מספר הרב ישראל שי' הרשקוביץ:

ב- 30 שנה האחרונות לא  השתמשתי במטריה, גם בגשמים עזים.

תשאלו למה ? למדתי זאת מהנהגתו של הרבי מליובאוויטש, אף כי באמת לא ידעתי בבירור את הסיבה.

בחורף האחרון שהיתי בניו יורק בשכונת קראון הייטס. באותם ימים היו גשמים עזים באופן חריג. ו...'נשברתי'. ניגשתי לחנות הקרובה כדי לרכוש מטריה.

תוך כדי דיון עם המוכר על סוג המטריה, שתתאים למטרה. הבחין המוכר בבורות שלי בתחום המטריות... ובמענה לתמיהתו, הסברתי לו שכבר 30 שנה שאני לא משתמש במטריה...

ואז הפתיע אותי המוכר ושיתף אותי בסיפור:

בשכנות אלי מתגוררת אחות רפואית, כושית, שזכתה לסייע רבות לרבנית של הרבי מליובאוויטש בעניני רפואה. לעיתים קרובות מבקרת אותה 'אחות' אצלנו במשפחה.

באחד מביקוריה היא סיפרה: פעם הייתה הרבנית מאושפזת בבית רפואה במנהטן והרבי הגיע לבקרה.

היה זה יום גשום במיוחד ומהיציאה מהרכב עד הכניסה לבנין בית הרפואה, נרטב הרבי כולו מהגשם הזועף.

שאלתי את הרבי בהלצה: "אין לך תקציב לרכוש מטריה ?..."

ענה לי הרבי:

"גשם זו ברכה מהקדוש ברוך הוא. ומדוע לעצור אותו במטריה ?..."

סיימה האחות ואמרה, מאז גם אני לא משתמשת במטריה...

הרב הרשקוביץ רכש אמנם מטריה, כדי לא לגרום 'הפסד' למוכר אך לא השתמש בה גם הפעם.

♦

טרם נכנסו בני ישראל לארץ הקודש תיאר להם משה את אופייה של הארץ החדשה במילים האלה:

"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם.... אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה-מָּיִם".

חכמינו זיכרונם לברכה מבארים שההבדל בין ארץ ישראל ל"ארץ מצרים.... אשר יצאתם משם", הוא "שאין מצרים שותה מי גשמים אלא נילוס עולה ומשקה אותה".

מה המשמעות של ירידת גשמים ?

במדרש רבה (בראשית) שואל רבי חנן: מדוע הנהיג הקדוש ברוך הוא שהעולם יהיה זקוק לגשם שיורד מלמעלה ולא ממים שעולים מהתהום ?

מסבירים חכמנו: "כדי שהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה".

דהיינו, שהאדם יכיר באמת, שכל השפע שהוא מקבל - בא מלמעלה. ולמרות המאמץ האנושי הגדול בחרישה וזריעה וכו', הוא חייב לשאת עיניו לבורא, ש'מפתח של גשמים' בידיו.

ולא כמו תושבי מצרים שאינם מכירים במקור השמימי של השפע.  הם חושבים שהכול נוצר מלמטה – שכל דבר שיש להם, כל דבר שהשיגו, הוא פרי עמלם, כי לא הגשם היורד מלמעלה הזין את אדמת מצרים, אלא הנילוס מלמטה. הוא עלה על גדותיו והציף את האזור שוב ושוב.

♦

כמו שגשם היא ברכה שבאה מלמעלה בכוחו של הקב"ה, וברור לאדם שעליו להודות עליה לה'. כך גם צריך להיות היחס לפרנסה ובשנים:

על אף שהיא באה על-ידי עבודת ויגיעת האדם, היא כרוכה בפעולתו וביוזמתו, ולכן יכול הוא לחשוב שמעשיו מביאים (או מונעים ממנו) את פרנסתו.

עליו לזכור תמיד שהפרנסה באה מלמעלה, וכל הפעולות שאדם עושה כדי לקבל את פרנסתו אינן אלא השתדלות וכלי בדרך הטבע, וגם זה שעושה כלי הוא בכדי  לקיים את ציווי התורה "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה", ולכן הוא עובד ופועל. אבל הוא זוכר שהפרנסה עצמה מגיעה כולה מלמעלה.

כמו כן, חשוב "לא לפתוח מטריה". כלומר, לא לעשות דברים שעלולים לעצור את השפע הכ"כ נחוץ לחיי היום יום.

וכנאמר בפרשתנו:

"...וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ:  כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה ?   וְזָכַרְתָּ, אֶת-יְ-ה-וָה אֱ-לֹהֶיךָ--כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ, לַעֲשׂוֹת חָיִל !

♦

 וכפי שהרבי מביא בספר "היום יום..."

"כתיב וברכך ה"א בכל אשר תעשה. האדם עליו רק לעשות כלי לפרנסתו, ולהשתדל בכל כחו אשר הכלי יהי' טהור מכל סיג ופסולת דאונאה כו', היינו שיהי' הכל ע"פ דיני התורה, אשר אז הוא כלי ראוי לברכה העליונה בשנים: פרנסה בריוח, ואשר הפרנסה תלד למקום הראוי".

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר