תרנגולת אחת דגרה על הביצים. ביצה אחת הייתה קצת שונה מהאחרות, אך ה"אמא" תרנגולת לא ייחסה לכך משמעות מיוחדת.

כשהאפרוחים בקעו נתנה להם את מזונם יום יום, כולם היו ניראים פחות או יותר זהים.

יום אחד הגיעה השיירה ליד שפת הנהר, לפתע קפץ אחד האפרוחים לנהר והחל לשוט...

הסתבר שהאפרוח הקטן שהיה לכאורה דומה לאחיו האחרים. היה, בעצם שונה מהם לחלוטין, הוא נולד מביצה של ברווז.

גם היהודי בחיי היום יום עוןשה פעולות יומיומיות בהם הוא דומה, לכאורה, למי שאינו יהודי, ובכל אופן היהודי שונה בתכלית,

מה יוצר את השינוי במה שנראה דומה כל כך ?

♦

לאברהם אבינו השתנה השם (מ'אברם' ל'אברהם') אבל הוא נשאר לנצח עם שם אחד.

ליצחק אבינו היה מלכתחילה רק שם אחד.

ואילו יעקב אבינו – הרי למרות שנאמר לו: שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב, לֹֽא־יִקָּרֵא שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ. בכל זאת המשיכו לכל אורך הדרך להשתמש בשני השמות.

אדמו"ר הזקן בעל ה'תניא' מגלה לנו שכל אחד מאתנו (על אף שנראה ככל האפרוחים הוא בעצם שונה, הוא ברווז...) הוא בעצם "ישראל", על אף שהוא נראה "יעקב".

כיצד ?

אצל כל יהודי ישנן שתי מדרגות. מדרגה שבה הוא נקרא 'יעקב' ואז הוא דומה ל'עבד' (בלשון הפסוק -ישעיה מד) שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב עַבְדִּ֑י. ומדרגה שבה הוא נקרא 'ישראל', ואז הוא דומה ל'בן' (בלשון הפסוק – שמות ד) בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל.

אלו שתי דרגות בעבודת ה':

במהלך ימות השבוע נדרש מהאדם להיות יַעֲקֹ֣ב (כמו ה'עקב' שבתחתית). דהיינו לעמול ולהתייגע בעסקיו, בדברים גשמיים וחומריים. ייתכן אמנם שבחיצונית הוא ייראה כמו הסביבה בה הוא נמצא. אך בפנימיותו הוא שונה ! ועליו להשתדל להתחכם ולראות איך להפיק מהעיסוק הגשמי תועלת רוחנית.

כאשר באה השבת – באה המנוחה. כאן נדרש מהאדם להיות יִשְׂרָאֵֽל (בחילוף אותיות - ' לי ראש'). להתנתק לחלוטין (אפילו במחשבותיו ותכוניותיו) מעסקי החול ולהתענג מקדושת השבת.

לשבת עם בני המשפחה בסעודות השבת בנחת וברוגע. להקדיש יותר זמן לתפילה ותורה. להרגיש כמו 'בן' הסמוך על שולחן 'אביו'.

♦

אכן, בכל מוצאי שבת, כשצריך לחזור ל'עבדות'... קשה, אפילו קשה מאוד ! ועל כן נוהגים רבים לומר אז פיוט שמיוסד על פי אותיות הא'ב', וכל קטע מסתיים במילים: אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב  !

♦

ר' יעקב היה סוחר ממולח. במהלך השבוע עמל יחד עם שותפיו הנכרים והצליח רבות. ובאותו זמן היה לבוש כמוהם ולא בלט כל כך בייחודיותו. (=ביהדותו) אולם כשהגיעה השבת והיה צועד עם ילדיו לבית הכנסת, או כאשר היה נוסע אל הרבי היה לבוש כאחד החסידים.

יום אחד התגנבה למוחו מחשבה שמא בעצם 'צבוע'... הוא, שיטת החלפת הלבושים בהתאם לעיסוק לפתע לא הייתה נראית לו, והחליט שמהיום הוא יישאר בלבושי החול גם בשבת, וגם כשייסע לבקר אצל הרבי. שהרי הוא איש אמת...

בהזדמנות הבאה כשנכנס לרבי בלבושי ה"ביזנס", אמר לו הרבי: "ר' יעקב, עד היום חשבתי שבימי השבת וכן כשבאת לכאן – זו הזהות האמתית שלך !  וכשהיית מתרועע עם שותפיך הנכרים הייתה זו תחפושת. עכשיו אני חושש שזה היה להיפך....

צריך שגם בנו יתקיים דברי המלאך: לֹֽא־יִקָּרֵא שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ !

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר