הפתרון טמון בתוך הבעיה...

   אחיי ורעיי שי'

   בכתבי שורות אלו אני נמצא בחצרו של הרבי '770',

   ביום שלישי ג' בתמוז זכיתי להיות יחד עם עוד אלפים רבים על הציון הק' של הרבי. שמחתי גם להיות שליחם של רבים  רבים, שהעבירו דרכי את שמותם ושמות יקיריהם להזכירם לברכה.

   אם יש עדיין מי שרוצה להעביר את שמו לברכה, יוכל לעשות זאת עתה. ואשתדל להביא גם את שמו לציון הק' לברכה והצלחה בכל.

   בשבוע שעבר שיתפתי אתכם, וסיפרתי, אחיי ורעיי היקרים, על  "הרבי שלי". אם גם לכם יש סיפור על "הרבי שלכם", אשמח מאד אם תשתפו אותי בסיפורכם.

   בימים אלו נפגשים כאן יחד הרבה חסידים, ושלוחי הרבי יושבים ב"התוועדות רעים" ו"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". בשורות אלו ברצוני לשתף אותך בדברים שדיברנו באחד ההתוועדויות כאן.

   פתגם עממי עתיק (המופיע גם בתלמוד הבבלי) אומר : בשביל להכין גרזן לחטוב את עצי היער זקוקים להעזר בעץ מהיער...

   התוכן והמשמעות הוא, שאת השינוי או הפתרון שאנו רוצים להשיג במצב קיים. צריך בעצם לחפש במצב עצמו.

   הנביא ירמיה אומר : וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. הפירוש הפשוט הוא שיש תקווה ותפילה כללית שנוושע ונשתחרר מהצרה. אבל העומק הפנימי שמרומז כאן, שהישועה תבוא "ממנה", בתוך הצרה   עצמה כבר טמונה הישועה.

   בדומה למירשם אנטיביוטי שרופא נותן לחולה. למרות שרוב האנטיביוטיקות מיוצרות על ידי פטריות חיידקים ויצורים אחרים, הרי הם עצמם גורמים לביטול החיידק הבעייתי ומביאים את המזור לחולה.

    הספר הרביעי בין הנביאים שבתרי עשר, הוא הנביא עובדיה. הספר כולל רק פרק אחד קצר. ותוכנו מדבר על עתידה של מלכות אדום.

    בתלמוד שואלים מדוע מכל הנביאים דווקא 'עובדיה' התנבא על אדום ? אחד הביאורים הוא ש'עובדיה' עצמו הוא גר צדק שבא מאדום, ולכן  הדבר המתאים ביותר שדווקא הוא יתנבא על עתידה של אדום.

    דבר דומה יש גם בפרשת השבוע, פרשת 'בלק'. שם מסופר על בלעם שהיה מנביאי אומות העולם. וכמה בולט שהוא מאריך ומפרט בדבריו במיוחד על המצב העתידי שיהיה לאומות העולם אחרי ביאת המשיח. יותר ממה שאומר דברי נבואה על בני ישראל.

 

    לא רק כשרוצים לבטל מצב קיים, אלא גם כשרוצים לשפר ולהועיל למצב קיים, כדאי לחפש את הפיתרון ולהיעזר במצב עצמו...

    למשל: 'יהלום' הוא חומר קשה ומבריק בין המינרלים, הוא  בדרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. עבודת הליטוש נמשכת מספר שעות ואפילו ימים (תלוי בגודל חומר הגלם שעליו ללטוש). ומעניין שהלהב המסוגל ללטש ולחתוך את היהלום – עשוי מ...יהלום !

 

    לכפרי פרמיטיבי היה חמור זקן והכפרי רצה להפטר ממנו, אך לא ידע כיצד. באחד הימים החליט שהדרך הכי טובה לפניו, לחפור בור עמוק להוריד לתוכו את החמור ולמלא את הבור בעפר וכך יפטר ממנו.

   ממחשבה למעשה, החמור הורד לעומק הבור והכפרי החל לשפוך דליים של חול לתוך הבור... אחרי מאמץ רב והכפרי כבר עמד קרוב למלוי הבור, פתאום אזניו של החמור כבר בצבצו מהבור, ועוד רגע קט והוא כבר שוב חי מחוץ לבור....

    מסתבר שהחמור לא היה כל כך 'חמור'. כל דלי של חול שהכפרי הטיח עליו מלמעלה, ניער אותו החמור מעליו והפך אותו לשכבה מתחת לרגליו, והתרומם בעוד כמה מילימטרים.... וכך בנחישות וללא שבירה, הבין ה'חמור' שהפתרון ליציאה מן הבור נמצא בתוך ה'בעיה', בחול עצמו, שהכפרי זורק עליו על מנת   לקברו חי.

    כשנדע להביט נכון על החיים מתוך אמונה ובטחון שהקדוש ברוך הוא מקדים רפואה למכה, נזכה להפוך 'צרה' ל'צהר' ו'נגע' ל'ענג', וכלשון הפסוק אודות הנסיון של בלעם לקלל את ישראל: "ויהפוך ה' את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך.



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>