רבי יהונתן אייבשיץ היה מגדולי הרבנים ביהדות אשכנז לפני כ-300 שנה. הוא היה ידוע בפיקחותו הרבה עוד מילדות. היו לו קשרי ידידות ענפים עם אישים באקדמיה ובכמורה המקומית בפראג. הם אהבו להשתעשע עמו בדברים ולשמוע ממנו דברי חכמה ופיקחות. באחד המפגשים טענו לפניו אנשי הכמורה ואמרו, שכתוב בתורה "אחרי רבים להטות", ואם כן הנוצרים הם "רבים" לעומת עם ישראל... ולכן...!

הסביר להם רבי יהונתן, שעל אף שיש יותר אנשים שמאמינים בנצרות, אבל בכל זאת אינם נחשבים ל"רבים", כי כולם נשענים על אדם אחד, שלטענתו, הייתה לו התגלות אלוקית. לעומתם, בני ישראל מתבססים על שש מאות אלף איש שנכחו וראו בעצמם את ההתגלות בהר סיני, ולכן עם ישראל הם הם ה"רבים".

כדי להמחיש להם את ההבדל, ביקש רבי יהונתן מהכומר לצאת עמו לטיול לילי ברחובה של עיר, ולשתף עמו פעולה ב'תרגיל' שהכין. כשהתקרבו לבניין גבוה נעצר רבי יהונתן והביט לגג הבניין וגם הכומר עשה זאת. כשעבר במקום אדם זר וראה אותם מביטים כלפי מעלה, הסתכל גם הוא לאותו מקום. ואז פנה רבי יהונתן לכומר והסב את תשומת ליבו ל'מלאכים' הנמצאים שם למעלה... והכומר הנהן בראשו שאכן גם הוא רואה אותם...

האדם השלישי שראה את התפעלותם מ'המלאכים', הצטרף אף הוא ל'ראיית' המלאכים, וכך הצטרף עוד אחד ועוד אחד, ותוך זמן קצר כבר היה קהל גדול שהתפעל מהמלאכים שהיו על הבניין...

כשהמשיכו בדרכם  סיכם רבי יהונתן ואמר שההמון הנוצרי האמינו במלאכים שראו, כי סמכו על ראיית הכומר... עתה הוחלט לעשות ניסוי דומה אצל בני ישראל.

הכומר התבקש לשלוח לשבת הקרובה נציג לבית הכנסת של רבי יהונתן להיווכח בעצמו בתרגיל שהכין הרב. כשעלה רבי יהונתן לדבר לפני הקהל, פתח וציין את שם פרשת השבוע, אך אמר במכוון שם של פרשה שונה... מיד החלו קריאות בינים מתוך הקהל ש'תיקנו' את הרב וציינו את הפרשה הנכונה... גם כשהרב ניסה להמשיך בשלו, הוא לא הצליח. הקהל לא הסכים לקבל את 'הטעות'. עד שהרב נאלץ להודות בטעותו...

וכך ראו בבירור שאצל עם ישראל  כל יחיד מרגיש את שייכותו האישית לתורה, ולא רק משום שכך שמע מפי הרב... אלא כיוון שבקבלת התורה, כולם היו נוכחים ולכן התורה שייכת לכל אחד באופן אישי. כל אחד מחויב ללמדה ולהבינה בעצמו. ואף אחד לא יכול לשנות בה מאומה.

✿

בפרשתנו – פרשת ראה – מביאה התורה אפשרות שיגיע נביא, שאינו נביא אמת, אך הוא יצליח לחולל אותות ומופתים מוחשיים, לא דמיונות של 'מלאכים' על הגג... אלא מופתים של ממש ! ואז הוא ינסה באמצעותם לנצל את כוחו, לסחוף אחריו את ההמון לעבוד עבודה זרה. או כל וויתור אחר על דבר מדברי תורה.

ועל כך מזהירה התורה שלֹא תִשְׁמַע אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא ואף מצווים לענשו כִּי דִבֶּר-סָרָה עַל ה'.

מדוע באמת לא מתחשבים באותות ובמופתים של אותו נביא ?

מסביר זאת הרמב"ם בהרחבה בספרו, שאמונתנו בתורת ה' איננה מיוסדת על אותות ומופתים ! גם אמונתנו במשה רבינו, מאז ירידתו מהר סיני עם לוחות הברית, לא מושתתים על איזה נס או מופת שראינו. אלא משום שכל העם כולו היה נוכח באותו מעמד, כולם ראו ושמעו בצורה ישירה את דבר ה' ואת המינוי שקיבל משה רבינו. ולכן אין בכוחו של שום מופת להפריך או להחליש שום פרט מהכתוב בתורה.

אין זה משנה, אם מדובר בחולם חלום או נביא, ואפילו חכם כשלמה המלך, אין בכוחו לבטל או לשנות קוצו של יו"ד מדברי תורה.

✿

מסופר במדרש: כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל, נתן בה מצות עשה ומצות לא תעשה ונתן גם מקצת מצות למלך, שנאמר "לא ירבה לו סוסים וכסף וזהב וגו' ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו".

 עמד שלמה המלך והתחכם על גזירתו של הקדוש ברוך הוא. ואמר, למה אמר הקדוש ברוך הוא 'לא ירבה לו נשים', לא בשביל שלא יסור לבבו? אני ארבה ולבי לא יסור. אמרו רבותינו באותה שעה עלתה אות יו"ד מתיבת 'ירבה' והשתטחה לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה ריבון העולמים, לא כך אמרת אין אות בטלה מן התורה לעולם. הרי שלמה עומד ומבטל אותי, ושמא היום יבטל אחת ולמחר אחרת עד שתתבטל כל התורה כולה ?! אמר לה הקדוש ברוך הוא שלמה ואלף כיוצא בו יהיו בטלין וקוצה ממך איני מבטל.

✿

אבל אם נתבונן לעומקם של דברים, תתעורר תמיהה גדולה מאוד, איך ייתכן שנביא שקר יוכל לבצע אותות ומופתים מוחשיים ? הרי הקב"ה הוא בעל הבית על כל כוחות הטבע, איך הוא מאפשר שחוֹלֵם חֲלוֹם יצליח בניסיונו להכשיל את העם בדברי הבל ?

גם לסוגיה קשה זו מתייחסת התורה בפרשתנו, ומסבירה שהכוח שנתן הקב"ה לאותו נביא שקר הוא כי מְנַסֶּה ה' אֶתְכֶם.

דהיינו, לכל דבר שקיים בעולם יש תכלית ומטרה. הקב"ה לא ברא דבר לבטלה. גם לרוע יש תפקיד שלשמו הוא הגיע אל העולם. הרע לעולם כדי ליצור את אחד ממעלותיו הגדולים של האדם,  את הבחירה !

לו היה קיים בעולם רק טוב ולא היו לאדם שום נטיות ואפשריות לעשות רע, הוא לא היה בוחר בטוב בבחירתו החופשית אלא הוא היה נאלץ לעשותו בהעדר ברירה אחרת. כדי שתוכל להיות בחירה יש צורך בשתי דרכים, בטוב וברע. וגם אם הצד השלילי נראה לפעמים נוצץ... ובענייננו, הנביא מראה אותות ומופתים. זו ההזדמנות של האדם לבחור את דרך האמת ולעשות זאת בבחירתו החופשית.

בהצלחה !

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר