י. הוא נהג מונית המתגורר בלונדון.
בי"ג טבת ה' תשמ"ט (21/12/88), הוא הוזמן לקחת בני משפחה מ'סטמפורד היל' לשדה התעופה. הם היו אמורים לטוס בחברת פאן אמריקן מנמל התעופה הית'רו שבלונדון לנמל התעופה קנדי שבניו יורק.
בדרכם לנמל התעופה, אירע מקרה שיגרתי, אחד הגלגלים במונית התפוצץ. למורת רוחם של הנוסעים קצרי הרוח, הנהג נאלץ לעצור, הגלגל הוחלף, והמשיכו בנסיעה.
כעבור כמה קילומטרים נשמע לפתע קול נפץ נוסף... התברר שגלגל נוסף יצא מכלל שימוש דווקא עכשיו... לא הייתה ברירה אלא לעצור שוב את המונית, וללכת רגלי לתחנת דלק, שב"ה הייתה די סמוכה, ולרכוש גלגל מתאים.
כל זה כבר היה למעלה מיכולת סבלם של הנוסעים שמיהרו לטיסה, הם רטנו, והאשימו, אך לא הייתה להם ברירה אלא להמתין לתיקון הגלגל.
סוף סוף המשיכו בנסיעה מאוד מהירה, בתקווה להספיק את הטיסה, אך לפתע, נשמע ברכב צליל צורם ואחריו נפצי זכוכיות... מתברר שמשאית שנשאה אבנים עצרה באופן פתאומי ונחתו ממנה על החלון הקדמי של הרכב מטר של אבני חצץ וניפצוה לרסיסים...
זה גרם לעיכוב של לפחות 20 דקות נוספות ! כי נהג המונית רצה לקבל את פרטי נהג המשאית עבור חברת הביטוח.
בקיצור... למרות המאמצים להגיע לשדה התעופה בזמן ולהספיק את הטיסה, הם הגיעו 'בדיוק' בזמן שהמטוס, שהיו אמורים להיות עליו, המריא לדרכו!
נהג המונית ירד עם הנוסעים המיואשים, וניסה לעזור להם. אחרי מאמצים הצליח לסדר להם טיסה חלופית בחברת 'בריטיש איירווייס' שהמריאה כעבור שעה..
בדרכו חזרה בעודו חושב על הפרשייה המוזרה שהייתה לו בנסיעה זו, ומנסה להבין מדוע זימן הקב"ה עיכובים כה רבים, הוא שומע את קריין החדשות המודיע על נפילת המטוס!
הייתה זו טיסה 103 של פאן אמריקן, הידועה בשם 'אסון לוקרבי'. לאחר כשעה באוויר, בהיותו בגובה 31 אלף רגל התפוצץ המטוס והתרסק בפיגוע טרור נוראי. ומאות נוסעיו נספו. שברי המטוס נחתו בלוקרבי.
ראשו של נהג המונית הסתחרר וידיו רעדו, "ריבונו של עולם", זעק, " מה גדלו מעשיך, מה מאוד עמקו מחשבותך". כמה מרגש לראות עין בעין את ההנהגה המופלאה של הקב"ה, לשמור על אותה משפחה מ'סטמפורד היל.'
♦
בפרשתינו מסופר שבני ישראל באו בתלונות למשה רבנו על ה"מן" שאכלו במדבר. הם כינו אותו "לחם הקלוקל", ועל כך נענשו בהכשת נחשים ארסיים.
כאשר הם חזרו בתשובה וחיפשו דרך להשתחרר מהנחשים המאיימים, יצר משה רבנו 'נחש נחושת' והגביה אותו 'על נס', והתורה מתארת "והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחושת וחי".
מבהירים חז"ל שרפואתם של בני ישראל לא באה כמובן ממבט על נחש הנחושת, אלא, שכאשר הסתכלו בני ישראל כלפי מעלה הם בעצם שעבדו את לבם לאביהם שבשמים, ולכן נרפאו.
אם מתבונן הסיפור זה לעומקו תתעורר תמיהה.
מדוע לא הסתפק משה רבינו בדבר העיקרי, דהיינו להנחותם להביט כלפי מעלה ולשעבד את לבם לקב"ה, מדוע היה צורך ליצור משהו מוחשי, נחש מנחושת ולהגביה אותו 'על נס'.
אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, מתייחס לשאלה זו בספרו 'ליקוטי תורה' ומבאר במתק לשונו שהסיפור הזה רוצה ללמד אותנו ענין עמוק ומשמעותי. למעשה, יש כאן הדרכה איך להתייחס ל"הכשת נחש" ... או לכל אירוע הדומה ל"הכשת נחש". כלומר, איך נכון להביט על כל קושי, אי נעימות או אפילו יסורים חלילה, הבאים על האדם.
כשאדם מביט על בעיה כפי שהוא מרגיש אותה כאן בעולם התחתון, זה אכן קושי עצום ! שלא תמיד ניתן לסבול. גם דבר קטן יכול לשבש את כל מהלך החיים.
אולם במבט מלמעלה הכל נראה אחרת. כאשר מרימים את הנחש 'על נס', אם מתבוננים איך הקב"ה רואה את המאורע, הרי ברור שכל מה שעושה הקב"ה הוא רק טוב!
איך אפשר לעשות את זה?
מכיון שהעולם אינו 'כלי' לטוב אלוקי, הוא אינו מסוגל תמיד להכיל אותו. במיוחד כשהטוב מגיע בעוצמות גדולות, הרי אז זה מתקבל ומורגש אצלינו כהיפך הטוב. למה הדבר דומה ? לאדם מחונן ביותר, שמרוב עומקו הסביבה אינה מסוגלת להבינו והוא נעשה אדם דחוי... הוא אינו מעורב בין הבריות ונשאר בודד. דהיינו, על אף שיש לו טוב עצום, הוא מתבטא כאן בעולם כדבר לא טוב
וזה רמז משה רבינו כשיצר 'נחש נחושת' והגביה אותו 'על נס'. בכך הוא לימד את העם, שכאשר מתרוממים, וחובשים 'משקפיים אלוקיות', או אז רואים איך הוא באמת טוב. וכשזוכים זה נעשה טוב הנראה והנגלה גם בעולם הגשמי.
♦
ואסיים בנימה אישית
בקיץ של שנת ה'תשס"א היו לי כאבים מסויימים, ובבדיקה רפואית נאמר לי שעלי לעבור ניתוח קל, דבר שיגרתי ולא יוצא דופן כלל וכלל.
ובכל זאת, למרות שזהו טיפול רפואי קל והוא היה אמור לשבש את מהלך החיים לתקופה מסויימת, והוא לא נעים במיוחד,אבל בתורת החסידות מלמדים לקבל הכל באהבה.
הרופא/המרדים דרש שאבצע מספר בדיקות שגרתיות כהכנה לטיפול הרפואי, ו...באחד הבדיקות הסתבר שיש לי בעיה רפואית בעורק הראשי היוצא מן הלב, משהו מאוד מהותי ! שגורל החיים תלוי בו.
מדובר בבעיה שלא מלווה בשום תחושה, ואם אינה מתגלה בזמן, המצב ממש מסוכן.... שאלה של חיים ו...
כמובן שהניתוח הראשון ירד מיידית מסדר היום באותו שלב, וכל תשומת הלב הרפואית התמקדה בטיפול בבעיה הגדולה שבלב, ובניסים גלויים היא טופלה בהצלחה!
וכל שנותר לי הוא להודות לה' מכל הלב הבריא ב"ה בכל רגע ורגע מחיי... על הבעיה הראשונה שהרי רק בזכותה טופלה הבעיה האמיתית!
נרגיל את עצמנו באמונה תמידית שכל מה שעושה הקב"ה הוא רק טוב !!! זה לא קל ולא פשוט, לפעמים זה אפילו קשה מאוד משום שבאמת קשה, אבל צריך לזכור שזו האמת הפנימית.
נתפלל שנזכה תמיד שזה יהיה טוב הנראה ווהנגלה גם בעינים בשריות.
שבת שלום
הרב ברוך וילהלם
בית חב"ד נהריה
יו"ר
|
