יהודי (לא) בודד בגיאנה...
במדינת גיאנה, השוכנת בחוף הצפון מזרחי של דרום אמריקה. עבד מר שמואל בענף היהלומים של המדינה. באחד הימים, בזמן העבודה הוא הביט אל צג האבטחה, וראה יהודי דתי עומד בפתח. הוא שפשף את עיניו כדי לוודא שאינו חולם, משום שמאז שהגיע לגיאנה לא הזדמן לו לפגוש אף יהודי. הוא כמובן פתח לו את הדלת ואז פגש לראשונה את החסיד ר' יצחק נמס.
ר' יצחק היה חסיד חב"ד שלפרנסתו התעסק בענף הבולים. גם נסיעתו לגיאנה הייתה למטרה זו. אך יהודי כמו ר' יצחק לא עושה שום דבר בלי לקבל תחילה את ברכת הדרך מהרבי. לשם כך עבר ליד הרבי באחד מימי ראשון לפני נסיעתו. הרבי ברכו ונתן לו שטר של דולר לצדקה. ואז, נתן לו דולר נוסף, ואמר לו, שימסור זאת ליהודי בגיאנה.
כשר' יצחק קיבל את השליחות, החלק העסקי של הנסיעה הפך אצלו לחלק שולי... ומטרת הנסיעה הייתה אצלו לא העסקה כלכלית לשמה נסע, אלא מציאת היהודי, וקיום שליחותו של הרבי.
מהרגע שהגיע ר' יצחק לגיאנה, הוא פתח בחיפושים נמרצים אחר יהודי מקומי. עד מהרה התברר, כי זו משימה לא קלה. עלעול בספר הטלפוני, חיפוש שמות שנשמעים יהודיים לא הניב דבר, בכל מקום קיבל תשובה זהה: אין יהודים בגיאנה !
אחרי כמה ימים של חיפוש לא מוצלח, היה ר' יצחק מאושר לגלות כי ישנו, לפחות יהודי אחד באזור - סוחר יהלומים מאנטוורפן, בלגיה - וכך הוא מצא את דרכו למר שמואל. כשהתעניין אצלו ר' יצחק אם הוא מכיר יהודים במקום, נענה, שהוא כבר חמש שנים בעיר ולא נפגש אף לא עם יהודי, ומסתבר שאין יהודים בגיאנה.
אבל רבי יצחק היה נחוש בדעתו. היה לו ברור שאם הרבי אמר לתת את הדולר ליהודי מקומי, וודאי שהוא נמצא.
