בשבוע האחרון זכיתי לחוויה מרוממת במיוחד, הייתה לי הזדמנות נפלאה להתוועד יחד עם 'משפחתי' הרחבה מאוד, אלפי השלוחים של הרבי, הפזורים בכל קצווי תבל,

הבוקר, נשאלתי על ידי חבר בקהילה, אם אני מכיר את כל השלוחים... האמת, שבכינוסי השלוחים שהתקיימו לפני שני עשורים, יכולתי לומר שאני מכיר כמעט את כולם, אולם כיום שיש ב"ה כל כך הרבה שלוחים, ורבים מהם דור שני של שלוחים. אברכים צעירים, שבמסירות נפש עזבו משפחתם החמה, ובחרו לגור ב"חור" נידח, אכן בלתי אפשרי  שאכיר את כולם. כדי לזהותם, נדרשתי להתעניין מי אבא שלהם...

בימי הכינוס שמענו מהשלוחים סיפורים רבים על אימפריה ענקית שהצליחו להקים במקום שליחותם, ויש אחרים שעבודתם בשליחות מתבטאת בצורה שונה, קשר אישי ורצוף עם אנשי הקהילה, ללא מוסדות ומבני ציבור, אלא פשוט להיות שם בשבילם. יש שלוחים רבים, ומגוון דרכי פעולה, אך הצד השווה בין כולם הוא השמחה והאושר בזכות הנפלאה הזו להיות שלוחים של הרבי.

ברצוני לשתף סיפור (אחד מני רבים), שסיפר לי שליח בימי הכינוס. שהסביר לי את מקורה של שמחה זו.

ידידי הרב יהודה בער וועג יצא לפני 32 שנה בשליחות הרבי לאוקלהומה (Oklahoma) שבדרום ארצות הברית. כשהגיע למקום השליחות הוא זכה ל'קבלת פנים' צוננת למדי, בלשון המעטה. היו לו קשיים רבים, הפרעות, מניעות ועיכובים כמעט בכל פעולה יהודית שניסה לעשות. בעיקר מצד אנשי המקום.

אחת הפעולות הבסיסיות שעושים שלוחים רבים הוא, 'סאנדיי סקול' [=בית ספר לימי ראשון].  כידוע יום ראשון הוא יום חפשי מלימודים לתלמידים הלומדים בבתי ספר כלליים. ולכן השלוחים מנצלים יום זה להקמת בית ספר מיוחד לילדים היהודים, בימי ראשון לומדים הילדים את עיקרי היהדות והיסטוריה יהודית.

כשהרב וועג הבין שגם לפעילות חשובה זו, תהיה התנגדות בקהילה היהודית, הוא התייעץ עם ראש המזכירות של הרבי - הרב חיים חודוקוב. הוא ביקש לדעת איך לנהוג במצב זה, הרב חודוקוב אמר לו שעליו לחיות בשלום עם כל הפלגים בעיר, גם אם ה'מחיר' יהיה, ויתור על הקמת ה'סאנדיי סקול'.

הרב וועג התקשה מעט לקבל את ה'גזירה', הוא לא יכול היה להתאפק ושאל, איך זה מתאים עם מטרת העל של השליחות להיות 'מרכז לענייני חינוך' ?

הרב חודוקוב ענה לו, שהשליחות שלו היא שהוא יהיה, 'דוגמה חיה' של האושר והשמחה שיש ביהדות. כשהסביבה תחוש בשמחת החיים שיש לו ביהדות, הם יושפעו מכך רבות, וגם הם ירצו להיות כמוהו, יהודים שמחים ומאושרים.

ואכן גם אחרי 32 שנות שליחות, הרב וועג דבק בהדרכה זו שקיבל בתחילת הדרך, הוא אהוב ומקובל בסביבתו, חי בשלום עם כולם, ומשקיע את זמנו בעשיית חסד בתחומים רבים.

✿

הפעם הראשונה שמסופר בתורה על מושג השליחות, זה בפרשת השבוע, פרשת תולדות. כנאמר וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם--אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל.

מה אנו יכולים ללמוד מכך ?

יעקב אבינו היה שליח של אביו יצחק, הוא לא נשאר בחממה המשפחתית, בארץ ישראל. אביו הטיל עליו שליחות והוא עשה זאת בשמחה !

שליחותו הייתה לצאת לעולם, לחרן – מקום המתואר במקורותינו כמקום ירוד ביותר, כלשון חכמים 'חרון אף של מקום'. מקום שאף אחד לא קיבל אותו שם בשטיח אדום... הוא פגש שם את לבן הארמי שהתנהג עמו לאורך כל הדרך ברמאות. יעקב אבינו לא ליקק שם דבש... התורה מתארת מה עבר עליו ומספרת ש'בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי'. ומסתבר, שדווקא במקום כזה הצליח יעקב אבינו להקים את ביתו העתידי, משפחה לתפארת. משפחה שהיא היסוד ממנו צמח עם ישראל כולו.

זה בעצם סיפור החיים של כל אחד מאתנו.  

הקב"ה שלח את הנשמה הקדושה והטהורה של כל אחד מאתנו  לשליחות לא פשוטה. היא נכנסת לתוך גוף גשמי וחומרי. ושם היא בוודאי מרגישה יום יום, את מה שהרגיש יעקב בבית לבן הרמאי... הצרכים של הגוף, רצונותיו ומאווייו, הפוכים לחלוטין מזו של הנשמה, הם מהווים גורם מפריע ופוגע בנשמה. והיא, הנשמה, למרות הקשיים שיש לה מה'סביבה' היא תמיד שמחה. היא מודעת לכך שזו שליחות אלוקית. היא מקבלת כוחות מיוחדים להצליח בשליחות ולהגיע למטרה - להחדיר בגוף ובכל הסביבה, קדושה ויהדות שמחה.

כמו שזה בשליחות האישית שקיבל כל אחד בעצם ירידתו לעולם, כך זה גם במפעל השליחות העולמי שהקים הרבי. הרבי שולח חסידים למקומות 'רחוקים' בכל המובנים, הן גאוגרפית והן רוחנית, כדי לפגוש יהודים בכל מקום שהם ולעוררם לכל עניני היהדות. להיות כמו השליח הראשון, יעקב אבינו שיצא לחרן. וכמו בשליחות של השליח לאוקלהומה.

✿

באחד מכינוסי השלוחים ציין הרבי ש"שליח" הוא בגימטריא "שמח" (=348), שליח אינו עושה את שליחותו מתוך כפייה והכרח, אלא הוא עושה זאת בשמחה.

בדיוק כמו שיעקב אבינו יצא לדרך בשמחה, כי הוא שמע בשורה טובה שהקב"ה ישמור ויגן עליו שיצליח בשליחות, כך, סיים הרבי, בהבטחה לכל מי שייצא לשליחות כזו שתהיה לו ברכה והצלחה, וכך יוכל כל אחד לבצע את השליחות מתוך שמחה וטוב לבב.

בכינוס השלוחים העולמי בו חברו יחדיו אלפי שלוחים, אפשר היה למשש בידיים את עוצמת השמחה ואת ממדיה האדירים של ההצלחה !

אשרינו שזכינו !!!

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה