הרב יוסף ביסטון נמנה על צוות השלוחים של הרבי למיאמי. אחרי שהרבי הריי"ץ הגיע לארצות הברית בשנת ה'ת"ש (1940), התקרב אביו לחב"ד. כך שהרב יוסף גדל כל ימיו בחממה חסידית.

בשנת ה'תשל"ד (1974) הוא התחתן ובמשך כמה שנים אחר החתונה לא זכה לילדים, בכל הזדמנות הוא או אביו ביקשו כמובן מהרבי ברכות לזכות לפרי בטן.

בשמחת תורה בשנת תשל"ו (1976), שהה הרב ביסטון בחצרו של הרבי והוא ניצל רגע של עת רצון, ואמר לרבי שמבקש ברכה ל"בני חיי" ! (= 'בנים/ילדים בריאים ושלמים') הרבי ענה לו "מזוני רוויחי אמן", (='פרנסה בהרחבה') הוא הבין מיד שקיבל עתה ברכה לפרנסה בהרחבה, אך עדיין לא קיבל ברכה לילדים. ואכן באותה שנה היה לו הצלחה כלכלית מופלגה, עד שחבריו כינו אותו 'השליח העשיר...' אך לילדים הוא עוד לא זכה.

אחד הידידים שלו, מספסל הלימודים בישיבה ב 770, יהודי יקר בשם ר' ידידיה מתגורר בשכונת פלעטבוש (ברובע ברוקלין שבניו יורק), הוא היה באותם שנים  בקשרי מסחר עם אביו של הרב ביסטון, ומאוד נגע לליבו העובדה שלידידו עדיין אין ילדים, והחליט לבקש עבורו ברכה מהרבי.

יום אחד, בערך בשנת תשל"ז (1977), הגיע ר' ידידיה ל - 770 , באותון זמן לא הייתה לו אפשרות להיכנס ולדבר עם הרבי ביחידות ולכן המתין ברחוב, הוא חיכה להזדמנות שהרבי ייצא מחדרו למכונית. וכשזה קרה, הוא העז לגשת לרבי, ואמר שרוצה לבקש ברכה עבור אחד החסידים. הרבי שאל עבור מי ? והוא ציין את שמו הפרטי של חברו יוסף והזכיר את שם אמו והוסיף גם את שם אשתו ביילא רחל בת דבורה. (ולא ציין את שם משפחתם) הרבי מיד תיקן אותו ואמר "כנראה כוונתך בת דבורה לאה".

ר' ידידיה אמר שמבקש עבורם ברכה לילדים, הגיב הרבי שכבר בירך אותם, אך ר' ידידיה ביקש הבטחה ! אמר לו הרבי, איני נותן הבטחות ! ר' ידידיה ניסה להתעקש ואז הרבי אמר לו משפט מפתיע, 'עוד נרקוד ביחד בחתונה (של צאצאיו)', שאל ר' ידידיה, הרי ידוע שהרבי אינו הולך לחתונות ? והרבי ענה, לחתונה זו אלך...!

ב"ה בסוף שנת תשל"ט (1979) נולדה בת להרב ביסטון !

קשרי הידידות בין משפחתו של ר' ידידיה למשפ' ביסטון היו הדוקים מאוד. וכך כשר' ידידיה חיתן את צאצאיו הוא הקפיד להזמין את בני משפחת ביסטון, וגם הם מצדם השתדלו מאוד להשתתף בשמחותיו. באחד החתונות, השתתף ר' יוסף ביסטון ור' ידידיה שמאוד שמח לראותו, ביקש שיזמין גם אותו לחתונות,

בחודש אדר בשנת ה'תש"ס (4/2000) חיתן ר' יוסף ביסטון את ביתו במיאמי. ושלח, כמובן, הזמנה גם לר' ידידיה. אך מאחר שהוא לא אישר את הגעתו לחתונה. היה הר' ביסטון מאוד מופתע כשהבחין באמצע החופה בר' ידידיה, ואמר לו, שאילו ידע שהוא מתכוון להגיע בטיסה מניו יורק, הוא בוודאי היה אוסף אותו משדה התעופה ודואג לאירוח ראוי וכו'. הגיב ר' ידידיה שאחר החופה, ברגע המתאים הוא יספר לו מדוע בכל זאת, הגיע בהפתעה.

וכך סיפר, שבמוצש"ק באותו שבוע הוא חלם חלום מפתיע ביותר. והנה בחלומו הוא רואה את הרבי אומר לו שיסע למיאמי לחתונה של הרב ביסטון, אך הוא לא ייחס לחלום זה כל חשיבות.

ביום ראשון בלילה הוא ראה שוב בחלומו את הרבי שואל אותו בפנים רציניות, מדוע אינו עושה הכנות לנסיעה ? והרי סוכם שירקדו יחד בחתונה, וענה לרבי בחלום, שאין לו כסף. הגיב הרבי, לחסיד יש כסף ! וכשאמר לרבי שהוא אינו חסיד... אמר לו הרבי - אתה כן חסיד !

למחרת, ביום שני בבוקר הוא פגש בהשגחה פרטית מופלאה חבר טוב, שאמר לו שהוא נראה לו קצת מודאג ומתוח, והציע לתת לו 400 $ כדי שיסע לנוח כמה ימים בפלורידה וכך יירגע... בשלב זה הוא עדיין לא קישר בין המאורעות וסרב לקבל את ההצעה

ביום שני בלילה חלם שוב, בפעם השלישית, שהרבי בא אליו ושואל, למה אינו  הולך לחתונה ?! למחרת הוא כבר לא יכל להתאפק וסיפר לאשתו על דבר החלומות שחזרו ג' פעמים, ועל ההצעה של החבר, והיא שמאוד האמינה שראיית צדיק, גם בחלום, הוא דבר רציני. דחקה בו שאכן ייסע.

מצבו הכספי היה אז דחוק ולכן הוא ייצר קשר עם החבר שהציע לתת כסף ואמר לו שיסתפק ב-300 $ כי ייסע רק ליום אחד להשתתף בחתונה. החבר הגיב שבכל זאת הוא ייתן לו  400 $ ואת ה  $100 הנותרים יוכל לתת מתנה לחתן וכלה.

וזו הסיבה, שלמרות שלא אישר את השתתפותו מראש, הוא הגיע בהפתעה, כדי  'לרקוד עם הרבי' בחתונה...

♦

בשבת הקרובה ג' תמוז ימלאו 25 שנה ליום ההילולא של הרבי,

כל יהודי, ובוודאי כל חסיד מצפה בכל יום ויום שהקב"ה יביא לנו כבר ישועת עולמים, שנזכה כולנו מיד ממש לגאולה האמיתית והשלימה, ונוכל שוב לחזות בנועם ה', להשתתף בהתוועדויות עם הרבי, לשמוע שוב  את תורתו המתוקה מדבש. ונהיה כולנו ייחד בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו,

אך גם ב'רגע קטן' זה של גלות, חש כל חסיד כיצד הרבי, הרועה, לא עזב חלילה את צאן מרעיתו, הוא נמצא יחד עם כל חסיד, מברך כל אחד, ונותן כוח ועידוד לעמוד חזק בקיום התורה והמצווה, להתגבר על כל הניסיונות ועל כל המניעות ועיכובים ושהאמונה בהקב"ה תהיה טהורה ומוחלטת. ונהיה כולנו מוכנים לקבלת פני משיח !

על אף שבמשך 25 שנה האחרונים גדל כבר דור שלם, שלא זכה לראות בעיניו את הרבי בכל זאת הוא עומד באמונה איתנה 'ללכת' בדרכים שסלל הרבי, ודבק בהוראותיו הקדושים. לצאת בשליחותו לתקן עולם במלכות ש-ד-י, זו הוכחה ניצחת שאכן לא עזב הרועה את הצאן !

♦

הרב יעקב גלינסקי ז"ל הוגלה בשנת ה'תש"א (1941) לסיביר. וסיפר ששהה פרק זמן מסוים בתא מעצר יחד עם עוד אסירים, ומטבע הדברים התפתחו ביניהם שיחות שונות. פרט לאחד האסירים, ממוצא גרמני, שהיה מכונס בעצמו בדממה כל היום, ולא שוחח עם איש.

ר' יעקב החליט להתחקות אחריו ולהבין מה 'סודו'... הוא שם לב שכאשר כל האסירים נמים את שנתם, הוא קם ולובש איזה בגד, ומתחיל לעשות תנועות מוזרות בידיו כאילו עומד באיזה מסדר צבאי. כך חזר הדבר מידי לילה.

באחד הימים ניגש ר' יעקב לאותו גרמני, ושאל אותו ישירות, מה פשר התנועות המוזרות שעושה כל לילה ? סיפר האיש, שהוא היה מפקד בכיר בחיל גרמניה, ונלקח לכאן ע"י הרוסים כדי לשבור את רוחו, אך הוא החליט להישאר איתן בדעתו ואכן הם לא מצליחים לשבור אותו,

ומה נתן לו כוח להישאר איתן ברוחו ?

בכל לילה הוא לובש את אחד המדים שנשאר לו מהצבא, ובדמיונו הוא 'רואה' את עצמו עומד מול אלפי חיילים תחת פיקודו, והוא 'מוליך אותם במסדר מסודר', התחושה הדמיונית של הלילה, נותנת לו כוח לא להישבר ברוחו במשך היממה הקרובה, הוא חש שהוא בעצם לא יושב בכלא אלא הוא ממשיך להיות מפקד בכיר בצבא...

סיים ר' יעקב שדבריו של אותו גוי מלווים אותו תדיר ולמד מהם איך להשתמש ב'טכניקה' זו, גם בקדושה

ניתן בעצם ללמוד זאת גם ממה שכתב רבינו הזקן בספר התניא: "להיות רגיל על לשונו וקולו לעורר כוונת לבו ומוחו להעמיק מחשבתו בחיי החיים א"ס ב"ה כי הוא אבינו ממש האמיתי ומקור חיינו ולעורר אליו האהבה כאהבת הבן אל האב. וכשירגיל עצמו כן תמיד הרי ההרגל נעשה טבע. ואף אם נדמה לו לכאורה שהוא כוח דמיוני לא יחוש מאחר שהוא אמת לאמיתו מצד עצמו".

חסיד לא צריך לחכות שהרבי יבוא אליו בחלום לעוררו מ'תרדמת הזמן', ולעודדו לרקוד מתוך שמחה של מצווה, אלא צריך לחפש דרכים להתעורר בעצמו, ולצייר במחשבתו שעומד עתה מול הרבי ומקבל עידוד עצום לעבודת ה' מתוך שמחה, "ואף אם נדמה לו לכאורה שהוא כוח דמיוני לא יחוש מאחר שהוא אמת לאמיתו מצד עצמו".

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה