המייל השבועי


'חג פלֵיטָתֵנו'

למחרת בבוקר העמיס שלמה את כל מיטלטליו על עגלתו, ויצא עם אשתו וילדיו אל הדרך המובילה אל העיר הגדולה, הרחק משליטתו של הפריץ. בעודו נוסע בשבילי הכפר, הגיחה לפתע מולו עגלה מפוארת רתומה לארבעה סוסים אבירים. פניו של שלמה החווירו כשהבחין שזוהי כרכרתו של הפריץ. הוא חשש שהפריץ יגלה שהוא בורח ממנו. ברגע האחרון עלה במוחו של שלמה רעיון מבריק. הוא נופף בידו אל הפריץ וקרא: 'שלום לך אדוני הפריץ הנכבד. אני נוסע העירה לחגוג את החג, עם אחיו היהודים, ומיד כשאשוב אכנס אליך ואסדיר את חובי'.

'חג ? איזה חג ?' תמה הפריץ. 'אני מכיר את החגים היהודיים - פסח, שבועות וסוכות, אבל אף אחד מהם לא חל בעונה הזו של השנה'.

'אתה צודק, אדוני הפריץ', ענה שלמה, 'החג הזה נקרא 'חג פלֵיטָתֵנו', והוא חג חשוב מאוד אצלנו היהודים'.

''חג פליטתנו' ?' המהם הפריץ. 'מעולם לא שמעתי על החג הזה. סע לשלום ומיד לאחר החג אל תשכח להגיע אלי עם הכסף'. שלמה הודה בליבו לקב"ה שנחלץ מהצרה, ומיהר להמשיך בדרכו ולהתרחק מהכפר ומשליטתו של הפריץ.

למחרת בבוקר נקלע הפריץ לעיר הסמוכה, והופתע לראות שבתי המסחר של היהודים פתוחים כבכל יום. הוא ניגש ליהודי הראשון שפגש ושאל: 'אמור לי, הכיצד אתם עובדים כרגיל, למרות שהיום חג אצלכם?'

היהודי פער עיניים בתימהון: 'חג? איזה חג היום?'

'היהודי שחוכר ממני את בית המרזח אמר לי בפירוש שהוא נוסע לחגוג חג עם אחיו היהודים'.  אמר הפריץ.

היהודי הבין מיד שמאחורי ה'חג' מסתתר משהו אחר. והתעניין, 'איזה חג אמר לך החוכר שהוא חוגג?'  'הוא אמר שקוראים לזה 'חג פליטתנו',' אמר הפריץ.

היהודי שהבין מה קרה כאן... אמר, 'בוודאי, איך יכולתי לשכוח ?'  ''חג פליטתנו' הוא חג חשוב ביותר אצלנו'.

'אז אם היום חג, מדוע כל החנויות שלכם פתוחות?' שאל הפריץ בחשדנות.

'אסביר לך,' אמר היהודי הפיקח. ''חג פליטתנו' הוא לא כמו פסח וסוכות. אין לו יום קבוע, אלא כל יהודי חוגג אותו כאשר מגיע זמנו...'




הסוכה הצילה את הבית כולו !...

היה זה בחודש אלול של שנת ה'תשנ"ח (9/98), ישבתי בביקור בית אצל  ידידי היקר יאיר ד. שי', בביתו בשכונת דניה בחיפה. באותו ערב קיבל יאיר החלטה טובה שבע"ה לקראת חג הסוכות הוא יבנה סוכה בחצר הבית.

באמצע חול המועד סוכות, קיבלתי טלפון בהול מיאיר שי'. הוא ביקש שאגיע בהקדם לביתו בחיפה, לראות דבר נפלא !  "אי אפשר לתאר את זה בטלפון, אתה חייב לבוא ולראות בעצמך" - במהלך החג לא הצלחתי להגיע, אבל נסעתי מיד אחרי סוכות,

ואכן נגלה לעיני מחזה מדהים ! פשוט 'נס' שאין לו שום הסבר הגיוני בדרך הטבע.

מה קרה ?

בחג הסוכות של תשנ"ט (10/98) שיבשה את החיים באזור חיפה שריפת ענק.

הלהבות הבריחו אלפים מתושבי שכונת דניה מבתיהם באמצע הלילה.

באותה שריפה נוראית נפגעו 40 בתים ושלושה מהם נשרפו כליל. חמישה בני אדם נפגעו קל משאיפת עשן ו-8000 דונם של חורש טבעי עלו באש.

כל הבתים שהיו על צלע ההר ניזוקו קשות מהאש שהתקדמה מתוך החורשה,

הבית של יאיר נמצא בשורה אחת עם אותם עשרות בתים הבנויים ממש על צלע ההר.

את הסוכה בנה יאיר בחצר הבית הפונה לאותה חורשה,

וכמה נפלא היה לראות את המחזה הבלתי יאומן... האש התקדמה עד קצה הסוכה, היא פשוט הקיפה את הסוכה ולא נחרך אפילו מעט מדופן העץ...

בזכות קיום מצוות סוכה ניצל הבית כולו מהאש הלוהטת !




מגיע לך לשמוח באמת !

בספר מלכים מסופר על התגלות אלוקית מיוחדת שהייתה לשלמה המלך, בה הוא קיבל 'צ'יק פתוח'. והתבקש רק למלא את הסכום... כך נאמר לו:  שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ.

באותו רגע קריטי לא ביקש שלמה המלך אריכות ימים, עושר או כבוד. הוא ביקש רק דבר אחד שבעצם כלל הכל: וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ ! שיוכל להבחין בין טוב לרע ולהצליח להנהיג את עם ישראל.

בקשתו נתמלאה מיד.  הוא קיבל חכמה נפלאה אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.

המדרש מתאר, שמיד אחרי קבלת החכמה "חמור נוהק והוא יודע מה נוהק. צפור מצוצי והוא היה יודע מה מצוצי".

הוא כל כך שמח במתנה שקיבל,  וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית-אֲדֹנָי, וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל-עֲבָדָיו.




להיות "פנימי"...

באחד מבתי הכנסת ב'פולין' הגיעו המתפללים למחרת יום הכיפורים לתפילת הבוקר, וראו לתדהמתם את אחד החסידים כשהוא עדיין לבוש בבגדי הלבן והטלית של יום הכיפורים ומנגן בדביקות עצומה את הניגון  "אנעים זמירות".

(חסיד זה עשה מעשה של מסירות נפש וזכה גם לגילוי מיוחד, אך לא נאריך בזה בפעם הזו)

חסיד זה היה נתון כל כולו באותו ניגון מופלא עד שאפילו את צום יום הכיפורים הוא המשיך עד למחרת בוקר.