בקהילות רבות יש מנהג מרגש מאוד. בזמן של עת רצון מיוחד, באותם רגעים שלפני התחלת החופה. נוהגים ההורים לברך את החתן והכלה.

באחת החתונות ניגש ראשון אבי החתן, שהיה רב ידוע, לברך את החתן, הוא הניח את שתי ידיו על ראשו, וברכו מעומק הלב, זה נמשך דקה או שתיים. אחריו ניגש המחותן, אבי הכלה, הוא היה איש פשוט למדי, גם הוא הניח את שתי ידיו על ראש החתן, וברכו בעיניים עצומות, אולם זה נמשך זמן רב, הרבה מעבר למצופה.

אחר החופה ניגש אחד המשתתפים והתעניין אצל אבי הכלה, מה הוא אמר כל כך בזמן שבירך את החתן ומדוע זה ארך זמן רב כ"כ ?

הוא ענה בתמימות אופיינית, שהוא נוהג כפי שאמו ע"ה לימדה אותו עוד מקטנותו, שכאשר "מברכים", אומרים מיד את כל נוסח קריאת שמע שעל המיטה...

[לפני השינה צריך לומר  "קריאת שמע שעל המיטה", וכשהילד עייף... קשה לו לומר את כל הנוסח, ולכן אימהות רבות מרגילות את ילדיהם שבסיום ברכת המזון של ארוחת הערב, יקראו מיד את נוסח של קריאת שמע שעל המיטה]

♦

בפרשתנו אנו קוראים את הברכות הכי נפלאות שעם ישראל זכה לקבל, מפיו של... בלעם הרשע.

בדבריו הוא משבח את עם ישראל, בין השאר הוא מתאר את ההכנה שיהודי עושה לקראת השינה. בלשון הפסוק: "לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף".

רש"י מפרש התורה מסביר: "לא ישכב בלילה על מיטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו. כיצד ? קורא את 'שמע' על מיטתו ומפקיד רוחו ביד המקום".

מה כל כך חשוב בתהליך ההכנה לקראת השינה, עד שזה מקבל יחס מיוחד בברכותיו של בלעם ? ומיהו הטֶרֶף עמו צריך להתמודד לפני עצימת העיניים ?

ידוע שהאדם נחשב נזר הבריאה. זו הסיבה שאדם וחוה נבראו בסוף ששת ימי בראשית, הם דומים בכך לאורחים חשובים שנכנסים לארמון רק אחרי שהכול כבר מוכן לכבודם.

אולם על אף מעלה נפלאה זו, צריך אדם לזכור תמיד שהוא לא בא לעולם כדי ליהנות ולהתפנק... אלא כדבריו  המפורסמים של איוב: אָדָם, לְעָמָל יוּלָּד !

יהודי צריך תמיד לעבוד את ה'. עבודה זו אינה רק בשעה שהוא עסוק בדברים רוחניים ונעלים. לא רק בשעת התפילה, בלימוד התורה או בקיום מצוותיה, אלא בכל רגע בחייו. גם בעת האכילה והשתיה, וכן כשעוסק במשא ומתן. ואפילו בזמן השינה...

אמירת קריאת שמע ויתר קטעי התפילה לפני השינה, הוא בעצם זמן של עשיית סיכום יומי, כעין 'חשבון נפש' שעושים בסוף הדרך... אדם צריך להתבונן בתכלית ירידת נשמתו לעולם ? ולחשב איך הוא ביצע את תפקידו במשך היום שחלף, ובעיקר לקבל על עצמו החלטה טובה אחת שהוא ישתפר בה ביום הבא,  הנהגה כזו תשפיע שגם השינה תנוצל כראוי, לאגור כוחות חדשים לעבודת ה' ביום המחר..

♦

בפתיחת השולחן ערוך, בהלכות השכמת הבוקר כתוב: "צריך כל אדם בבקר להתגבר על יצרו כארילקום משינתו", יש אמרה חסידית אופיינית, מי שהולך לישון כמו אריה, יקום בבוקר כמו אריה, אך מי שהולך לישון ככלב, איך יקום כמו אריה ?... הרעיון הזה מרומז בדברי רבי משה איסרליש (= הרמ"א) "וכששוכב יידע לפני מי הוא שוכב".

בתלמוד הבבלי כתוב, ששעות החושך והלילה, הם זמן ש'מזיקין', שולטים בו, וקריאת פרשת שמע ישראל לפני השינה, מהווה כוח הגנה רוחני כנגדם, וכדברי רבי יצחק במסכת ברכות "כל הקורא קריאת שמע על מיטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו... מזיקין בדילין הימנו".

המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, היה אומר לתלמידיו, שאותם 'מזיקים' נוצרו מהמחשבות, הדיבורים או המעשים הלא רצויים שנעשו במהלך היום. ועל ידי קריאת שמע כראוי, אפשר לבטלם ולהינצל מהם.

וזה מה שאפילו בלעם ראה ואמר "לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף".

♦

המשפיע הרב שמואל בצאלאל (המכונה הרשב"ץ) נ"ע היה נוהג להעביר לתלמידיו מסרים נפלאיםן באמצעות סיפורים,

כך סיפר פעם, על אחד העגלונים שהתפרנס מהובלות סחורה בין העיירות, ולקח לו בחור אחד שיהיה לו לעזר.

היום הראשון שהתחיל הבחור לעבוד אצל העגלון, היה יום צום. ולכן לפני שיצאו לדרך לא טעמו מאומה, וכך גם היה במשך כל היום.

גם כשעצרו בדרך למנוחה, והאכילו את הסוסים, לא נתן העגלון לעוזרו שום דבר לאכול. והוא כמובן סבל, כשהרעב הציק לו, מבלי שידע מדוע אינו זכאי לקבל אוכל...

בערב, כשהסתיים הצום, נתן לו העגלון לאכול, והלך לישון.

לפנות בוקר, כשהעגלון  העיר את הבחור לצאת ליום עבודה נוסף, הוא סרב בתוקף לקום. מחשש, ששוב ירעב כל היום.

משהבין העגלון את סיבת הסירוב לקום, הוא אמר לו: קום בחור, היום – זה לא אתמול... היום הכול יהיה שונה !

כך גם צריך כל אחד מאתנו להחליט בעת אמירת קריאת שמע שעל המיטה, "מחר יהיה אחרת לגמרי"...

בהצלחה

שבת שלום ומבורך

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה