ספר תורה אור




ספר המצוות להרמב"ם:


הסיפור השבועי:



הרב ישראל בוטמן ע״ה
השיעורים באתר לעילוי נשמת הרב ישראל בוטמן ע״ה השליח הראשון של הרבי לנהריה
נלב״ע ו׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ד

ממצרים גאלתנו !

בקיץ של שנת תש"ז (1947) הצליחה הרבנית חנה לצאת מ 'כלא' רוסיה ולהגיע לשלום לצרפת. באותם ימים הגיע בנה, הרבי, מארצות הברית כדי לקבל את פניה, ולחזור יחד אתה לארצות הברית.

בזמן ששהה הרבי בפריז הוא התוועד עם החסידים. החסיד ר' זלמן סודקביץ ע"ה, סיפר על התוועדות שהתקיימה בל"ג בעומר.

באמצע ההתוועדות פנה אחד החסידים ר' איסר שמו, וביקש מהרבי שיעביר בשמם לחמיו, הרבי הריי"צ נ"ע בקשת ברכה, שיוכלו הבחורים להשיג בהקדם ויזות לארצות הברית.

הגיב הרבי ואמר, אין צורך לבקש מהרבי, חותני, להשתדל בתחום זה. הרבי יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות, ועושה זאת בעצמו.

וסיפר להם מעשה שקרה כמה חודשים לפני זה,

כידוע הרבי הקודם סבל משיתוק ברגליו ובכל בוקר בשעה קבועה היו באים לתת לו זריקה. באחד הימים בחודש כסלו באו לתת לו את הזריקה, וראו שיושב ליד השולחן, אך אינו מפנה את מבטו ולא מגיב לאף אחד, עיניו  היו עצומות ופניו להבים. בני המשפחה נבהלו.

כשנכנס הרבי, החתן לחדרו הק', הוא היטה את אוזנו ושמע שחמיו, הרבי, אומר פרשת "אז ישיר" בדביקות נפלאה, וחזר על כך כמה פעמים. הוא רמז לבני המשפחה שאין סיבה לדאגה, והוא נשאר עם הרבי בחדרו,

כאשר כילה הרבי את אמירת השירה, היה ניכר על פניו הק' שביעות רצון, וכשהבחין בחתנו, אמר "ברוך השם, ברוך השם הכול עבר בשלום".

למחרת הגיע מברק, בו נאמר, כי החסידים עברו את גבול רוסיה לשלום והגיעו לפשעמישל שבדרום מזרח פולין... היו אלו אותה חבורת חסידים שעתה ישבה עם הרבי בהתוועדות בפריז...

בפרשת השבוע אנו מגיעים לשלב הגמר בשרשרת הניסים שחוו בני ישראל בצאתם ממצרים,

גם אחרי שכבר קיבלו את עשר המכות, בכל זאת, המשיכו המצרים ובראשם פרעה, לרדוף אחרי בני ישראל, בניסיון להחזירם לעבדות במצרים, ואז קרה הנס הידוע "קריעת ים סוף" בו נקרע הים לשנים עשר גזרים ושבטי ישראל עברו בתוכו, ואילו פרעה וכל חילו טבעו בים.

בקריאה שטחית נדמה לנו, שהייתה כאן מטרה כפולה. ראשית שבני ישראל יחצו את הים מעבר אחד לשני, וכך יתקדמו לכיוון הר סיני. ושנית, להיפטר אחת ולתמיד מהמצרים.

אולם בעיון מעמיק יותר אנו מגלים שביחס ליהודים נס קריעת ים סוף היה, לכאורה, מיותר. למעשה הוא כלל לא קידם אותם במסלול לכיוון הר סיני, כי הם עלו מן הים באותו צד שבו נכנסו אליו... ואם כך נותרה רק המטרה השנייה, להמית את המצרים. אבל גם כאן עולה התמיהה, מדוע  היה צורך בנס הגדול והלא שיגרתי הזה, הרי יש לבורא דרכים רבות לעשות זאת ברגע אחד ?

אם כך מה בכל זאת הייתה המטרה בקריעת הים ?

תורת הסוד מאירה את הסיפור כולו באור מיוחד ועמוק. למעשה בנס הזה הייתה הכנה חשובה ומשמעותית לקראת המעמד המיוחד של קבלת התורה.

כיצד ?

חז"ל אומרים "כל מה שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה". דהיינו, אין כמעט הבדל בין הים ליבשה ! ההבדל ביניהם הוא רק בין כיסוי לגילוי. כלומר, כל מה שיש ביבשה בצורה גלויה, מצוי גם בים אך זה מכוסה.

המושגים ים ויבשה מהווים בעצם משל. כל הדרגות הרוחניות הגבוהות שאינם מושגות, נקראות בשם המושאל - 'ים', בסגנון החסידות 'עלמא דאיתכסיא' = עולם המכוסה. וכל מה שניתן להשגה וקליטה נקרא בשם - 'יבשה', 'עלמא דאיתגליא' = עולם הגלוי.

כשעם ישראל יצאו ממצרים, הם ידעו שהמטרה היא, להגיע להר סיני ולקבל שם את התורה מבורא עולם. מרגע יציאתם ממצרים הם עסקו בהכנות לקבלת התורה. ומטבע הדברים הייתה יכולה להתעורר אצלם תמיהה גדולה, איך יהיה בן אנוש מסוגל לקבל ולקלוט את חכמתו האינסופית של הקב"ה, הרי הבורא וחכמתו נעלה ונשגב באין ערוך מהנברא,

את המענה לכך למדו מקריעת ים סוף.

כשם שברצונו של הקדוש ברוך הוא, יכולים לראות גם דבר מכוסה, שנמצא בקרקעית הים, שהרי כאשר ים הפך ליבשה. התגלה לבני ישראל כל מה שהיה נעלם ומוסתר.

יתירה מכך, באותו מעמד לא רק הדברים הגשמיים שבקרקעית הים התגלו, אלא גם האלוקים בעצמו, שתמיד מכוסה ומוסתר מהנבראים, התגלה לפניהם באותו לילה, ולכן הכריזו כולם ואמרו באופן ספונטני "זה א-לי". ומכך הבינו שזה לא פעולה חד פעמית, אלא הם עומדים לקראת מצב חדש, שגם הדברים הכי עמוקים ונעלים, שבחכמתו של הבורא, שבדרך כלל הם מכוסים, עומדים להתגלות במתן תורה. באופן כזה שגם שכלו הקטן והמוגבל של כל אחד יוכל לקבל ולקלוט את חכמתו האין סופית של הבורא.

משמעות נוספת למדים מ'קריעת ים סוף'

הרי בכל יום ויום בעת התפילות אומרים אנו את סיפור יציאת מצרים ונס קריעת ים סוף. אמירה זו באה לעורר בנו את החוויה הרוחנית המרומזת בהם, ויש לעורר אותה בכל יום מחדש.

הרי כל אחד חווה בחיי היום יום שלו ים של מחשבות ודאגות רבות ובתחומים רבים, כמו טרדות פרנסה, בריאות וכדומה.

מחשבות מסוג זה לעיתים הן מטרידות מאוד, ואינן נותנות לאדם מנוח. על אף שברוב המקרים האדם יודע בעצמו שאין סיבה אמתית לדאגות, לכן גם הוא מתבייש לדבר עליהם... אבל בעומק ליבו במקום הכי מכוסה הן מתרוצצות ומפריעות. מחשבות אלו נקראות בשם מים רבים, והן דומות ל'ים סוף' שהיה חיץ מפריד בין מצרים לכניסה לארץ ישראל.

זו הסיבה שמזכירים בכל יום מחדש את נס קריעת ים סוף ובאריכות. זה בא לחזק את האדם בכל יום מחדש, שאין מה לדאוג כי בכל יום עושה הקב"ה עבורו את נס קריעת ים סוף, קורע עבורו את הים ! ובכוח הביטחון והאמונה הוא יוכל גם הוא  לבקוע ולקרוע את ים המחשבות המבלבלות.

יתירה מכך, גם כשמדובר בבעיה אמתית, ולא במחשבות בלבד.  גם אם נמצא יהודי בקושי ממשי, הוא חש שיש לו מעצור ב'גבול' שבין מצרים לעולם החופשי, הוא אינו יודע איך להשתחרר מהבעיה המוחשית, גם אז עליו לבטוח ולהאמין שיש לו את ברכת ה' ושהרבי נשיא ישראל מתפלל עבורו, ובכוח זה של ביטחון יוכל להתמודד מול כל מניעה והפרעה ולשיר בשמחה את שירת הים.

חמי שי' שיתף אותי בתחושות השמחה שמלאו את קבוצת החסידים שהצליחו לצאת מרוסיה בדרכונים מזיופים, והוא בתוכם. ברגע שהתברר להם שהגבול מאחוריהם, פרצו כולם יחד באופן ספונטני בהתרגשות גדולה בניגון "ממצרים גאלתנו".

כך נזכה כולנו מיד ממש לחוות בגאולה האמיתית והשלימה בביאת משיח צדקנו.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

 



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>

  נבנה ע"י WebEmpire