We want Moshiach now | |||
שמעון חיפש זמן רב מקום עבודה, הוא היה זקוק להכנסה מסודרת כדי לפרנס את בני ביתו. אחרי חיפושים רבים הוא קיבל הצעה מעניינת, תושבי עיירה מסוימת חיפשו שומר שישב בקביעות בביתן שהיה ממוקם בכניסה לעיירה, תפקידו היה לבשר מידית לכל תושבי העיירה ברגע שמשיח מגיע. וכך הם רצו להיות בטוחים, שבכל מצב או בכל שעה שזה יקרה, הם לא יפספסו את הזמן המיוחד הזה... שמעון קיבל על עצמו את התפקיד, והמתין בביתן לביאת המשיח. כעבור זמן מה, עבר במקום ידידו הטוב, ראובן. הוא שמח לראות שלחברו יש 'עבודה מסודרת', והתעניין אצלו איך המשכורת ? איך הוא נהנה מהתפקיד וכו'. אמר לו שמעון: מה אומר לך... העבודה לא משהו מיוחד, והמשכורת גם לא... לפחות זו עבודה לכל החיים... ✿ הבדיחה העצובה הזו יכולה להיות לא רק על 'ראובן' ו'שמעון' מהעיירה, היא יכולה להיות על כל אחד מאתנו. משום שאם לא מתבוננים כראוי במשמעות האמתית של ביאת המשיח, זה נתפס חלילה, כדבר ערטילאי, לא מציאותי, ששייך רק לאמונה תמימה של אנשים פשוטים. בפרשת השבוע, פרשת בלק אנו נפגשים באחד המקומות המפורשים בתורה אודות ביאת המשיח, התורה מספרת שבלעם הרשע קיווה למצוא רגע מתאים לקלל את עם ישראל, אך הוא נאלץ להיות הנביא שבישר לעם ישראל את תהליך הגאולה. הרמב"ם בספרו ה'יד החזקה' מפרש את דברי נבואתו של בלעם, והוא מסביר שבדבריו הוא מתאר את ביאתו של דוד המלך שהיה 'משיח הראשון' שהתחיל את תהליך הגאולה, וכן את ביאתו של מלך המשיח 'האחרון' שישלים את התהליך, ויביא גאולה מוחלטת לעם ישראל ולעולם כולו. האמונה בביאת המשיח הוא דבר מהותי ויסודי ביהדות ! המטרה של בריאת העולם בששת ימי בראשית היא ביאת המשיח. האמונה בו והצפייה לביאתו, אינו מיועד רק לאנשים פשוטים ותמימים, אלא הוא אחד מעיקרי האמונה של העם היהודי. אמונה זו עוברת כבריח התיכון בכל נתיבותיה של המסורת היהודית, עיון קל בסידור התפילה מראה עד כמה הוא גדוש בבקשות ותפילות ותחינות רבות מאוד על הגאולה. שלוש פעמים ביום אדם מבקש בתפילתו על הגאולה. חלק נכבד מהבקשות המפורטות בתפילת 'שמונה עשרה' קשורות למשיח, לגאולה ובניין ירושלים, ולדוגמה: "אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ. וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם", גם בשעות הקשות והאפלות ביותר, קיבל עם ישראל כוח ועידוד מהאמונה בגאולה, אפילו בפתחי הכבשונות הנוראיים במלחמת העולם השנייה, שרו יהודים "אֲנִי מַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ", וביטאו בכך את עוצמת האמונה והתקווה. זה לא היה 'המנון לאומי', זו הייתה אמונה אמתית פנימית ובוערת כאש להבה. עלינו להשריש בתוכנו את האמונה במשיח. להבין את מרכזיותה בחיי האדם היהודי, ללמוד את משמעותה ולצפות לרגע הגדול שבו תתממש ותתגשם בקרוב ממש. ✿ על אף שבלעם דיבר בנבואתו על ביאת המשיח, בכל זאת הוא ניסח את הדברים בצורה שאינה מתאימה ליהודי מאמין, הרבי ה'צמח צדק', האדמו"ר השלישי לשושלת חב"ד, אמר, שרק גוי רשע כבלעם מסוגל לומר על הגאולה "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב", יהודי לעולם לא יאמר כך, יהודי יצפה לגאולה בכל רגע ורגע ! יהודי יאמר אֶרְאֶנּוּ עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְזה קָרוֹב ! ✿ מר יוסף דור ז"ל שימש בתפקיד חינוכי בכיר ב'משרד החינוך', הוא סיפר פעם בהתרגשות על עוצמת האמונה בביאת המשיח ותחיית המתים שלמד מילד קטן... בתחילת שנות ה -50 לא היה ניתן לחדש את הקבורה בהר הזיתים, שהיה נתון תחת שליטה ירדנית, ואז הפך בית העלמין 'סנהדריה' שבירושלים לבית עלמין קבוע. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה ובית העלמין הפך למובלעת בתוך שכונות מגורים מאוכלסות ביותר. יוסף דור השתתף באזכרה שהתקיימה בבית העלמין סנהדריה, וכשיצא משם פגש בפתחה ילד חרדי שאסף כיפות מהעוברים ושבים. הדבר סיקרן מאוד את יוסף, לשם מה אוסף ילד חרדי כיפות, והוא ניגש לשאול אותו מדוע הוא עושה זאת, וכך הסביר הילד, ביתי ממוקם כאן, בבניין שמול בית העלמין. אני מאמין שבקרוב ממש יבוא מלך המשיח, וכל המתים השוכבים כאן יקומו לתחייה. הם בוודאי יחפשו כיפה לראשם... אז אני מכין מראש מלאי מספיק של כיפות שאוכל מיד לחלק לכל המתים שיקומו לתחייה יוסף דור סיים בהתרגשות, איך הוא נסחף באמונתו התמימה והטהורה של הילד. וזה מה שנקרא 'לחיות משיח !' הלוואי שלא נצטרך רק להאמין. שנזכה תיכף ומיד ממש, עוד לפני צום יז (טו"ב) בתמוז, לגאולה האמיתית והשלימה ! שבת שלום הרב ברוך וילהלם בית חב"ד נהריה יו"ר | |||
|
