אדם מסודר להפליא תכנן טיסה לארצות הברית. ומאחר שמאוד רצה לשבת בעת הטיסה במושב הנמצא במעבר,  הוא דאג 4 חודשים לפני מועד הטיסה לוודא בחברת התעופה שיהיה לו מקום מתאים, ואכן הוא קיבל מושב בשורה 37 C במעבר. והובטח לו שמקומו המיועד שמור.

חודשיים לפני הטיסה, הוא שוב דיבר עם חברת התעופה, ודאג לוודא שלא החליפו לו את המקום המובטח. וכך גם ביום הטיסה דיבר עמם מספר פעמים. וכמובן, מקומו המיוחד והשמור הובטח לו.

כשמיודעינו הגיע לארצות הברית, ונפגש עם מקבלי פניו, הוא היה כולו זועף וכועס. לשאלת ידידיו מה קרה ? הוא סיפר להם עד כמה הוא טרח לוודא שיהיה לו מקום במעבר בעת הטיסה, ובפועל הוא קיבל מושב בשורה 37 B שזה באמצע ולא במושב C  כפי שהובטח ...

 אמר לו אחד הידידים: אם זה היה לך כל כך חשוב, מדוע לא ניסית להחליף מושב עם שכנך ?

ענה מיודעינו: וכי עולה בדעתך שלא חשבתי על זה ? וודאי שרציתי להחליף ! אבל הבעיה הייתה שלא ישב שם אף אחד, ולא היה לי ממי לבקש....

♦

אמש חזרתי, יחד עם עמיתי השליח הרב חיים קרישבסקי, מכינוס השלוחים העולמי.

זכינו להיות בשבוע גדוש חוויות עוצמתיות. סדנאות ודיונים בעניינים חשובים, הנוגעים להצלחת הפעילות השוטפת של בתי חב"ד. כנסים והתוועדויות.

זכינו גם להתפלל יחד, אלפי השלוחים, ליד הציון הקדוש של הרבי עבור כלל ישראל. בהזדמנות זו הביאו איתם השלוחים עשרות אלפי פתקים, שבהם היו בקשות ששלחו תושבי הערים השונות, בקשות שהן בעצם הבקשות של עם ישראל על כל גווניו.

כאמור, במהלך השבוע, ובמיוחד בלילה האחרון הרבה מהשלוחים התוועדו יחדיו. התוועדות היא בעצם "סדנה לא רשמית", אך פעולתה חשובה מכל סדנה אחרת.

כל שליח יכול להעיד עד כמה התוועדות כזו מעניקה לו כוח ועוצמה אדירה. שליח מטעין אז את "המצברים"... כדי שיוכל לחזור במרץ רב לעבודת השליחות במהלך השנה הקרובה.

ההתוועדות מציתה את הגחלת, שאולי אולי כמעט כבתה במשך השנה. היא מלמדת איך להתמקד במטרה ולא להתייאש למרות המכשולים שבדרך.

בהתוועדות לומדים גם  מהניסיון של החברים איך 'לחשוב מחוץ לקופסא' להתקדם ולהצליח.

איך להגיע אל ה"שיא" (C) ולא להישאר תקועים ב 37 B...

♦

בפרשת השבוע לומדים אנו על רעיון דומה.

הפרשה מספרת על יעקב אבינו, שקיבל הוראה מרבקה אמו לעשות הכל כדי לקבל את ברכות יצחק טרם מותו.

יעקב בטבעו היה אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. אך בעת הצורך הוא קיבל אומץ והוא 'יצא מהקופסא'... ונקט בדרכים שונות ומשונות, בהדרכת רבקה אמו,  וכך זכה שאביו ברכו בברכה שהייתה ראויה לו לכתחילה, ברכת "וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱ-לֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ".

♦

ועוד טעימה קלה מהכינוס האדיר

בסעודת ליל שבת ענקית בעת הכינוס, עת סועדים יחד אלפי שלוחים באולם אחד (חוויה אדירה לעצמה), בסעודה זו אמר דבר תורה ידידי השליח הרב ירחמיאל גורליק מחולון, בין השאר הוא סיפר על קבוצת חסידים שיצאו מרוסיה הסובייטית בחודש כסלו ה'תשל"ב (1972) והוזמנו על ידי הרבי לביקור.

בקבוצה זו היו בין השאר, החסיד ר' יעקב  נאטיק. החסיד ר' מוטל קוזלינר והחסיד ר' משה קצנלבויגן.

אין כאן המקום להאריך אודות חסידים אלו, כמו רבים אחרים. תקצר היריעה, ויכלה הדיו מסיפורי הסבל והעינויים שעברו מחד, ותעצומות נפש, עוז ומסירות שהם הפגינו מאידך.

במשך הזמן כשהיו בארצות הברית, הם ביקרו אצל כמה מגדולי ישראל, בכדי למסור דרישת שלום ולספר על מצבם הקשה של היהודים שנשארו ברוסיה.

בין השאר הם נפגשו עם אחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו הגאון הרב משה פיינשטיין ז"ל. הרב משה היה המום כשראה מולו קבוצת חסידים, יראים ושלמים, שניכר שהמשטר הרוסי לא הצליח לדכא את אמונתם ולשבור את רוחם.

הרב משה לא הצליח להסתיר את התפעלותו, ואף ביקש מהם שיספרו לו מה 'סוד ההצלחה' ? איך חסידי חב"ד מצליחים לשרוד ביהדותם למרות ניסיונות הדיכוי של המשטר הרוסי ?

החסידים נתנו לו תשובות מגווונות:

 ר' יעקב אמר: וכי היה לנו ברירה אחרת ?....

ר' מוטל אמר: הרי אנו חסידים ויש לנו רבי שמעניק לנו כוחות !

ור' משה אמר: הרי בכל מצב היינו יושבים ומתוועדים יחד. ושם קיבלנו כוחות אדירים לא להתפעל משום קושי...

מובן שכל התשובות נכונות !...

ועכשיו, אחרי שכל כך הרבה שלוחים של הרבי חזרו כל אחד למקומו, נקודה כלשהי על פני הגלובוס כולו. כולם נחושים ודבוקים במטרה, עם כוחות רעננים, חדורים היטיב בתחושת השליחות אין ספק ששינוי ממשי לטובה יורגש במהרה בכל העולם. וזה  בוודאי יחיש את ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר