לפני למעלה מעשור שנים נאלצתי לעבור בבהילות טיפול רפואי מורכב להצלת חיים. הטיפול נעשה בחו"ל אצל מומחה עולמי באותו תחום.

אפשר לתאר איזה מתח / לחץ אמור להיות באופן טבעי לקראת טיסה בהולה כזו, במיוחד אצל הילדים הקטנים... אך ב"ה שהצלחנו להתחזק בעצמינו, ואף לשדר רוגע ובטחון אמיתי בה', שהטיפול יעבור בע"ה באופן הכי מוצלח. ובהקדם נתאחד כולנו שוב מתוך בריאות ושמחה.

באותם ימים קיבלתי עצה טובה מידיד.  זו בהחלט הייתה עצה חכמה שסייעה רבות להחדיר רוגע ובטחון מוחשי בקרב המשפחה.

קניתי מראש, לפני הטיסה, בקבוק 'משקה', כן בקבוק 'משקה' שיהיה מוכן בשביל  לומר 'לחיים' בעת 'סעודת ההודיה', שנערוך לאחר ההחלמה המלאה.

בקבוק ה'משקה' היה מונח במקום בולט בבית. הוא שידר בצורה מוחשית לבני הבית את הביטחון המלא בה' שאכן הכל יעבור בצורה הכי טובה, ונתן לכולם תקווה ממשית שנזכה לחגוג יחד 'סעודת הודיה'.

ב"ה ותודה לה' הטיפול אכן עבר בהצלחה רבה, והיו גם ניסים גלויים / מיוחדים.

מיותר להוסיף, שלא נשארה טיפה אחת בבקבוק...

♦

הבעש"ט הנהיג שבחג האחרון של פסח יאכלו שלוש סעודות. לסעודה השלישית, שנערכת לפנות ערב, לפני צאת החג (השנה זה ביום שישי לפני כניסת השבת) הוא קרא 'סעודת משיח'. הבעש"ט הסביר ש"ביום הזה מאיר גילוי הארת המשיח".

כעבור שבעה דורות, האדמו"ר החמישי של חב"ד, רבי שלום-דובער מליובאוויטש, הוסיף ותיקן לשתות בסעודה הזאת ארבע כוסות יין, כשם שנהוג בליל הסדר.

מנהגים אלו הם ביטוי לתהליך גדול שמתחולל בעולם מאז התגלות הבעש"ט. בספרי החסידות מוסבר, שהתגלותם של הבעש"ט ושל שיטת החסידות היא הכנה לימות המשיח.

הדברים מבוססים על איגרת ידועה שכתב הבעש"ט, שבה מספר על 'עליית נשמה' שהייתה לו. במהלכה הוא הגיע עד היכלו של המשיח. וכששאל הבעש"ט את המשיח: "אימתי קאתי מר?" (=מתי יבוא מר?), ענהו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". דהיינו, שהפצת מעיינות החסידות בכל קצווי תבל היא הכנה לביאת המשיח.

לימוד והפצת תורת החסידות היא הכנה רוחנית, שמכינה אותנו ואת העולם כולו לקראת התגלותו של המשיח. מי שיתעמק במהותה של החסידות ובמסגרת החיים שבנתה, ימצא קווים רבים שמתחברים עם מושגים הקשורים בתקופת המשיח.

לדוגמא: העיסוק בפנימיות התורה הוא הכנה לתורתו של משיח. ההתלהבות והשמחה בעבודת ה' קשורות אף הן לאופייה של עבודת-ה' שתהיה בימות המשיח. ויש הרואים גם בכל העניין של דבקות בצדיק והתבטלות מוחלטת כלפיו, מעין הכנה לדבקות ולהתבטלות שכולנו נחוש כלפי המלך המשיח, שאף הוא יהיה שילוב של אישיות רוחנית, מלך ומנהיג.

♦

המנהג של 'סעודת משיח' קשור לתפיסה זו.

אנו נדרשים להפנים את מושגי הגאולה וביאת המשיח, לא רק באמונה ובהכרה שכלית מופשטת, אלא בצורת סעודה גשמית, מצה גשמית ויין גשמי, שיהודי בשר-ודם אוכל בעולם הזה הגשמי.

כשאנו יושבים בסעודה זו, בשעה שבה מאירה הארת המשיח, אנו מקבלים כוח לחשוב על ביאת המשיח לא רק במושגים מופשטים, אלא בדרך מוחשית ומציאותית.

סעודה זו היא הכנה לגילוי המשיח, שהוא לא יבוא רק במישור הרוחני. משיח יבוא כמציאות ממשית, שנוכל לראותה בעיניים ולמששה בידיים. מציאות מוחשית, כמו הסעודה שאנו אוכלים, והיין שאנו שותים.

♦

אדם שיש לו שטר כסף בעל ערך גדול מאד, והוא כל אוצרו ועושרו, ולדאבונו נפל השטר לתוך ארגז גדול מלא ניירות שאין להם שום ערך. אין לו שום ספק  שהשטר היקר נמצא בארגז.

כמובן שהוא יתחיל מיד לחפש ולבדוק בניירות הרבים שבאותו ארגז, ואם יעברו בידיו אלפי ניירות, ועוד לא ימצא את השטר, הנה ודאי לא יתייאש ויאמר, כיון שעברתי כבר על אלפי ניירות ולא מצאתי את האבדה, הרי וודאי שגם בהמשך החיפוש לא אמצא. להיפך, מכאן ואילך גוברת אצלו התקווה שהוא מתקרב לייעד ובוודאי בקרוב ימצא את השטר. כל נייר שעובר מחזק את התקווה שאולי הנייר הבא הוא הוא השטר,

כן הדבר בייחס לצפייה לביאת המשיח, אע"פ שבעונותינו הרבים עברו כבר אלפי שנים וטרם נושענו, מ"מ, כיון שהדבר ודאי ובטוח, שהרי הקב"ה הבטיחנו בידי עבדיו הנביאים, ככתוב, "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו'". א"כ אדרבה כל יום הקרב ובא יש להתאמץ ולקוות שמא זהו היום אשר  אליו קיוינו, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, ויה"ר שנזכה לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. (מתוך ספר 'ריח תפוחים').

שנזכה כולנו להתראות עם משיח צדקנו מיד ממש

חג שמח ושבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר