בפרשתנו אנו לומדים את הפסוק: "וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, שָׁמָּה תָבִיאוּ, אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם". מבואר במפרשי התורה  שהביטוי: "הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'", מכוון להר הבית שבירושלים עיר הקודש.

בספר "החיים", שחיבר רבי חיים בן רבי בצלאל (אחיו של המהר"ל מפראג), הוא תמה מדוע לא ציינה התורה בצורה מפורשת את שם העיר ירושלים ? למה זה נכתב בצורה סתומה - "הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'", ולא בסגנון ברור  ?

♦

מספרים על רבי נחמן מהורדונקא, שהיה משמשו של הבעש"ט, שמאוד רצה לעזוב את מעז'יבוז' עוד בחיי מורו הבעש"ט, ולעלות לארץ ישראל.

רבי ישראל בעל שם טוב ראה, שאמנם עלייתו של רבי נחמן לארץ ישראל, תביא לו באופן אישי תועלת רוחנית, אך הבעש"ט סבר שנכון יותר שיישאר בחו"ל כי נכונו לו במקומו עוד פעולות חשובות.

אך, תשוקתו של רבי נחמן לעלות לארץ גברה ביותר, ולא מצא לעצמו מנוח.

על מנת לשקול בדעתו היטב את הדברים, החליט לנקוט בפעולה קבלית... דהיינו: לטבול במקווה טהרה, עם כוונות קבליות מיוחדות בנושא העלייה לארץ, כך שבעת הטבילות הוא אכן "התהלך" באופן רוחני באותם מקומות אליהם הוא כיוון.

בטבילתו הראשונה הוא כיוון שהוא נכנס לארץ ישראל, אחר כך הוא טבל על מנת 'לעלות' לירושלים, ובכל טבילה הוא אכן חש את הקדושה המיוחדת של אותם מקומות. וכך המשיך וטבל, ו'עלה' במחשבתו להר הבית, וכך הוא התעלה מעלה מעלה בקדש עד ש'נכנס' במחשבתו ל'קדש הקדשים'.

בכניסה המחשבתית ל'קדש הקדשים' ציפה רבי נחמן לחוש את גילוי השכינה הנעלה ביותר המתגלה רק במקום עילאי זה. אך למרות שבחזיונו הוא 'ראה' את הארון והכרובים במקומם, אולם את הגילוי הפלאי הוא לא הרגיש.

שאל רבי נחמן "היכן היא השכינה?", וממרום ענו לו, כי עתה בזמן הגלות, השכינה נמצאת במעז'יבוז' אצל מורו הבעש"ט !...

לאחר ש'שמע' זאת רבי נחמן הבין שעליו להישאר במעז'יבוז', ולעשות שם את שליחותו...

♦

רבי חיים בן רבי בצלאל מבאר בספרו "החיים", דבר נפלא:

הסיבה מדוע לא כתבה התורה בצורה מפורשת ש"הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'" הוא בירושלים. בכדי להדגיש, שגם מעז'יבוז' או ניו יורק. נהריה או תוניס... יכולים להיות "הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'" !

דהיינו, גם אם פיזית נמצאים מחוץ לירושלים, או אפילו בחוץ לארץ, אך אם בעת התפילה אנו מכוונים את הגוף, ובעיקר את המחשבות, לארץ ישראל וירושלים הרי זה לא משנה היכן הוא כרגע נמצא גאוגרפית.  באותו זמן, מתברר שהמקום בו הוא נמצא, נבחר להשראת השכינה.

אין כאן חלילה 'ויתור' על מעלת ארץ ישראל וירושלים עיר הקודש. הרי כולנו מתפללים שלוש פעמים בכל יום שבית המקדש השלישי יבנה במהרה בימינו בירושלים עיר הקודש. אולם עד לרגע הגאולה, כאשר אנו עדיין בזמן הגלות, נתן לנו הקב"ה את האפשרות לעבדו מכל מקום בו אנו נמצאים.

♦

הדברים בעצם מפורשים בדברי הנביא יחזקאל:

"לָכֵן אֱמֹר כֹּה-אָמַר ה', כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁם."

גם בארצות השונות שגלו לשם בני ישראל, יש אפשרות ליצור מקום שבו תהיה השראת השכינה. למקום זה קורא הנביא יחזקאל: "מקדש מעט".

באופן כללי, הכוונה לכל בית כנסת שבו מתקבצים יהודים לתפילה, או אפילו יחיד הפונה לה' מכל מקום בו הוא נמצא.

אולם, בתלמוד בבלי מובא, שבזמן הגלות, בית הכנסת של הצדיק, נשיא הדור, הוא ה'מקדש מעט' העיקרי שבו שורה עיקר השכינה. ולכן לא פלא שרבי נחמן הבין שהשכינה נמצאת בבית מדרשו של הבעל שם טוב.

♦

באותה מידה יכול להיות גם מצב הפוך... שיהודי יהיה בארץ-ישראל, אך מביא אתו אליה את אוויר חוץ-לארץ.

גם כשאדם עולה פיזית מחוץ-לארץ לארץ-ישראל, אבל אם מבחינה רוחנית ונפשית – הוא הביא עמו לארץ-ישראל את אווירת חוץ-לארץ, הרי הוא שרוי למעשה באוויר חוץ לארץ...

כמשל הידוע, על ההבדל בין תלמיד שיושב בתוך הכיתה אך ראשו פונה לרחוב... לעומת תלמיד אחר שאע"פ שעדיין נמצא ברחוב אך ראשו פונה לתוך הכיתה...

כולנו מתפללים שֶׁיִבָּנֶה בֵּית הַמִקְדָּשׁ

בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ,

וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ

שבת שלום וחודש טוב

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

 יו"ר