מספרים על נער 'בן טובים', שהוריו לא חסכו ממנו כל טוב, הוא גם קיבל חינוך מעולה, אלא שלמגינת ליבם של הוריו, יום בהיר אחד נכנסה בו בנער רוח של שטות והוא החליט שהוא לא בן אדם אלא תרנגול...

בתחילה הם היו בטוחים שה'שיגעון' יחלוף במהרה והוא יחזור לשפיותו. אולם כשחדל הנער להצטרף אליהם לארוחות משותפות, והחל לבלות את ימיו ואת לילותיו בלול התרנגולים, הם הבינו שהבעיה עמוקה, קשה ואמתית.

ההתנהגות המוזרה גרמה להורים האוהבים חרדה ומבוכה עצומה. הם היו מוכנים לשלם סכומי עתק למי שיוכל לרפא את בנם. טובי הרופאים והפסיכיאטרים הגיעו וניסו להושיע בכל דרך, אך ללא הועיל.

באחד מ'עשרת ימי תשובה', הגיע לביתם איש חכם ונעים הליכות. משהבין את המצב המביך, אמר להורים בבטחה, שהוא יוכל בקלות לרפא את בנם. ללא היסוס הוא נכנס ללול התרנגולים, כדי להיפגש עם ה'תרנגול' המדובר...

ההורים עמדו מן הצד ועקבו אחר הנעשה, ונדהמו לראות שהאורח החכם ניגש לבנם, ולחש באזניו כמה מילים, ומיד התרומם בנם ה'תרנגול' ממקומו ועזב את הלול כאחד האדם !...

איך באמת הצליח אותו אדם חכם, במקום שרבים, טובים ומוכשרים נכשלו ? איזה קסם הוא עשה ? מה היה ה"לחש" אותו הוא אמר ?

החכם לחש לאוזנו של הנער, שאם הוא יעדיף להישאר תרנגול, ייקחו אותו בשבוע זה לכפרות....

אולם משרק עבר יום הכיפורים חזר הבן להיות תרנגול בלול התרנגולים...

כמה עצוב...

✿

אנו נמצאים בערב היום הקדוש ביותר בשנה, יום הכיפורים. אשר כשמו כן הוא – יום שמביא כפרה לנפש האדם.

מה המשמעות של מושג ה'כפרה' ?

בהשקפה ראשונה, ניתן לחשוב, ש'כפרה' משמעותה מחילה על המעשים הלא רצויים שנעשו, כלומר כשהקב"ה מכפר, פירושו שהוא לא יעניש את האדם על מעשיו השליליים.

אולם האמת שזה הרבה מעבר לכך, כפרה היא מלשון קינוח. כפרה זה ניקוי מושלם לחלוטין של ה'כתם' והפגם שהחטא גרם לנפשו.

זה מה שקורה ליהודי ביום הכיפורים, הקב"ה מכפר לו, כלומר מנקה אותו לחלוטין מכל הפגמים. מנין הכוח העוצמתי הזה ?

כוח הכפרה מגיע, כלשון התלמוד בבלי, מ"עיצומו של יום". ברגע שמתקדש היום, יורדת לעולם עוצמה אלוקית כזו שמביאה כפרה לאדם.

אמנם, כדי להיות ראוי להתגלות מתנה נפלאה כזו, צריך האדם בכל זאת לעשות משהו, עליו להחליט בנפשו להתנתק מדרכו השלילית, אבל עיקר הכפרה באה מ"עיצומו של יום".

במה מתייחד יום זה ? מדוע רק עליו נאמר ש"עיצומו של יום מכפר" ?

מבואר בתורת החסידות, שישנם כמה מדרגות ברמות הקשר בין יהודי להקב"ה. במהלך כל ימות השנה, מותנה הקשר בקיום רצון ה' בחיי היום-יום, וכשעובר האדם על רצון ה', נפגם הקשר ואף עלול להתנתק.

ברור שאם ישוב ויתחרט על מעשיו, יוכל לחדש את הקשר, ללא הבדל באיזה יום או מצב הוא יהיה במהלך ימות השנה, אך זה בהחלט תלוי בעוצמת החרטה.

דהיינו, זה סוג קשר שמוגבל ומותנה בהשקעה ועבודה של האדם. החטא יכול לנתקו והחרטה יכולה לחדשו.

אולם, ביום כיפור מתגלה משהו אחר לגמרי, ביום זה מתברר שהקשר האמתי בין יהודי להקב"ה הוא בלתי מותנה ובלתי מוגבל,

עצם הנשמה של כל אחד מאתנו, הוא 'חלק אלוקה ממעל ממש', הוא לעולם לא נפגם ולעולם לא יכול להפסק,

ולכן רק 'עיצומו של יום – מכפר".

ביום זה מתגלה שבעצם אין מושג של יהודי 'חילוני'. כל יהודי קדוש הוא. אי-אפשר לחלק את העם היהודי ליהודים של קודש וליהודים של חול. הקדושה היא חלק בלתי-נפרד ממהותו של כל יהודי. על אף שלא תמיד היא באה לידי ביטוי, אבל תמיד היא קיימת במעמקי הנפש והיא רק ממתינה להזדמנות לפרוץ ולהתגלות.

גם 'תרנגול' קופץ מהלול בערב יום כיפור ורוצה להיות כ'בני אדם'... רק צריך שיקפוץ בצורה רצינית, וכך לא ירצה לחזור שוב ללול.

✿

רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, הרבי השישי לשושלת חב"ד, סיפר שפעם אחת, למחרת יום-הכיפורים, הוא נכנס אל אביו, רבי שלום דוב בער, ושאלו, 'מה עכשיו?', דהיינו מה העבודה הנדרשת אחרי שכבר עברנו את קדושת יום הכיפורים. ענה לו אביו, "עכשיו צריך להתחיל לעשות תשובה".

מה המשמעות של תשובה אחרי יום כיפור ?

אחרי שביום הקדוש התגלתה בנו הנקודה היהודית, לא עוצרים או נסוגים חלילה. לא חוזרים ל'לול' להיות שוב תרנגול... מכאן צריך להתקדם למצב נעלה יותר, לשוב אל ה' בעומק יותר, ומתוך שמחה. להתאמץ שזה יימשך גם במהלך ימי השנה הרגילים.

יום-הכיפורים צריך לשמש מנוף להחדרת אותה תחושה יהודית לתוך חיי היום-יום, צריך לעשות הכל שנחוש יהודים כל השנה ולא רק "אחת בשנה".

חתימה וגמר חתימה טובה

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה