בתחילת פרשתנו מעידה התורה על אברהם אבינו שהיה: "זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים".  

מהי משמעותו של הביטוי "בא בימים" ?

כמה ממפרשי התורה מסבירים שהביטוי בָּא בַּיָּמִים מלמד על זקנה מופלגת. אולם בחיפוש בתנ"ך נמצא שביטוי זה לא נאמר רק על אברהם אבינו בהיותו בגיל 137. אלא גם למשל על דוד המלך שכל שנותיו היו 70 שנה בלבד נאמר "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים".

מובן אם כך, שזה אינו הפירוש הפשוט של המילה ויש מובן נוסף למילים "בא בימים".

אם כן משמעות הצירוף  היא - שאברהם אבינו בא ונכנס בתוך הימים.

האומנם ? איך נכנסים ובאים בתוך הימים ?

♦

בהתוועדות בחודש שבט לפני 46 שנה, שיתף הרבי מליובאוויטש את החסידים במאורע מעניין שחווה:

"...נכנסתי פעם לחדרו של חמי האדמו"ר רבי יוסף יצחק מליובאוויטש. היה זה בלנינגרד בתקופה קשה שהמשטר הסובייטי היה עסוק במעקבים, רדיפות וגזירות על הדת.

באותו יום התכונן מורי וחמי, הרבי,  לנסיעה חשובה לעיר הבירה – מוסקבה. בנושא הקשור להפצת התורה והמצווה. נסיעה זו הייתה כרוכה בסכנת נפשות ממש.

ידוע שגם בימים רגילים היה הרבי נתון תחת מעקב צמוד של הבולשת. אולם כשהיה נוסע מביתו הייתה הטבעת מתהדקת סביבו בתגבורת מיוחדת של אנשי הבולשת.

נכנסתי לחדרו - היה זה שעה קלה טרם עזיבתו את הבית לקראת אותה נסיעה גורלית - וראיתי שחמי, הרבי,  יושב ועוסק בענייניו בנושא שדרש שימת לב ועיון ועשה זאת במנוחה גמורה, ללא שום טרדה, הפרעה או מתח כלשהו.

לא יכולתי להתאפק, ושאלתי: - עד כדי כך ?!

הרבי עצר לרגע מעיסוקו וענה לי:

יש מושג שנקרא "הצלחה בזמן".

אמנם לא ניתן להוסיף על הזמן במהלך היממה, אבל צריך להצליח בניצול נכון של הזמן.

זאת אומרת:

אדם צריך להרגיל את עצמו, שכאשר עוסק בעניין מסוים, אינו חושב או מוטרד על מה שהיה לפני כן או מה שעתיד לעשות לאחר מכן.

גם כשיש לאדם רק רגע אחד פנוי ! יש לנצל רגע זה במילואו ולא לחשוב על הרגע הקודם או על הרגע העתידי.

זה נקרא הצלחה בזמן..."

♦

יכול להיות מצב שעוברים על אדם ימים רבים, מתרחשים בהם מאורעות שונים. ואין הוא שם לב אליהם. הוא איננו "נכנס" לתוכם. במצב כזה ה'ימים' הולכים לאיבוד. אין אצלו כ"כ הבדל בין יום למשנהו ואין יום מוסיף מאומה על זולתו.

בא אברהם אבינו ומלמד אותנו איך צריך להתייחס למושג הזמן.

אדם צריך "להכניס" את מהותו ואת נפשו בתוך כל יום ויום. כל מאורע או הרפתקה נעשית בתשומת לב מרבית. ואז כל כולו בָּא בַּיָּמִים.

בכל יום ויום נדרש לבצע את השליחות האלוקית שמיועדת לאותו יום. אין לאפשר מצב שימים יחלפו ויעברו באופן סתמי.

בהתנהגות כזו אפשר להעיד שהוא אכן בָּא בַּיָּמִים.

יתירה מזו:

לא רק שהוא בא ונכנס בצורה רצינית בתוך הימים, אלא כל הימים באים אתו.  אפשר להעיד עליו שלא מחסיר מעבודת ה' אפילו יום אחד. הוא בא עם כל הימים !

♦

בימים אלו מתכנסים יחד במרכז חב"ד העולמי 770 - אלפי ה'שלוחים' של הרבי מכל קצווי תבל.

ה'שלוחים' נפגשים בעשרות סדנאות והרצאות, והנושא המרכזי שבהם עסוקים - לטכס יחד עצה איך "להצליח בזמן". איך למלא את כל הימים בעבודת השליחות שהטיל עלינו הרבי.

שיוכלו להעיד על כל שליח שהוא בָּא בַּיָּמִים. כי כל רגע ורגע אכן מנוצל במילואו.

במבט נוסף ניתן לומר, שכל אחד ואחת מאתנו הוא בעצם 'שליח', לא משנה מה מצבו המשפחתי או מעמדו החברתי, ועל כן כל אחד ואחת מאתנו מחויב להיכנס, לבוא אל הימים. לנצל כל רגע בחיים, ולעשות הכל כדי להצליח לסיים את כל העבודה – ולקבל פני משיח בקרוב

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר