'שָלוֹם עֲלֵיכֶם' לא רק לפני קידוש בליל שבת...

בפרק הרביעי של פרקי אבות, שנלמד בע"ה בשבת הקרובה, ישנה אמרה/הוראה של רבי מתיה בן חרש: הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם ! מפרשי המשנה מבהירים שהוראה זו היא כפשוטה לכל אדם ממש.

ואכן, כאשר משבחים בתלמוד את הנהגתו המיוחדת של אחד מגדולי התנאים, רבי יוחנן בן זכאי, אמרו עליו: "שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק".

מה ה'סוד' שטמון באמירת 'שלום' איש לרעהו ?

ישנם מקומות שונים בחו"ל (כמו: ארגנטינה, אורגוואי, פרגוואי, פולין ועוד) שמגדלים שם בקר בכמויות גדולות במיוחד. מסיבה זו ממוקמים שם גם בתי מטבחיים גדולים. לעיתים קרובות יוצאים למקומות אלו קבוצות שוחטים, בפיקוח רבני מהודר, לשחיטה מרוכזת של בקר. והוא נשלח לריכוזים יהודיים ברחבי העולם.

חלק ניכר מהעבודה מתבצע בחדרי קירור ענקיים, ובשיטת סרט נע, הכול מועבר לניקוי ואריזה. הקור השורר בחדרי הקירור הוא עז. והשוהים שם מצוידים בלבוש חם המתאים לתנאי קור כאלה.. אך גם עם הלבוש החם בלתי אפשרי לשהות שם זמן רב. לעיתים תכופות צריך לצאת ולהתחמם בחדר סמוך.

הסיפור הבא התרחש עם אחת מקבוצת השוחטים.

בתום אחד מימי העבודה, השוחטים סיימו את מלאכתם ויצאו מהמתחם לכיוון מקום לינתם. בשער הראשי עמד דרך קבע שומר, לא מבני עמנו, וכשהקבוצה יצאה מהשער פנה אליהם השומר ואמר: "דומני שחסר לכם מישהו בקבוצה ! "

הם מאוד התפלאו לשמע דבריו. איך הוא זיהה שאחד מהם חסר, הרי כל השוחטים נראים לכאורה אותו דבר... (מראה ולבוש של יהודי שומר תורה ומצוות). ומדובר בכניסה למפעל שעוברים דרכו מאות עובדים בכל יום.

הם בדקו, ומיד התברר שאכן אחד השוחטים חסר.

הם מיהרו לחזור לבניין שעבדו בו, וחיפשוהו בכל מקום אפשרי, ולמרבה התדהמה התברר שהוא נשכח בטעות בתוך אחד מחדרי הקירור, והדלת הכבדה ננעלה עליו... כמעט שפרחה נשמתו מרוב קור.

ערנותו של השומר הצילה את חייו !

כשיצאו מהמפעל הם פנו לשומר בתמיהה: "מאות אנשים עוברים על פניך מדי יום. איך זה שדווקא אותו זכרת ? איך שמת לב שהוא חסר ?"

"הוא היחיד שאומר לי שלום בכל יום בכניסתו וביציאתו", ענה השומר.

סיטואציה מוכרת לכולנו, שכאשר שני יהודים נפגשים פותחים בשאילת שלום. הראשון פונה ואומר 'שָלוֹם עֲלֵיכֶם' וזולתו משיב 'עֲלֵיכֶם שָלוֹם' 

כך שמענו את אבותינו, כך גם הורגלנו אנו, ובע"ה כך ימשיכו בנינו אחרינו. האם אי פעם ניסינו להבין את ההיגיון מאחורי ניסוח זה.

בהתבוננות קלה נראה שיש משהו לא שיגרתי בביטוי ה'שיגרתי' הזה.

ראשית, מדוע פונה האחד לרעהו היחיד בניסוח של רבים ואומר לו: 'עֲלֵיכֶם' ולא בלשון יחיד ? ויותר מכך מדוע השני עונה בסגנון הפוך מהראשון, האם עד כדי כך הם לא מסכימים זה עם זה, שהוא מיד חייב לומר הפוך ממה ששמע ?....

פתגם עממי אומר ש"על כל שני יהודים יש שלוש דעות", כששנים ש"אין דיעותיהן שוות" נפגשים, המצב הטבעי יכול להוביל למחלוקת ביניהם.

ולכן מיד בתחילת פגישתם נעשה מאמץ לעורר את ה'שלום' ו'אחדות' ביניהם. זה מתבטא בדברי הפתיחה של הראשון האומר 'שָלוֹם עֲלֵיכֶם', כוונת הדברים שה'שלום' יגבר על הדעות החלוקות ('עליכם').

חברו שבוודאי מעוניין גם הוא בכך, לא רק חוזר על דברי הראשון, (כי אז הי' אפשרות לחשוב שהוא רק מביע הסכמה מאולצת לכך), אלא מנסח זאת בסגנון שונה, להדגיש שהוא גם, מצד עצמו, רוצה את ה'שלום'.

וכך, גם הפתיחה, וגם הסיום, הוא ב'שלום'.

הרבי סיפר פעם בהתוועדות,:

שאלו פעם יהודי, מדוע אינו נוהג לומר שלום לכל אדם. מהיכן למד הנהגה כזו ?

וענה, שכך הורגל עוד מזמן שלמד בישיבה, מאחר שבישיבה היו תלמידים רבים ואם הי' ניגש לומר שלום לכל אחד, לא הי' נשאר לו זמן ללימוד תורה...

סיים הרבי ואמר, בהיותו בישיבה, היה זה אכן טיעון צודק ! אבל כשפוגשים יהודי ברחוב, בוודאי שצריך להקדים אותו באמירת שלום.

בתחילת פרשתנו, פרשת בחוקותי, כתוב: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ". מסביר על כך בעל 'אור החיים' שיש כאן ברכה והבטחה "על עם בני ישראל עצמם שלא יהיה להם פירוד הלבבות, שיטע ה' ביניהם שלום וריעות".

שיהיה לכל אחד מכם שבת שלום והצלחה רבה 

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר

 



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>