שיבנה בית המקדש

 

באחד מלילות הקיץ יצא קיסר צרפת המהולל, נפוליאון,  מארמונו המפואר לטייל בעיר פריז ולפגוש את נתיניו. בעודו מטייל לו בנחת בעירו הגיע  עד לפתח  בית הכנסת המרכזי שבפריז. הוא עמד לנוח ליד בית הכנסת, כשלפתע שמע קולות בכי חרישיים בוקעים מתוך בית הכנסת. הוא הביט פנימה.  חושך שרר בבית הכנסת רק נרות מועטים דלקו וקול הבכי הלך והתגבר. כשהתרגלו עיניו לחשכה ראה את המתפללים. חלקם  ישבו על שרפרפים נמוכים ואחרים על הרצפה. רגליהם יחפות ובידיהם ספרים. מישהו קרא דבר מה בקול בכי נפוליאון הטה אזנו והקשיב, אך השפה הייתה זרה ובלתי מובנת לו.

"מה קרה ? למה הבכי ?" שאל נפוליאון בפליאה את אחד המתפללים.

הפסיק האיש את בכיו ואמר: "שרפו את בית מקדשנו".

מי שרף ? היכן ? התעניין נפליאון.

"הרומאים", ענה האיש. "במלחמה הגדולה על ירושלים".

"לפני כאלפיים שנה, בשנת 70,  ביום תשעה באב, שרפו הרומאים ובראשם טיטוס שר צבאם את ירושלים, והעלו באש את בית המקדש. אלפי אנשים מתו במלחמה ההיא. את כלי המקדש המפוארים העשויים זהב העלה טיטוס לספינה, והובילם יחד עם השבויים הרבים בשיירת ניצחון בעיר רומי. כל זה מונצח על שער הניצחון בעיר רומא".

קמט נפוליאון את מצחו, הרהר כמה דקות ואמר: "אכן, עם מיוחד ונפלא אתם.  רק עם שיודע כך, אלפי שנים להתאבל על בית מקדשו שאבד , רק הוא יזכה לחזור במהרה לארצו ולשוב וראות בבנינו".          

 

 

"שייבנה בית-המקדש במהרה בימינו" איננו רק תפילה יום-יומית ושיר נפוץ, אלא תמצית המשאלות של העם היהודי לדורותיו. כל הצרות והייסורים שעוברים על עמנו הם תולדה של חורבן בית-המקדש, והכמיהה לבניינו מתמצתת את הציפייה לבניינה המחודש של האומה היהודית ושיבתה למקומה הראוי לה, ועמה השכינה החוזרת לשכון בישראל.

מבט חטוף בלוח-השנה היהודי ובסידור התפילה מבהיר מיד את מרכזיותו של בית-המקדש בהוויה היהודית. שלושה שבועות בשנה, ימי 'בין-המצרים', אנו אבלים על חורבנו. בסיום תפילות העמידה אנו מוסיפים ומבקשים: "שייבנה בית-המקדש במהרה בימינו". גם ליל-הסדר מסתיים בקריאה "לשנה הבאה בירושלים", והכוונה היא, שבשנה הבאה נעשה את הפסח בבית-המקדש בירושלים.

 

חשיבותו של בית-המקדש נובעת בראש ובראשונה מהמצוות הרבות הקשורות בו. בהעדר בית-המקדש, חיי התורה והמצוות שלנו חלקיים מאוד וחסרים. מקובל לדבר על תרי"ג מצוות, אבל בימינו אפשר לקיים רק כשליש משש-מאות ושלוש-עשרה המצוות. מרבית המצוות האחרות יכולות להתקיים רק סביב בית-המקדש.

השאיפה לבניין המקדש נובעת, אפוא, קודם-כול מן הרצון להיות יהודים שלמים. היהדות איננה רק תפילין ושבת, אלא גם קרבן-התמיד וקטורת-הסמים, לחם הפנים ומנורת המאור. על כל אלה אנחנו יכולים עכשיו רק ללמוד ולחלום. ומכיוון שהתורה היא תורת-חיים, תורה שצריכה להיות מיושמת בתוך המציאות, אנחנו מחכים ומצפים להתממשותה המלאה, בבניין המקדש.

בית-המקדש איננו רק מקום לעבודת הבורא. זה גם המקום שבו שוכן הבורא ומתגלה לעמו. אחת ממצוות התורה היא העלייה לרגל - "ליראות את פני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה". אומרים חז"ל: "כשם שבא ליראות, כך בא לראות". כלומר, כשם שיהודי בא למקדש כדי להראות את עצמו לפני האלוקים, כך בא לראות "את פני ה' אלוקיך" - לראות את פני השכינה.

המשנה מתארת את עשרת הניסים שהיו מתחוללים בתדירות בבית-המקדש. כל עולה לרגל היה רואה את חוקי הטבע משתנים. הוא לא היה נזקק לאמונה - הדברים היו גלויים לעיניים. הכול היו רואים את השכינה האלוקית שורה בבית-המקדש, ביטוי להשראת השכינה בעם-ישראל, וממנו הייתה האורה יוצאת לכל העולם כולו. אנו מצפים ומייחלים לבניין בית-המקדש, משום שאז "ותחזינה עינינו" בשובו של הקב"ה לציון.

 

 

באחד השדות היו שלשה שותפים שחילקו ביניהם את העבודה.

הראשון היה מפורר את הגושים ויוצר גומות באדמה. השני היה מטמין את הזרעים באותן גומות והשלישי היה מכסה את הזרעים באדמה בצורה אחידה.

באחד הימים הופיעו רק שני שותפים לעבודה, זה המטמין את הזרעים נעדר.

ובחריצות רבה פורר האחד את גושי האדמה וחרש כראוי, והשני כיסה מיד את הבקעים ויישר את האדמה,

עובר אורח שהתבונן במעשיהם בתמיהה ,לא התאפק, וניסה לברר מה הם בדיוק עושים, ומה התועלת בחרישה וכיסוי כשלא הוכנסו הזרעים באדמה ...

ענו לו השותפים:

מי שתפקידו להכניס את הזרעים לא הופיע היום. האם זו סיבה שאנו לא נמשיך לעבוד ולפחות נעשה את חלקינו....

כל זמן שבית המקדש לא נבנה, חסר העיקר !

אמנם אנו משתדלים ללמוד וללמד לשמור ולעשות מעשים טובים, והרבה מעשים טובים במיוחד בימים אלה, אך בסופו של דבר עדיין חסר את מי "שתפקידו להכניס את הזרעים"... והעיקר – דהיינו בית המקדש -  חסר מן הספר.

וכשנרגיש שאכן העיקר חסר, לא ננוח ולא נשקוט. נתפלל ונבקש מהקב"ה שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

 

שבת שלום וגאולה שלמה

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>