סיפר הרב ב. פרקש משלוחי הרבי בסיאטל-וואשינגטון

ישנה תופעה מוכרת בקהילות ישראל מאז ומתמיד ובכל העולם. לעיתים קרובות באים לבתי הכנסת גבאי צדקה או נזקקים בעצמם, ומבקשים סיוע כספי. והמתפללים נרתמים ותורמים, איש איש כנדבת ליבו.

באחד הימים נכנס לבית הכנסת בסיאטל יהודי חרדי, וביקש סיוע כספי מהקהל. פניו היו מאוד מוכרות לרב פרקש, מימי ילדותו בירושלים, הוא נזכר שהוא בעל חנות ידועה באחת השכונות. הרב ריחם עליו מאוד והצטער בליבו, שאדם במעמד כזה הגיע למצב שנזקק לאסוף נדבות.

אחר התפילה ניגש אותו יהודי לרב, וביוזמתו שיתף אותו במה שעבר עליו,

הוא סיפר שהוא מתגורר במרכז הארץ ולפרנסתו ניהל חנות בירושלים. בנסיבות לא נעימות הסתבך כלכלית עם ה"שוק האפור" והגיעו מים עד נפש עד שהוא ממש מאס בחייו. לא הייתה לו שום דרך הגיונית איך לצאת מהסבך. וגמלה בליבו החלטה אומללה... שבנסיעתו הבאה ידרדר עצמו לתהום באחד הסיבובים בעלותו לירושלים.

באותו בוקר שחור, נתנה לו אשתו חבילה קטנה, וביקשה ממנו שיעבירו לבנם הלומד באחת הישיבות המפורסמות בירושלים. כשיצא לדרך גמר בליבו להעביר את החבילה  לבנו, ואת תכניתו האומללה יבצע כשיחזור מירושלים...

כשהגיע לישיבה בו לומד בנו, הוא נפגש בפתח עם אחד מרבני הישיבה, שהתעניין את מי הוא מחפש, כשציין את שם בנו, אורו עיניו של הרב והתחיל לתאר ולשבח בהתלהבות, את מעלות בנו. הוא הדגיש ואמר שיש לו זכות עצומה, שזכה לכזה בן מוצלח. והמשיך לספר איך בנו מנצל כראוי כל דקה, ולומד תורה בשקידה והתמדה באופן רציני. כמובן שהאבא שמח מאוד לשמוע  את הדברים. ואחר כך העביר את החבילה לבנו.

כשנכנס לרכב אמר לעצמו, שאם זכה לקיים את הציווי "ושיננתם לבניך", וב"ה יש לו בן כזה מוצלח שלומד תורה בשקידה עצומה, עליה נאמר "כי הם חיינו ואורך ימינו", עליו לגנוז מיד את התוכנית האומללה, הוא החליט שיעשה כל מה שאפשר לצאת מהסבך ואפילו לבקש נדבות כדי  לחסל את החובות ולהתחיל חיים חדשים! 

✿

צמד המילים "תורת חיים", המוכר מברכת 'שים שלום' שבתפילת העמידה, הי' שגור על לשונו של הרבי מאות ואלפי פעמים, כמעט בכל הזדמנות.

הדגשים רבים נקשרו לביטוי מיוחד זה, ומהם:

• התורה מקיפה וחודרת לכל פרט מחייו של אדם, מרגע לידתו ועד עת פקודתו.

אין זה נכון לומר שיש לאדם רגעים או תקופות של 'עצמו', ורק בזמנים הפנויים, הוא נצמד להוראת התורה. להיפך, התורה מקיפה את כל חייו, כל ענין וענין צריך להיעשות עפ"י הוראת התורה, ואפילו בעת השינה... גם בצורת קשירת השרוכים בנעלים יש לתורה מה לומר.

כך הוא בכל מקום בעולם ובכל תקופה בזמן, שהרי היא 'תורת חיים'.

• אפילו אדם שעסוק רוב היום לפרנסתו, ואינו יכול להקדיש זמן רב ללימוד התורה, הוא אינו מצליח ללמוד מעבר ל'דקות ספורות' בכל יום, בכל זאת, אותם דקות בודדות, נעשים כזרעים המשפיעים על כל היממה.

בכוחם ובהשראתם של דקות אלו, יתנהלו אצלו ואצל בני ביתו, כל ה 24 שעות ביממה, באופן חי, בריא ושמח, שהרי היא 'תורת חיים'.

• בזוהר ובמדרשים מובא שהתורה היא התכנית של בריאת העולם, ממש כמו התוכנית שמכין האדריכל לבנית בית או פרויקט. זה נכון לכל חלקי הבריאה, ועוד יותר כשמדובר על עיקר ותכלית הבריאה – בני ישראל !

התורה יוצרת את החיים של האדם ! וזה מתבטא בהבדל המהותי בין חוקי התורה שאינם משתנים ואינם 'מתעדכנים' בהתאם להתפתחות ולשינויים בעולם, לעומת חוקי המדינה שיש בהם אין סוף תיקונים ושינויים השכם והערב, וזאת למה ?

כי חוקי המדינה נוצרו מתוך החיים, ואילו חוקי התורה יוצרים את החיים ! שהרי היא 'תורת חיים'.

כשאדם נצמד בחייו להוראות התורה, וזה מתבטא בעיקר כשמחנך את ילדיו בדרכיה, ומקיים את ההוראה "ושיננתם לבניך ודברת בם", בכך הוא מביא על עצמו חיים כפשוטם בעולם הזה ! חייו מאושרים בגשמיות וברוחניות, ממש כמו חייו של אותו יהודי, מקבץ הנדבות, ועוד הרבה מעבר לכך.

• גם יהודי שמקפיד ומקיים את כל ציווי התורה קלה כחמורה, אך אם הוא עושה זאת רק בקבלת עול בלבד, חסר לו חיות ועונג.

אך אם הוא משלב בחייו גם את לימוד התורה, ובכך הוא גם יודע ומבין את העומק של כל מצווה, יש לו חיים משודרגים במיוחד, וכלשון המשנה 'גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא'.

✿

קבוצת תלמידים שסיימו את שנת הלימודים בכיתה ח', וחלקם תכננו להמשיך ללמוד בישיבה, ביקשו מהרבי ברכה והדרכה, וכך כתב להם הרבי:

"...אשריכם ומה טוב חלקכם שזכיתם לכך. ותקוותי שתשפיעו על האחרים שכולם ימשיכו בישיבה לימוד תורתנו הקדושה, תורת חיים, שנקראת כך על שם שהיא נותנת חיים ללומדי' ומקיימי',

ולא רק חיים נצחיים בעולם הבא, אלא גם חיים כפשוטם בעולם הזה, חיים מאושרים בגשמיות וברוחניות".

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה