זה קרה שבועיים אחר חתונתם. זוג צעיר יצא מביתו ופוגש את אבי הכלה הצעירה, שיצא לקנות כמה דברים במכולת השכונתית, והתברר שאין לו כרגע מזומנים בכיס. גם הכספומטים בסביבה לא נתנו מענה... וכך עמד נבוך בפינת הרחוב.

להפתעתו הוא רואה את הזוג המאושר, בתו ובעלה צועדים מולו. בביישנות מה... ניגש לחתן ושאלו אם יוכל לתת לו כהלוואה עד למחרת בבוקר, שטר של 100 שקלים, החתן לא היסס לרגע ושלף מכיסו את השטר המבוקש ונתנו לחמיו בשמחה.

מיד לאחר מכן, כשחמיו התרחק מהמקום בכמה צעדים, שמע שחתנו אומר לאשתו, 'מעניין לראות מתי השטר יחזור אלי...'

חמיו, שמע בבירור את הנאמר, ונפגע עד עומק נשמתו. הוא חשב בליבו, האם זה החתן שכולם היללו ושיבחו את מידותיו הטובות ? הייתכן שהוא כל כך לא סומך עליו שיחזיר לו את 100 השקלים, אחרי שהוציא עבור שמחתו אלפי שקלים ?!

המחשבות רצו במוחו ולא נתנו לו מנוח. כשחזר מהקניות הוא שיתף את אשתו/החמות במה שקרה, והבית כולו היה כמרקחה... הם לא מצאו מנוח לנפשם  איך קרה הדבר שבתם 'נפלה' עם אברך שכזה... הם חשבו שלא תהיה ברירה אלא  'לפרק' את החבילה.

האב שהיה אדם שקול ונבון, החליט שלפני כל תגובה או מעשה מצדו עליו להתייעץ עם אחד מידידיו הטובים.

הידיד הזכיר לו, את דברי המשנה שצריך ללמד זכות על כל אדם, והגיעו למסקנה שגם במקרה קיצוני כזה, חובה לבדוק היטיב מה באמת הייתה כוונת חתנו.

הוחלט שבמקום 'להתבשל' בכעסים, עליו לקבוע עמו פגישה רגועה, ולבקש הבהרה על מה שנאמר.

עוד באותו יום הוא הלך לביתם כדי לברר את העניין.

כששמעה בתו את השאלה, פרצה בצחוק גדול... וסיפרה לאביה, שבאותו טיול לילי עם בעלה, הוא סיפר לה שהוא נוהג לרשום את שמו על כל שטרותיו, כדי לראות כמה זמן יעבור עד שהם יתגלגלו ויחזרו אליו בחזרה,

הוא ציין לפניה את דברי המדרש (בפרשת מטות) שמסביר 'למה נקרא שמם זוזין שזזים מזה ונותנין לזה', והממון הוא כגלגל שחוזר בעולם. בכל פעם שבעלה נותן שטר למישהו הוא חושב על כך, ומסתבר שראה כבר פעמים רבות שהגלגל חוזר ואותו שטר חזר לידיו. זו הייתה פשר האמירה הפשוטה 'מעניין לראות מתי השטר יחזור אלי...'

✿

אנו נמצאים בעיצומן של ימי בין המצרים. זה זמן המתאים ביותר להתחזק ב'אהבת ישראל', בכל המישורים.

אדמו"ר הזקן, מתייחס בהרחבה באחד ממאמריו, להבדל שבין גלות בבל, שהיתה אחר חורבן בית ראשון, וזו נמשכה רק 70 שנה, לעומת הגלות האחרונה, שאנו עדיין נמצאים בה, מאז חורבן בית שני, וזו נמשכת כבר מאות שנים ועדיין לא נושענו !

החטאים והכשלונות שגרמו לחורבן בית ראשון, באו מהשחתה וקלקול של ז' המידות שבנפש האדם,

דהיינו, החטאים היו ברורים וגלויים, לא היה ניתן לטעות בהגדרתם השלילית. וכאשר יש ידיעה ברורה במה חטאו, הרי ידיעת המחלה היא כבר חצי תרופה, ולכן היה קל, יחסית, לחזור למוטב.

70 שנות גלות בבל, תיקנו את 7 המידות והכינו את בני ישראל לבית המקדש השני, במהירות.

לעומתו, חורבן בית שני, נגרם בגלל 'שנאת חינם', בחטא זה, לא תמיד ברור לאדם, מה בדיוק הבעיה בהנהגתו. יש לו 'אלף' תירוצים והסברים, מדוע מוצדק לשנוא או להרחיק את פלוני... ונכון להתנהג אליו בדרך פחות נעימה. לרוב יש תיק מלא תירוצים למה זה צודק והגיוני.

ולכן לוקח זמן רב יותר, עד שמשתכנעים שצריך לבטל כליל את הסיבה לגלות. את ה'שנאת חנם', ולהתחיל בדרך של 'אהבת חינם'.

אהבת חינם ואהבת ישראל הם מושגים רחבים מאוד, עד כדי כך שלפעמים הם כבר לא מחייבים בשום דבר מעשי. לכאורה. סיסמה יפה ביותר... לכן צריך לפרוט את זה לפרוטות קטנות ומעשיות.

חשוב מאוד שהמבט על כל אחד יהיה חיובי, וכלשון המשנה 'והוי דן את כל האדם לכף זכות'.

גם כששומעים את ה'חתן' אומר משפט, שנשמע הכי פוגע ומעליב, צריך להתאמץ ולדונו לכף זכות. ולא להגרר לעצת היצר המחפש רק מדון ומריבה.

✿

שני חסידים באו לבקר את רבם, האחד היה עני מרוד וחברו היה מעשירי העיירה,

כשהגיע זמנם להכנס לצדיק ל'יחידות', העשיר נכנס ראשון ושהה זמן רב בחדרו של הצדיק, ואילו כשנכנס העני, ברכו הצדיק ובתוך זמן קצר תם זמנו...

החסיד העני לא התאפק, ושאל בתמימותו, מדוע יגרע חלקו מחברו העשיר, שזכה לשהות זמן רב אצל הצדיק ?

חייך הצדיק ואמר, שלקח זמן רב לשכנע את העשיר, שצריך להיות בהכנעה ובביטול כלפי כל אדם, ולקבל כל אדם כמו שהוא.

אבל אותך, הסביר הצדיק, אין צורך לשכנע על כך, כי הדבר ברור לך באופן טבעי...

✿

היום ראש חודש מנחם רב, יום ההילולא של אהרן הכהן.

הבה נקיים את דברי המשנה 'הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' ונזכה מיד ממש לגאולת עולמים.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה