בתחילת שנות ה'ת''ש (1940) ביקש רבי יוסף יצחק נ"ע, הרבי הקודם מליובאוויטש, מהחסיד ר’ שמואל ע”ה לויטין שכאשר יהיה בשיקאגו ישתדל לפגוש את מר יחזקאל ליסנר.

מר יחזקאל היה צאצא למשפחת חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן בעל ה'תניא'. שם משפחתו 'ליסנר' הוא על שם העיירה ליאזנא, עירו של רבינו הזקן. והרבי ביקש מר' שמואל לוויטין לעוררו ולהזכיר לו את גזע צור מחצבתו, ולנסות להשפיע עליו לשוב ולהתקרב לחיי תורה ומצוות.

כאשר ר’ שמואל לויטין הגיע לשיקאגו, הוא ניגש יחד עם החסיד ר’ יוסף ויינברג (שהיה תושב המקום) אל הרב המקומי הרב פרלשטיין, והתענין באיזה בית כנסת ניתן יהיה לפגוש את מר יחזקאל ליסנר. אמר להם הרב, שהוא יודע באיזה בית כנסת הוא אמור להיות... אך אינו בטוח שאכן, הוא מגיע לשם...

אחרי מאמצים הצליחו להגיע למשרדו בערב שבת קודש. כשמר יחזקאל הבחין בשני הרבנים, הוא פתח מיד בשאלה, על שם מי לרשום את הצ'יק ?... הוא היה בטוח שמטרת הפגישה אינה אלא כדי לקבל תרומה...

אמר לו הרב שמואל לויטין, שיש מנהג בקהילות ישראל שבערבי שבתות מגיע הרב לבדוק את תקינותם של ספרי התורה בבית הכנסת. ולמטרה זו הם באו עתה בערב שבת, כדי לתקן אות בספר תורה ! ...

והמשיך להסביר, “‘ישראל’ הוא ראשי תיבות יש שישים רבוא אותיות לתורה. כל יהודי דומה לאות בספר התורה. ומאחר שיש יהודי, שהאות שלו בספר התורה כנראה נמחקה, דהיינו, הקשר שלו לתורה כמעט ואינו נראה. לכן הם באו בשליחות הרבי מליובאוויטש, שהוא כמו סופר סת”ם, כדי לתקן ולהשלים את האות שנמחקה...

מר יחזקאל מאוד התפעל מהדברים וקיבלם בחביבות גדולה. ומאז החלה התקרבותו המהירה לחיי תורה ומצוות. עד שתוך זמן לא רב הוא התמנה ליושב ראש קרן הידידים לטובת ישיבת 'אחי תמימים ליובאוויטש' בשיקאגו.

כאשר חזר ר’ שמואל לרבי, ודיווח על כל מה שהיה, וסיפר גם את תוכן הדברים שאמר למר יחזקאל אודות תיקון האות שנמחקה. ניכר היה שהרבי לא מסכים עם רעיון זה כפי שנאמר.

והסביר לו הרבי:

לא שייך שאות של יהודי תימחק מספר התורה. האותיות בהם יהודי קשור לספר התורה הם “אותיות חקיקה”. וכשם שאי אפשר למחוק אותיות שנחקקו באבן כך אי אפשר בשום אופן לנתק או אפילו לפגוע ח”ו בקשר העוצמתי והנצחי שבין יהודי לתורה ולקב”ה.

הדבר היחיד שיכול להתרחש, שאות תתכסה בשכבה של 'אבק', וצריך רק לנקות את האבק כדי שהקשר לה’ ולתורתו יהיה יותר בגלוי. תפקידו של רבי הוא, להסיר ולנקות את האבק שדבק באות, ולגלות ולחזק את הקשר העוצמתי והנצחי של היהודי עם התורה ועם הקב”ה.

✿

בשבת הקרובה מתחילים לקרוא את ספר במדבר. החומש הרביעי מ"חמשה חומשי תורה". ספר זה נקרא גם בשם 'ספר הפקודים', על שם 2 מפקדי אוכלוסין שעשו במדבר סיני, ועליהם מסופר בהרחבה בספר זה.

מה הייתה המטרה במפקד האוכלוסין ?

כשמלך בשר ודם מצווה למנות את עמו, המטרה מאוד ברורה, מפני שרוצה לדעת כמה נתינים יש במדינה, ואם לא יספור הוא פשוט לא יידע. אולם כשמדובר במלך מלכי המלכים הקב"ה, שהכול גלוי לפניו, מדוע היה צורך למנות את העם בפועל  ? מבארים חז"ל, שהמפקד היה רק בשביל לבטא חיבה עצומה לבני ישראל.

איך מפקד מבטא חיבה ?

כשמחבבים את הזולת, זה יכול להיות באחד משני אופנים. יש חיבה שנולדה והתעוררה בגלל הכרת מעלותיו או כישרונותיו של הזולת, מה שנקרא 'אהבה התלויה בדבר'. אך באהבה וחיבה כזו, אין שום ערובה שהיא תישאר לנצח ללא שינוי. אך יש חיבה עמוקה ואמתית יותר, בדומה לאהבת אב לבנו, היא נובעת מעצם מציאותו של הבן ולא משום שיש לו מעלות או כישרונות מיוחדים. זו אהבה נצחית שאינה תלויה בדבר.

 ייחודו של ״מנין״ הוא בכך, שכולם נמנים בו באופן שווה. ה״גדול שבגדולים״ במעלה ובחשיבות אינו נחשב יותר ממספר 1 וה״פחות שבפחותים״ אינו נחשב פחות מ 1.

איך ניתן להשוות בין כל הסוגים שיש בעם ישראל ? לכאורה המניין לוקה בחסר ?  אלא, המניין הוא האופן שבו מגלה הקב"ה שחיבתו ליהודי אינה נובעת בגלל מעלותיו הגלויות. מצד ההיררכיה והמעמדות אכן קיים הבדל בין יהודי אחד למשנהו. אולם החיבה ליהודי מבטאת קשר של 'אותיות חקיקה', חיבה שאין בה שינויים, כי היא מתעוררת עצם נשמתו של יהודי, לא בגלל שום דבר חיצוני ולא שייך בזה שום שינוי.

הקב"ה בעצם אומר, מצד אהבתי אליכם אין הבדל בעיני בין איש לרעהו, אפילו לא בין צדיק לרשע; אני אוהב כל אחד ואחד מכם באותה מידה ממש, אני אוהב את הנקודה היהודית הפנימית שבה אין כל הבדל בין יהודי ליהודי, כולם כאחד חקוקים בעצמותו ית'.

✿

ההכנה הכי משמעותית לקבלת התורה, היה בראש חודש סיון.

באותו יום חנו בני ישראל במדבר סיני, והתורה מתארת את חנייתם ואומרת: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר". חכמינו זכרונם לברכה, מדייקים בלשון וַיִּחַן, שהוא לשון יחיד למרות שמדובר בעם שלם, כי כולם היו באותו מעמד מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד", ובזכות זה היו ראויים לקבלת התורה.

גם עתה צריך לחזק נקודה זו, ולהיות כולנו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד, וגם אנו נזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

שבת שלום וחג שמח

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר