ביום שלישי הקרוב יציינו רבבות יהודים את יום הולדתו ה-113 של הרבי מליובאוויטש וזו הזדמנות מתאימה ללמוד ולהתבונן באחד מאגרותיו המרתקים.

עשרות אלפי מכתבים נכתבו על ידי הרבי מליובאוויטש. רובם הגדול היו לנמענים ספציפיים פרטיים כמענה לשאלותיהם במגוון תחומים; שאלות באמונה, בתורה ובמדע. שאלות בריאות הנוגעות לחייהם של אנשים רבים ושאלות הנוגעות למסחר ולעסקים חובקי עולם, ועוד סוגים רבים של שאלות. חלק מועט מן המכתבים היו ללא נמען. בעצם, הנמען הוא כל אחד. כל יהודי, ואפילו כל יצור אנוש. מכתבים אלו היו נקראים 'מכתבים כלליים'.

את המכתבים האלו היה כותב הרבי בזמנים מיוחדים במעגל השנה. סגנון המכתב הוא – כדרכו של הרבי מאז ומקדם – לקיחת רעיון מן התורה או מענייניו של החג והורדתו לחיי היומיום ולאקטואליה של זמנינו.

מכתבים אלו היו נשלחים לכל קצווי תבל והיו מתורגמים לשפות רבות. מיליוני אנשים, ולאו דווקא יהודים, היו נחשפים למכתבים אלו.  המכתבים היו אף נשלחים למערכות רבות של עיתונים בארץ ובעולם כולו והיו מפורסמים בהם בדרך קבע.

לפנינו מכתב מרתק הקשור לחג הפסח הקרב ובא. המכתב שלפנינו נכתב לפני כשישים שנה (שנת 1958). במכתב זה לוקח הרבי את רעיון יציאת מצרים ההיסטורית האורגינאלית והוא מוריד אותה לחיי היומיום שלנו. הוא מרחיב את המושג 'מצרים' – לכל דבר המיצר על האדם ומונע ממנו להתפתח, לגדול ולמצות את עצמו ואת יכולותיו. והוא מנחה את האדם שעליו לצאת מ'מצרים' אלו - להשתחרר מכל הדברים המפריעים לו להגשים את עצמו והמפריעים לנשמתו היהודית. 

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר

♦

ב"ה, י"א ניסן, ה'תשי"ח

ברוקלין, נ.י.

אל אחינו בני ישראל,

בכל אתר ואתר

ה' עליהם יחיו

!  שלום וברכה

לכל חג יש את תוכנו המיוחד, ולכן גם לימודיו והוראותיו המיוחדים, הנוגעים לכל אלה שהחג ניתן להם, דהיינו, כל אחד מישראל – בתור יחיד והן בתור חלק מכלל ישראל – וכן לכלל ישראל בתור כלל.

.אופיו של כל חג משתקף ומתבטא בשמו של אותו חג, ובמצוות, דינים ומנהגים הקשורים עמו

."אחד הענינים העיקריים של חג הפסח נרמז גם בשם שקבעו אנשי כנסת-הגדולה ליום טוב זה – "זמן חרותינו

והתורה שנקראת "תורת חיים", - מורת דרך בחיים – דורשת מכל יהודי לזכור, היינו לחיות מחדש, את החירות, יציאת מצרים, כל יום מימי חיינו. ובסגנון רבותינו זכרונם לברכה: בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים

הציווי והדרישה הם לכל דור ודור  – הן בזמנים שמלכות בית-דוד היתה קיימת זה כמה דורות ובית המקדש היה קיים, והן בזמנים החשוכים של דור השמד, רחמנא ליצלן

.ואל כל יהודי ויהודי בכל יום ויום. אע"פ שאתמול היתה אצלו "יציאת מצרים", צריך הוא לחיות את "יציאת מצרים" היום מחדש, ומחר שוב

כי התוכן של "יציאת מצרים" מתבטא בכך שהוא משתחרר מההפרעות והמיצרים העומדים בדרכו ומונעים ממנו להיות מה שהוא צריך להיות ולעשות מה שהוא צריך לעשות.

.ולכן, ה"יציאת מצרים" של אתמול אינה מספיקה עבור מצבו ודרגתו היום, וה"יציאת מצרים" של היום – לא תספיק עבור מחר

♦

:ניתן לבאר ולחדד עניין זה על ידי התבוננות בברואי העולם שסביבנו

הצומח, כאשר סופקו לו כל צרכיו הדרושים לגידולו - אדמה, מים ואויר וכו', אזי "משוחרר" הצומח מכל ה"דאגות" וההפרעות שלו. ואף שאינו יכול לזוז ממקומו ונגזר עליו להישאר במקומו כל ימיו - אף על פי כן, כל עוד אינו אלא צומח, הרי הוא בן חורין באמת.

אולם החי, אף אם יש לו את כל צרכיו באכילה, שתיה וכדומה, אם מוכרח הוא לעמוד במקום אחד - אין לו הגבלה גדולה מזו. הוא שרוי במאסר ובשבי חמורים ביותר - כי חסרה לו עיקר מהותו.

וכן האדם, שהוא שכלי. אף אם ניתן לו חופש גמור בתנועתו, אם סוגרים בעדו את חיי השכל – הרי הוא נמצא במאסר ובשבי השוללים ממנו את עיקר מהותו.

וכך הוא גם ב'עולם השכל' עצמו: אדם המסוגל להגיע לדרגות העליונות ביותר בשכל ומגבילים אותו לחיים שכליים של ילד קטן – הרי זה בשבילו המאסר הכבד ביותר של ה'אני' האמיתי שלו,

ואם הוא עצמו מכניס את עצמו למגבלה זו על ידי בזבוז שנותיו ושכלו ואפשרויותיו לצרכי אכילה, שתייה וכיוצא בהן, ולחיפוש אמצעים להשגת מזון ומשקה ולא למעלה מזה – הרי, מבחינות רבות, המאסר העצמי הזה, מר יותר בהרבה ובעל תוצאות חמורות יותר.

♦

וכשמדובר בבני ישראל, שכל אחד מהם יש נפש אלקית, "חלק אלוקה ממעל ממש", אשר, אפילו כאשר היא מלובשת בנפש הבהמית ובגוף, הרי היא קשורה עם הקב"ה, עם "אין סוף" – שאיפתה לחרות האמיתית שלה, ליציאת מצרים, היא תמידית ו"אין-סופית". היא אינה יכולה להישאר במקום אחד. כל יום, בעלייתה הנוספת על-ידי תורה ומצוות, המקרבים לאין-סוף – מרגישה הנשמה בעומק פנימיותה שהמדריגה של אתמול היא היום כבר בבחינת "מצרים", שיש לצאת ממנה ולהגיע למעלה יותר

♦

יעזור השם יתברך, ש"זמן חירותנו" הבא עלינו לטובה, יביא לכל אחד ואחת את החירות מכל ההפרעות, גשמיות, חומריות ורוחניות, ולשגשג, בשמחה ובטוב לבב, בעילוי אחר עילוי, עד לזמן חירותינו במלוא המדה – הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו במהרה בימינו

בברכת חג הפסח כשר ושמח

מנחם שניאורסאהן