ואכן בשבת הראשונה לאחר שהרב גוטניק חזר לאוסטרליה, התקיים אירוע חשוב בבית הכנסת. נכחו בו מאות אנשים, רובם כאלו שאינם פוקדים את בית הכנסת בדרך כלל. הרב גוטניק דיבר בהתרגשות על מעלת השבת ותרומתה לחיים היהודיים ואז, כעצתו של הרבי, הוסיף ואמר, שהוא רוצה לבקש מהם בקשה אישית שנוגעת לו מאוד. והוסיף שזאת תהיה טובה גם עבורם (ובטוח שגם הקרדיולוג יסכים...) הוא ביקש מקהל ההמונים שהחל מהשבת הבאה, לא יכניסו סיגריה לפה. שיעברו שבת בלי עישון.

בשבת שלאחר מכן, באמצע התפילה, נכנס אדם לבית הכנסת. מדובר באדם ששרד את השואה ובעקבות האירועים הקשים שעבר, בקושי היה מגיע לבית הכנסת, אפילו בראש השנה ויום כיפור. ולכן היה די חריג לראותו בשבת רגילה. לאחר שהוא המשיך להופיע בבית הכנסת עוד כמה שבתות, ניגש אליו הרב גוטניק ואמר לו, שהוא מאוד שמח לפגשו, אך הוא תוהה מה גרם לו לפקוד בקביעות את בית הכנסת?

הוא סיפר, שהיה נוכח באותה שבת בה ביקש הרב לעשות מעשה אחד כדי להרגיש את השבת. ובשבת הבאה כשהגיע למשרדו, הדבר הראשון שעשה היה לשלוח יד לעבר חפיסת הסיגריות. לפתע נזכר שהרב ביקש משהו אישי לא לעשן בשבת. והוא לא עישן ! בעקבות כך חשב לעצמו אם הוא כבר אינו מעשן כי היום שבת מה יש לו להישאר במשרד ?! והחליט ללכת לבית הכנסת. והגיע באמצע התפילה. האווירה הייתה מזמינה ומחברת, היא הזכירה לו את ימי נעוריו. החליט לבוא גם בשבת אחריה וגם בשבת שאחריה, ומי יודע, סיים, אולי יום אחד הוא יעשה גם קידוש כשיחזור מבית הכנסת"…