"א פינטעלע איד" !

בתרגום לעברית: ''הנקודה היהודית".

לכל יהודי יש בעומק נשמתו נקודה פנימית. אין בה, וגם לעולם לא יהיה לה חסרון. בדרך כלל, היא מסתתרת בעומק הנפש, ואינה מורגשת. אולם כשהיא 'מציצה' מהמעטפת ה'טבעית' שלה, היהודי מיד מתעורר להתחבר לקדוש ברוך הוא.

שלוחי הרבי, הפזורים בכל פינה בעולם, חווים אלפי הזדמנויות של גילויי נשמה כאלו אצל יהודים, במהלך כל השנה. ובמיוחד בעשרת ימי תשובה.

♦

הרב הרשי דרוקמן שי' שליח הרבי לעיר סן מור בצרפת מספר:

בראש השנה האחרון, הלכתי לתקוע בשופר בבית משפחת כהן, המתגוררת סמוך לבית חב״ד. כמעט הגעתי לייעד ושער של חצר נפתחת, ומפתחה יוצא צרפתי כבן חמישים. מרוב מהירות המשכתי בדרכי ולא התייחסתי אליו, אך לפתע הוא אומר לי, בצרפתית, ׳שנה טובה׳. הסתובבתי בהפתעה. ׳שנה טובה׳ עניתי בעברית.

הוא חייך לעצמו ואנחנו התקרבנו בשקט.

אתה יהודי? שאלתי.

- אני לא. הורי היו. כלומר אמי ומשפחתה. אבל הוריה וכל הדור ההוא מתו באושוויץ. ואנחנו הגענו לצרפת כדי להשליך מאתנו את היהדות ואת כל מה שהביא עלינו צרות. אז אני כבר לא יהודי.

מה שמך? אני ממשיך.

- מר יורג. שמה של אמי הוא פופובסקי. יש לה אחים שגרים בפריז. הם שמרו על השם המקורי וגם שמרו על עיקרון יהודי אחד, להתחתן עם יהודים. אמא שלי התחתנה עם קתולי כדי לברוח כמה שיותר רחוק. וגם אני המשכתי בדרכה והתחתנתי עם צרפתיה לא יהודיה. אני מרוצה מהחיים.

אולי אתה רוצה לשמוע שופר? אני שולף ומראה לו במה מדובר.

הוא מביט, ואחרי כמה מילות הסבר הוא מסרב. ׳זה לא אומר לי שום דבר׳ הוא אומר. ׳וכמו שכבר אמרתי, אני אתאיסט. אמנם אמא שלי באה ממשפחה יהודית. אבל אני כבר לא.

לא ותודה!׳.

אמרתי לו, עזוב לרגע את מה שאתה חושב ומה שאתה מאמין או לא. בא נדבר קצת על ההיסטוריה. אתה יודע שלפני הרבה שנים, בתאריך כמו היום, סבא וסבתא שלך הלכו לבית כנסת לשמוע שופר. כך גם ההורים שלהם, וכך גם ההורים שלהם במשך דורות ארוכים. גם ההורים והסבים שלי במשך דורות ארוכים עשו את אותו הדבר בדיוק. מה אכפת לך שגם אתה תשמע שופר ותמשיך את המסורת של אלפי שנים?

אדון יורג השתתק לכמה שניות, בסוף הפטיר ׳טוב, כנסו׳.

השער נסגר ואנחנו בפנים החצר. כיפה שחורה נחבשה על הראש כשאדון יורג חוזר אחרי, לאט לאט, מילה במילה, את הברכות וקול השופר הדהר בחצר.

בחוץ שיחקו ילדים על רולרס, אנשים מבוגרים חוזרים מהמאפיה ובידיהם באגטים טריים לארוחת ערב, ומעבר לשער נשמה יהודית התעוררה.

אינני יודע אם אדון יורג באמת רעד או שרק אני דמיינתי את זה בהתרגשותי, אבל כשעמדנו לצאת ונפרדנו לשלום יורג ביקש את כתובת בית הכנסת והבטיח לשמור על קשר...

♦

מה סודה של אותה נקודה יהודית ?

גדולי החסידות המשילו זאת ליהלום יקר-ערך שנפל לבוץ וכוסה בשכבה עבה של אבק ורפש. מי שמביט בו במבט שטחי, ימהר להשליכו הצידה, כגוש עפר חסר-ערך; אבל מי שיודע את האמת, יחזיק בגוש עפר זה בהתרגשות, בידעו שבפנים טמון אוצר יקר. האבק והרפש אינם אלא שכבה חיצונית, אבל מאחוריהם מצוי יהלום זוהר.

כזה הוא כל יהודי, יהיה מי שיהיה. בתוך נפשו הוא יהלום יקר.

הנקודה היהודית זוהרת ומאירה בתוך נפשו, גם אם בכל ימות השנה הוא מתנכר לה ואף נלחם בה. הוא עשוי להציג כלפי סביבתו, ולפעמים אף כלפי עצמו, את שכבות האבק והרפש. אבל אל-לנו ללכת שולל אחר ההסוואה. עמוק בפנים מצויה הנקודה היהודית היקרה מפז.

♦

מבואר בתורת החסידות שיש לנשמה כמה 'שכבות' – לכל 'שכבה' יש גם 'שם' מיוחד:

א.    הביטוי הטכני – מתבטא במחשבות, דיבורים או מעשים. ומכונה "נפש".

ב.     הביטוי הלבבי – מתבטא ברגשות. ומכונה "רוח".

ג.      הביטוי השכלי – מתבטא בתובנות ובהנחות יסוד.                  ומכונה "נשמה".

ד.     הביטוי הרצוני – מתבטא ברצונות שונים. ומכונה "חיה"

ה.    עצם הנפש ! המכונה "יחידה".

בארבעת השלבים הראשונים שייך עליות ומורדות, לכל אחד מהם יש 'כפיל' בצד השלילי, ובמהלך החיים יש ביניהם מלחמה תמידית.

לפעמים המחשבות, הדיבורים או המעשים מבטאים את רצון הנשמה. אך לפעמים גובר היצר הרע, והוא מצליח להתלבש בתוכם.

מלחמה פנימית זו קיימת גם כן, בשכל או גם ברצון של הנפש.

אולם, לא שייך ללכת לאיבוד... כי הקב"ה נתן יתרון ברור לנשמה ! זוהי הדרגה החמישית, ה"יחידה" שבנפש. שהיא נמצאת רק בצד הקדושה, אין לה 'כפיל'...

לא שייך לבטל או אפילו להכניע את עצם נשמתו של יהודי. תמיד היא תשאר שלימה וטהורה !

♦

במהלך כל ימות השנה, עיקר הדגש בעבודתו של יהודי, מתבטא בהתמודדותו לשמור ששלושת הרבדים הראשונים – נפש, רוח ונשמה – השכל, הרגש והצד הביצועי, יבטאו את הנשמה האלוקית.  ולכן מספר התפילות ביום יום הוא במספר 3 = ערבית, שחרית ומנחה.

בשבתות וחגים, עולים כיתה, כאן אפשר להצליח גם ברובד הרביעי, ולכן נוספה בימים אלו תפילת מוסף.

אולם יום הכיפורים, הוא היום היחיד בשנה שמוסיפים בו תפילה חמישית ! הלא היא תפילת ה"נעילה", בו ננעלים השערים, ונשארים יחד רק בני ישראל עם הקדוש ברוך הוא. ביום זה מתגלה הרובד הכי פנימי – ה"יחידה" שבנפש.

זהו א פינטעלע איד !

ואז מתברר שהיהודי זך וטהור, ומתקיים בו הפסוק: "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה, תִּטְהָרוּ.

גמר חתימה טובה

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר