצחוק...ממש כמו הנאת בעל השדה בעת החריש.

וממנו למד גם החסיד רבי שמואל, והשתדל להחדיר בחבריו החסידים את התקווה והשמחה על תהליך הגאולה, גם בעיצומו של תשעה באב, ויחד עם זאת, וללא כל סתירה הוא בעצמו בכה והתאבל באמת על חורבן הבית.

"בגלל אברכים כאלה ייבנה בית-המקדש".

✿

אנו פוגשים את השדה החרושה לא רק בחורבן, אלא גם ביומיום.

הרב אברהם גליק, שליח הרבי באוסטרליה סיפר, שבתחילת שליחותו לימד בבית הספר החב"די וכן ריכז פעילויות נוער שונות. כעבור שלוש שנים, הפך תפקידו להיות יותר ניהולי, ובתור רכז לימודי הקודש בבית הספר, הוקדש חלק חשוב מהיום לטיפול בסוגיות משמעת של תלמידים, וחש שאינו מנצל את זמנו בצורה חיובית ופורייה. במקום להיות מחנך, הוא הרגיש שהפך להיות מעין שוטר ללא מדים.

בביקור הבא שלו בארצות הברית, הוא זכה להיכנס אל הרבי ליחידות, והוא שיתף את הרבי בתחושותיו.

הרבי הקשיב לדבריו ואמר, "בין ל"ט המלאכות האסורות בשבת אנו מוצאים גם את מלאכת 'חורש'. אולם, מתעוררת שאלה, הרי יש כלל הלכתי ש'המקלקל בשבת פטור', מאחר שקלקול אינו נחשב למלאכה, וממילא זה לא אסור מהתורה. ולפי כלל זה, חרישת שדה, הכרוכה ב'שבירת' פני האדמה, נראית לכאורה כפעולה של קלקול, וממילא, לא אמורים להתחייב עליה משום מלאכה בשבת?

אולם למעשה, החריש הוא לא פעולה של קלקול, אלא שלב מקדים והכרחי כדי שיוכלו לזרוע. אם האדמה לא תוכשר מראש ולא תיחרש כראוי, הזרעים פשוט לא יצמחו. ואם הזרעים לא יצמחו, לא תהיה חיטה, ולא יהיה לחם.

אותו הדבר, סיים הרבי, גם ביחס למשמעת בבית הספר. זהו תנאי הכרחי מקדים כדי שאפשר יהיה ללמד ולחנך, ובלעדיו, לא יכולה להתקיים למידה של ממש. יוצא איפא שהטיפול במשמעת אינו בזבוז זמן, ההיפך הוא הנכון, דווקא הוא מאפשר הוראה ולמידה, התקדמות וצמיחה".

✿

שבת שלום וגאולה שלמה

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה