המשפיע הרב מענדל פוטערפאס ז"ל, הי' מספר על שלשה צדיקים, שהיו מצוינים, באופן בולט, ב''אהבת ישראל''. ובכל זאת הי' הבדל עצום בגישה האישית של כל אחד ואחד.

א)    הרב הקדוש רבי זושא מאניפולי, אהב בתכלית כל יהודי. ואם אותו יהודי התנהג שלא כראוי, הרי רבי זושא 'לא ראה' זאת. הוא פשוט לא היה מסוגל לראות רע על יהודי !

ב)    הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב, היה רגיל תמיד ללמד זכות על כל אחד. אם בכל זאת הי' רואה דבר בלתי רצוי על יהודי, הי' מוצא מיד דרך להיות מליץ טוב וללמד עליו זכות. כך שאהבתו לאותו יהודי הייתה תמיד מלאה ושלימה.

ג)     ואילו מורנו הבעל-שם-טוב הקדוש, אהב כל יהודי למרות שהוא ראה אותו בדיוק כמו שהוא... אם היו בו חסרונות, הרי שהבעש"ט ראה אותם. אך אצלו התגלתה אהבה עצומה לכל יהודי, "כמוך" ממש ! בדיוק כמו שאדם אוהב את עצמו, כמו שהוא, למרות חסרונותיו, כך אהב הבעש"ט כל יהודי.

♦

אנו נמצאים כמה ימים, או נכון יותר, כמה שעות, לקראת הכניסה ל'ימים הנוראים'. שפתיחתם ב"ראש השנה", וסיומם ביום העשירי – "יום הכיפורים".

שני ימים מיוחדים אלו, קשורים ודבוקים זה בזה, כחטיבה אחת. וכלשון הידוע, בפיוט המרגש 'ונתנה תוקף': "בראש השנה יכתבון וביום יום כיפור יחתמון".

למרות זאת, יש, כמובן, הבדלים מהותיים ביניהם. השוני מתבטא גם בתוכן וסגנון התפילות והפיוטים שאומרים בימים אלו.

בראש השנה מדברים רק בסגנון חיובי !

בתפילות היום מספרים על גדולת הבורא, מתארים את גודל אהבתו לעם ישראל, ואנו מקבלים עלינו את מלכותו באהבה. ומבקשים, כמובן, שתהי' השנה הבאה עלינו – טובה ומתוקה בכל.

למרות שבימי הסליחות, הזכרנו ופירטנו חטאים ועוונות שונים. וביקשנו "סלח לנו אבינו כי חטאנו". אך עתה כשמגיעים לראש השנה, הרי כל הנושא של העונות – הס מלהזכיר ! מדברים אך ורק בצד החיובי.

כל כך מתרחקים ביום זה מכל שייכות לחטאים ועוונות, עד שזה מתבטא אפילו בתפריט האוכל... נמנעים מלאכול אגוזים בראש השנה, כי "אגוז" בגימטרייה חט(א) = 17...

אולם, כל זה נכון רק בראש השנה, היום הראשון של עשרת ימי תשובה.

לעומת זאת, בסיומם של עשרת הימים, כשמגיעים ליום הכיפורים, נוקטים בגישה הפוכה לגמרי !

בחלק המרכזי של תפילות היום, אנו עוסקים שוב ושוב בפירוט סוגים שונים של חטאים ועוונות שנכשלנו בהם, ומבקשים מהקב"ה: "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו".

נשאלת השאלה: מדוע עושים זאת ?

האם אין חשש שתזכורת מביכה זו יכולה להעיב על האהבה שאנו כה מייחלים ומצפים לה ?

♦

כאשר חלילה נופלת מריבה בין שני ידידים טובים, ונוצר ביניהם נתק ממושך. אם אחרי מאמצים מצליחים להביא אותם ל'פגישת פיוס', הרי ברור, לכל מי שמתעסק בתחום זה של גישור וחיבור, שבפגישה הראשונה אין להעלות, חלילה, את המשקעים שגרמו למריבה הגדולה.

בשלב זה חייבים להתמקד רק בדברים החיוביים שביניהם, ולא לעורר זיכרונות כואבים. כעת 'מכינים את הקרקע' שהידידות שהייתה, תשוב ותפרח.

רק בשלב מאוחר יותר, אחרי שהאווירה תתחמם. כשיחזרו לידידות כנה ואמתית, אז, כאשר הלבבות נפתחים, אפשר, בצורה זהירה, לטפל באותם משקעים כואבים. כעת ניתן לפתוח את פצעי העבר, וכך להגיע למחיקתם המושלמת.

♦

בראש השנה מתמקדים בקשר הכללי המתחדש בינינו לקדוש ברוך הוא. ביום זה 'פותחים דף חדש'. ולכן, בשלב זה, מתעלמים מכל מה שפגמנו במהלך השנה, כעת מתמקדים רק בגילוי האהבה של הקב"ה לעם ישראל.

אם בשלב זה, חלילה יבליטו את החטאים ועוונות, ייתכן ויהיה בלתי אפשרי לבסס את כל הקשר ! ולכן בראש השנה, פשוט מתעלמים מהם...

אך כשמגיעים ליום כיפור, אחרי 9 ימי תשובה והעמקת הקשר לקב"ה, אז מתקדמים לשלב עמוק יותר.

עתה לא מתעלמים מהעוונות. להיפך, אז מתגלה שהקב"ה אוהב אותנו באהבה עזה. עכשיו ניתן לתקן ולמחוק את כל משקעי העבר. לא משום שהוא אינו מבחין בהם – אדרבה, הוא בוחן גם את הפרטים הקטנים ביותר, אך מאפשר לנו לתקנם באופן מוחלט.

♦

אני אחל לך מקרב לב, שתהיה לך ולכל בני ביתך שי' כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, וימלאו כל משאלות לבך לטובה ולברכה, בגשמיות וברוחניות, בטוב הנראה והנגלה.

שבת שלום ושנה טובה

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר