המייל השבועי


"חכם מה הוא אומר..."

רבי שלום דובער נ"ע, הרבי החמישי בשושלת חב"ד, הצטיין ביראת שמים מיוחדת עוד מקטנותו,

כשהיה ילד קטן, בגיל ארבע, הזמינה אמו, הרבנית רבקה, חייט לתפור עבורה בגד. בשעה שהביא החייט את הבגד למדידה, בצבץ מכיסו פיסת בד והילד הקטן 'משך' לתומו את הבד מכיס החייט.

הייתה זו שארית מהבד שקיבל עבור התפירה, והוא היה אמור להחזירה לבעליה.

החייט התבייש מאוד, והתחיל להתנצל, ששכח שנשארה בכיסו שארית מהבד.

כשעזב החייט את המקום, הוכיחה הרבנית רבקה את בנה, על שגרם לחייט בושה. והילד הבין מה קרה ! התייפח בבכי מר.

כעבור מספר שבועות, התעניין הילד אצל אביו, הרבי המהר"ש נ"ע, איך יוכל לתקן עוון של הלבנת פנים ?

התעניין אצלו אביו, מדוע הוא מבקש תיקון על עוון זה. הילד בן ה – 4! לא רצה לספר לאביו מאומה, ורק אמר שהוא רוצה לדעת זאת.

לאחר מכן שאלה אותו אמו, מדוע לא רצה לספר לאביו מה אירע.

ענה לה הילד: "לא די שהלבנתי פני איש,  עוד אוסיף  לחטוא ברכילות  ולשון הרע?"




תשמור, שהכרטיס לא יבלע בכספומט...

הרב שלום דובער גורדון ז"ל יצא בשליחותו של האדמו"ר הריי"צ נ"ע (הרבי הקודם של חב"ד) לייסד מרכז יהודי חסידי בנוארק שבניו ג'רזי.

בשנת ה'תש"ח (1948) התמנה לראשונה לתפקידו הציבורי כרבה של קהילת "אהבת ציון". בקיץ של אותה שנה זכה הרב גורדון להתקבל ב'יחידות' אצל הרבי.  בין הדברים הוא ביקש מהרבי עצה טובה, וזכה לקבל הדרכה נפלאה איך להצליח בניהול  הקהילה.

הרב גורדון אמר לרבי,

כי הוא מוצא את עצמו בדילמה מסוימת.

מצד אחד, בתוקף תפקידי כרב, נדרש ממנו  להדריך, לתקן, להעיר, ואולי לעיתים אף לנזוף בחברי הקהילה. מאידך, הוא רואה במוחש שדרך זו מרחיקה את הציבור והוא חושש למצוא את עצמו ללא קהילה !

          מה הפתרון ? שאל הרב גורדון את הרבי,

שאלו הרבי:

אם הוא היה אי פעם באמבט אדים, מה שמכונה "בית מרחץ רוסי ?"

הרב גורדון השיב, בחיוב. ואמר כי הוא הלך פעמים רבות עם אביו ז"ל.

הרבי שאל: "האם הבחנת מה עושים שם ?"

והרב גורדון השיב: כן, הרוחצים עולים מדרגה אחר מדרגה, האדים נעשים חמים יותר ויותר ואז מצליפים בהם במטאטא מענפים ועלים יבשים.

המשיך הרבי ושאל: "האם תוכל לתאר לעצמך שאתה הולך ברחוב, ולפתע ניגש אליך, או לזולתך, אדם כשמטאטא כזה בידו ומתחיל להצליף בו.

מה תהי' התגובה ?  אינך חושב שהוא יכה את האיש ההוא בחזרה ?"

והתשובה ברורה. ודאי שכל אדם שיקבל מכות גם יחזיר למכה,

אבל, סיים הרבי ואמר: "לעומת זאת אם מרוממים אותו תחילה, אחר כך מחממים אותו, ולבסוף... מצליפים בו, או אז,  'בעט מען נאך !' = הוא מבקש עוד ועוד !".