בשבוע שעבר התקיים בחצר הרבי שבנ.י. 'כינוס השלוחים העולמי'.

זו הפעם ה-30 שהשלוחים מתכנסים אצל הרבי ה'משלח' ב"שבת אחים גם יחד". בכינוס כזה מקבלים כוחות מחודשים לעבודת השליחות.

ב"ה הייתה לי הזכות גם השנה להשתתף בכינוס העוצמתי, היחיד מסוגו בעולם!

באחת ההתוועדויות בעת הכינוס שמעתי מהשליח הרב מנחם מענדל שי' גרונר, סיפור מיוחד, סיפור שאולי מצליח לפענח ולגלות את 'סוד הנחישות וההצלחה' של ה'שלוחים'.

לפני 60 שנה נשלח השליח הרב יצחק דוד גרונר ז"ל על ידי הרבי לאוסטרליה. הרב גרונר היה אישיות מיוחדת ויוצאת דופן. באוסטרליה הוא הצליח להקים מעצמה של מוסדות ומערך של פעילות ענפה. בנוסף לזה הוא גם קיבל מהרבי במשך השנים, שליחויות שונות שהיו כרוכות בנסיעה למקומות רחוקים במזרח.

שליחויות אלו לא היו קלות לביצוע, ולעיתים אף היו מלוות בקשיים וסיכונים לא מעטים. היו אלו אזורים שהדרכים בהם משובשות ומזג אויר משתנה בקיצוניות. ובנוסף לזה גם מצב בריאותו לא היה תקין כ"כ. כאמור, המשימה לא הייתה פשוטה.

היה זה בחודש חשון בשנת תש"מ (1980), הרב יצחק דוד גרונר היה אצל הרבי ב'יחידות', בו דיבר איתו הרבי בנושאים כלליים שונים, בהזדמנות זו שוב ביקש ממנו הרבי לנסוע לתאילנד – בנגקוק, ולעוד מקומות הנידחים במזרח ולהדפיס תניא בכל מקום שעדיין לא הודפס בעבר.  באופן טבעי היה לו קשה לקבל בשמחה משימה לא פשוטה זו, והדבר היה ניכר על תווי פניו...

ואז פנה אליו הרבי בשאלה: 'אם אני אסע אתך ברוחניות זה יוסיף בבריאותך  ?...' והרבי סיים ואמר "בגשמיות איני יכול, אבל ברוחניות אני נוסע איתך !".

הרב גרונר היה בטבעו בעל רגש עצום, וכששמע אמירה כזו מהרבי הוא התרגש מאוד, ולא היה מסוגל להתאפק ופרץ בבכי עצום. ומאחר שלא הרגיש נוח לעמוד כך בפני הרבי, הוא פשוט עזב את חדרו של הרבי בבכי ובהתרגשות !!!...

ברור לגמרי שהוא קיבל על עצמו את השליחות, והכין את עצמו לצאת לדרך בשמחה, שהרי אינו נוסע לבד !

בצעד נדיר הרבי אף יצא ללוות אותו בעת הנסיעה.

✿

בפרשת השבוע אנו לומדים על השליחות של יעקב אבינו.

מסופר שוַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב. דהיינו יצחק שלח את בנו יעקב לדרכו. הייתה זו שליחות מאוד מיוחדת, להקים את הבניין העתידי של העם היהודי, אך יחד עם זאת גם שליחות מאוד מאתגרת.

יעקב נאלץ לעזוב את החממה המשפחתית אצל יצחק ורבקה, ולעבור לגור שנים רבות תחת חסותו של חמיו. דבר כזה הוא בדרך כלל אתגר לא פשוט לאף אחד... ובמיוחד שחמיו – לבן היה אדם רמאי ונוכל, כפי שמספרת לנו התורה.

כמו כן, בחרן, מקום מגורי לבן, לא התגוררו אנשים שמומלץ לגדל ביניהם משפחה, במיוחד לא ברוכת ילדים...

ואכן, יעקב אבינו בעצמו, הי' מלא חששות בעת שיצא לדרך. התורה מתארת, שהוא התפלל וביקש רחמים שיצליח בשליחותו.

ומה אכן נתן לו את הכח ?

הקב"ה התגלה אליו ואמר לו: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ ...  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ", ומשנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה, נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת !

המדרש מוסיף לתאר, שבזמן שהיה יעקב בבית לבן, הי' אומר מתוך שירה ושמחה את מזמורי "שיר המעלות" שבספר תהילים.

הקשיים והניסיונות לא החלישו אותו כלל, להיפך, הם העצימו אותו ביתר שאת ויתר עז עד שהיה מסוגל להיות במצב רוח של שירה !

✿

הסיפור של יעקב הוא בעצם הסיפור של כל אחד מאתנו.

הנשמה הייתה באוצר העליון, עולם שכולו טוב, ומאותה חממת "באר שבע", ירדה הנשמה "חרנה", לעולם מלא באתגרים, פיתויים, קשיים, ניסיונות על כל צעד ושעל,

אך אין להתייאש ולהיות במבוכה מהאתגרים הללו, כי איננו לבד ! הקב"ה עוזר לכל אחד במשימה מורכבת זו. ובלשון התלמוד: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום...ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו".

כך הרגיש השליח הרב יצחק דוד גרונר ז"ל, כשהרבי אמר לו שהוא יהיה אתו. וכך גם אנו אמורים להרגיש שהרי איננו לבד, וכך נעשה קל ללכת !

✿

בנוסף לאתגר הכללי שיש לכל יהודי שחי בעולמנו, הוסיף הרבי אתגר נוסף לשלוחיו. הרבי "פיזר" את השלוחים בכל נקודה אפשרית ברחבי תבל והטיל עליהם משימה לא פשוטה, ללקט את כל הניצוצות הפזורים בכל מקום בעולם, וכך להכין את העולם כולו לגאולה הקרובה.

גם בשליחות זו יודע כל שליח, שאינו פועל לבדו. כי בכוחו הדל הוא לא היה מסוגל "להפוך" את הסביבה של "חרן" לגן עדן. ברור שיש לו כוחות וברכות מיוחדים מהרבי – המשלח, ויתירה מכך, הוא זוכה לשמוע ש"הנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך".

זה ה"סוד" שגורם שהעבודה תתבצע מתוך שמחה !

✿

גיסי הרב ישראל שי' דיסקין זכה להיות השליח הראשון שהרבי שלח לגרמניה לפני כ-30 שנה. כיום חב"ד בגרמניה היא מעצמה אדירה המונה למעלה מ- 30 שלוחים, שפועלים ומצליחים רבות בקירובם של היהודים לאבינו שבשמים.

חמותי תחי' היא אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ. בהיותה ילדה בת 4, היא הוברחה מאימת הנאצים ימ"ש וכך הייתה היחידה שנשארה מכל משפחתה.

ה"נקמה" המשפחתית הכי גדולה בגרמנים הייתה, כשבנה זכה והתמנה לשליח הראשון בגרמניה !

כאשר הוא הגיע לשם, שאל אותו אחד היהודים המקומיים, "לכמה זמן הגעת להיות כאן ?"

ונדהם לשמוע את התשובה הטבעית והנכונה – "עד ביאת המשיח !"

שנזכה לה כבר בקרוב ממש

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר