כשהסבל למעלה מהכוחות - יש גם פתרון...!

בליל שבת האחרון, השתתפתי בהתוועדות מיוחדת, עם הרב יוסף אברהם העלער שי', ראש "כולל מנחם" ומרבני שכונת קראון הייטס, בין הדברים הוא סיפר על אחד מידידיו שסבל ייסורים קשים ברגליו, עד שלא היה מסוגל ללכת למגינת ליבו, והרופאים לא מצאו מה הגורם לייסורים,

בצר לו, ביקש אותו ידיד מהרב העלער, לכתוב לרבי אודות הכאבים ולבקש עצה וברכה, הרבי הגיב במילה אחת "סיאטיקה ?", דהיינו, שיתכן שזו המחלה הגורמת לכאבים ברגליו (מדובר בכאבי גב שמקרין לרגל לכל אורך מסלולו של העצב הסיאטי), הרופאים בדקו שוב ולדעתם, לא זו היתה הסיבה,

כך עברו עוד שנתיים של סבל, ואז ביקש הידיד, שהרב העלער יכתוב על כך שוב לרבי, הפעם היתה התשובה שמאחר ולפי דבריו הוא סובל ייסורים שלמעלה מכוחותיו, שייתן ממון לצדקה בסכום שלמעלה מכוחותיו !

וכך עשה, ותוך מספר שבועות נרפא לגמרי, ואז גם הוכח שאכן סבל מסיאטיקה...

בפרשת השבוע אנו לומדים על המעמד ההיסטורי הגדול, ש"וירד ה' על הר סיני" ונתן תורה לעם ישראל.

אולם, לא ממש מובן, מה היה כל כך מיוחד ומרגש באותו מעמד ?

הרי חז"ל מספרים לנו שאברהם אבינו היה לומד תורה, ואפילו נח שקדם לו בעשרה דורות, כבר ידע את התורה, וכך עברה האינפורמציה מדור לדור, מה א"כ ה"רעש" הגדול של מעמד נתינת התורה בשנת ב'תפ"ח (2488) שנה לבריאת העולם

את התשובה לתמיהה הגדולה נוכל למצוא בפסוק המקדים לעשרת הדיברות, וכך נאמר בו "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמר", על אף שהסיומת "לאמר" מוכרת לנו מעשרות פעמים נוספות, שביטוי זה נאמר בתורה, אך דווקא בפסוק זה אין לזה משמעות מובנת !

בדרך כלל, "לאמר" פירושו, לומר ולהעביר את הדברים לאחרים שלא שמעו זאת עדיין, כמו למשל הביטוי השגרתי "וידבר ה' אל משה לאמר", שהקב"ה דיבר ביחידות למשה רבינו, והטיל עליו את המשימה לאמר ולהעביר הדברים  לבני ישראל, אולם, הרי במעמד קבלת התורה, היו נוכחים כל עם ישראל, (ואפילו הנשמות של הדורות העתידים להיות), וכולם יחד שמעו את הדברים, ואין עוד אחרים, שאמורים למסור להם את מה שנאמר כאן, מה אם כן המשמעות של "וידבר אלוקים  ,,, לאמר" ?

רוחניות וגשמיות הם לכאורה שני "עולמות" שונים, שני קוים מקבילים שאינם נפגשים, אי אפשר למזג ביניהם, לכל אחד מהם יש כללים משלו, התנהלות משלו, ואין ביניהם קשר וחיבור. ואכן כך התנהלו הדברים, במשך 2448 שנה, מאז בריאת העולם,

הבשורה הגדולה של 'מעמד הר סיני', הוא שינוי דרסטי בקשר ביניהם !

מה שהיה בלי אפשרי הופך להיות הרמוניה מוחלטת, שילוב ואיחוד מדהים בין הרוחניות לגשמיות.

יש השפעה הדדית ביניהם הבאה לידי ביטוי בקיום תורה ומצוות, שזו פעולה גשמית ורוחנית כאחד.

כשרצה אברהם אבינו, למשל, להתחבר לקב"ה, היה זה בדרכים רוחניות בלבד, באהבה ויראה, ברגש הלב, או בלימוד וחשיבה שכלית, אך לא היה לזה קשר למעשה גשמי וחומרי,

ואילו אחר מתן תורה, הדרך להתחבר לקב"ה, הוא ע"י קיום מצוות שנעשים דווקא באמצעים גשמיים בלבד !

העולם הגשמי נברא בששת ימי בראשית, בעשרה מאמרות.

התורה ניתנה לעם ישראל, באמצעות עשרת הדברות.

ובפסוק המקדים לעשרת הדברות רומזת לנו התורה על השינוי המתהווה בעולם, על החיבור ביניהם.

במילים "וידבר ה'" ישנו רמז לעשרת הדברות, ובהמשך "את כל הדברים האלה לאמר" התורה רומזת לעשרת המאמרות של בריאת העולם. מטרת הדיבור באותו מעמד היה לפעול את החיבור ביניהם

החיבור הזה של העולם הרוחני והגשמי מתבטא לא רק בקיום תורה ומצוות אלא גם כאשר נתקל אדם בבעיה כלשהי בתחום גשמי, בין אם זה בבריאות הגוף, או בתחום העסקים, וכדומה, הרי יחד עם זה שצריך בוודאי לנהוג בדרכי הטבע, שנברא בעשרה מאמרות, זאת אומרת יש להישמע להוראות הרופא, או להתייעץ עם מבינים בענייני העסק וכדו', אך יחד עם זה צריך גם לדעת שכאשר יהיה שינוי והטבה בתחום הרוחני שניתן בעשרת הדברות, זה ישפיע באופן מיידי גם על המצב הגשמי,

כשאדם נותן צדקה מעבר לכוחותיו, זה ישפיע ויביא רפואה לסבל שלמעלה מכוחותיו, וכמו כן כשהמזוזה או התפילין יהיו בתכלית הכשרות כך גם יהיה מצבו הגשמי,

וזו הבשורה הגדולה של מתן תורה על הר סיני !

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר   



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>