ספר תורה אור





ספר המצוות להרמב"ם:


הסיפור השבועי:



הרב ישראל בוטמן ע״ה
השיעורים באתר לעילוי נשמת הרב ישראל בוטמן ע״ה השליח הראשון של הרבי לנהריה
נלב״ע ו׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ד

נפתחים 'צינורות חדשים'...

בהתוועדות שהתקיימה בחצרו של הרבי לרגל חג הגאולה י"ט כסלו תשח"י (1957), ערך הרבי מגבית לטובת בניית שיכון חדש בכפר חב"ד. הרבי ביקש מהמשתתפים לתרום ביד רחבה, ולהעביר את תרומתם עוד באותו לילה, או למחרת.

הרבי התבטא, שלמרות שבדרך כלל הוא אינו מביע את דעתו בנוגע לכמות הנתינה של כל אחד, אך הפעם הוא ינהג באופן חריג, ואם ייראה לו שמישהו נודב סכום קטן מדי, הוא יצווה עליו להוסיף כפי שיראה בעיניו.

וסיים הרבי, 'בטוחני שהקב"ה יעמוד בדיבורו  שאמר "עשר בשביל שתתעשר", ואמר "ובחנוני נא בזאת . . והריקותי לכם ברכה עד בלי די" ... אם יהיה נראה למישהו שציוו עליו לתת סכום שלא לפי כוחו, הנה הכוונה בזה היא כדי שהקב"ה יתן לו לכל הפחות ארבעה פעמים ככה, ובמילא, כשיוסיף עוד אלף דולר, ייתן לו הקב"ה עוד ארבעת אלפים דולר !'

החסידים שנכחו בהתוועדות רשמו את התחייבויותיהם על פתקים. הרבי עבר על הפתקים וכאשר הרבי הגיע לפתק שרשם החסיד הר' דוד דייטש, אמר לו הרבי, "דוד דייטש - צוויי מאל אזוי פיל !" (= שיכפיל את הסכום)

הסכום המקורי שר' דוד רשם היה 15,000 $, סכום עצום באותם ימים, ועל אף שגם זה היה מעל ומעבר ליכולתו הכלכלית, לא הסתפק הרבי, ודרש ממנו להכפיל את התרומה...

ר' דוד לא היסס ולמחרת בבוקר מיהר לבנק וביקש הלוואה בסך 30,000  $. לדרישת מנהל הבנק, נאלץ ר' דוד למשכן את ביתו, ששוויו היה 'רק' 16,000 $, ואת מפעל הבדים שלו, וכאשר קיבל המחאה בנקאית על סך 30,000 $. מיהר ר' דוד, מאושר כולו, להעביר את ההמחאה למזכירות של הרבי.

כעבור מספר ימים נודע לר' דוד על מפעל בדים בבוסטון שעלה באש, ובעל המפעל שהיה מעוניין לנקות את השטח, נתן רשות לאסוף מהמקום גלילי בדים ללא תמורה.

ר' דוד הגיע למקום עם משאית, והעמיס עשרה גלילים. לפתע הגיע בעל הבית ודחק בו להוסיף ולמלאת את כל חלל המשאית בגלילי בד.

כאשר חזר ר' דוד למפעל הבדים שלו, ופרק את הסחורה, גילה לתדהמתו כי מדובר בסוגי בדים יקרים במיוחד, שרק השכבות העליונות נשרפו, ואילו שאר הבד הי' במצב מצוין. בתוך זמן קצר הצליח למכור את כל כמויות הבד, והרווח היה סכום אגדי של... 90,000 $ 

ר' דוד מיהר להחזיר את חובו לבנק. וביקש להתקבל ליחידות אצל הרבי כדי לתת לצדקה את ה- 60,000 דולר $ הנותרים.

כשהגיש לרבי את ההמחאה, אמר שמכיוון שכל העסקה נעשתה בברכתו של הרבי, הוא רוצה לתת את כל הריווח לרבי. הרבי לקח את ההמחאה, ושאל אותו, 'ר' דוד, זה שלי ?' לאחר שנענה בחיוב, אמר לו הרבי, קח את ההמחאה, תכניס את הסכום הזה לחשבון הבנק שלך, וה' יצליח את דרכך !

מאז עלה ר' דוד בעולם המסחר, והתעשר מאוד.

בפרשתנו מביאה התורה מהו סדר טהרת המצורע כשמסיים את ימי בידודו. בין השאר עליו להביא לבית המקדש קרבן. התורה קובעת שסוג קרבן זה משתנה בהתאם למצבו הפיננסי של המצורע. אם הוא עשיר – יביא קרבן עשיר, ואם הוא עני ואין ידו משגת – יביא קרבן עני, כמפורט בפרשה.

ידוע, שיש אפשרות הלכתית שיהודי אחד יביא לבית המקדש קרבן במקום חברו. וכך גם בייחס למצורע החייב קרבן, יכול יהודי אחר להביא במקומו את הקרבן.

מאחר שקרבנו של מצורע אינו קבוע, אלא, כאמור, תלוי במצבו הכלכלי, עלתה לדיון השאלה מה תהיה ההלכה כאשר יהודי עני יקבל על עצמו להקריב את קרבנו של מצורע עשיר או להיפך ?

על אף שעל פי ההיגיון היה צריך להתייחס רק למצבו הכלכלי של המצורע החייב, שהרי זה דומה למי שבא לפרוע בבנק חוב של זולתו. בכל זאת, יש דיון הלכתי בנושא בתלמוד הבבלי.

את המסקנה ההלכתית מביא הרמב"ם בספרו, ואומר שכאשר יהודי עשיר קיבל על עצמו להביא את קרבנו של מצורע עני, הרי הוא יצטרך להביא קרבן עשיר, כאילו הוא בעצמו היה המצורע !...

בהלכה זו בא לידי ביטוי עיקרון הלכתי ש'כל ישראל ערבין זה בזה'.

יש ערבות נשמתית בין יהודי אחד לרעהו, ערבות הדדית זו, היא כה עוצמתית, שלא זו בלבד שהיא מאפשרת שאחד יוכל להקריב קרבן בעבור חברו, אלא יתירה מכך, היא הופכת את שניהם למציאות אחת !

כוח הערבות שביניהם הוא כל כך חזק, והרי זה כאילו הנודב בעצמו הוא הוא המצורע. ומאחר שהוא עשיר, חל עליו חובת קרבן של מצורע עשיר...

ומה תהיה ההלכה במקרה הפוך, כשיהודי עני יקבל על עצמו להביא את קרבנו של מצורע עשיר  ?

כותב הרמב"ם פסיקה שהיא בהחלט מפתיעה, ונראית הפוכה מהפסיקה הקודמת, שעל אף שבמקרה זה המתנדב הוא עני, בכל זאת הוא צריך להביא קרבן... עשיר, כי המצורע שחייב את הקרבנות הוא עשיר.

מדוע ההלכה אינה עקבית ונוהגת באופן שונה בעני או עשיר ?

יש בהלכה זו בשורה גדולה למתנדבים,

הקדוש ברוך הוא מתבונן במעשיו של יהודי, וכשרואה שיהודי משתדל להביא כפרה עבור חברו ואינו מתחשב בהגבלותיו הכלכליות, וגם כאשר בעת ההתחייבות הוא עני וההתחייבות היא מעבר לכוחותיו הוא אינו נמנע מנדבתו, או אז פותח עבורו הקב"ה 'צינורות שפע חדשים' כדי שיוכל לקיים את התחייבויותיו ובעשירות !

בהלכה זו, יש את ברכת ה', שאכן העני יצליח להביא קרבן עשיר.

וכפי שראינו בהתחייבות שלקח על עצמו הר' דוד דייטש.

♦כאשר האדמו"ר הריי"צ נ"ע רצה להדפיס סדרת ספרים של שאלות ותשובות בהלכה שכתב הרבי ה'צמח צדק', הוא הציע למר ראבינסאן משיקאגו לקבל על עצמו את ההוצאה הכספית.

יכולותיו הכלכליות של  מר ראבינסאן היו מצומצמות מאוד, הוא התפרנס בקושי כ'נהג' , אך כשהרבי ביקש הוא קיבל על עצמו את המשימה. הרבי הריי"צ ברכו שיצליח לעמוד בהתחייבות.

ואכן, נפתחו לו "צינורות חדשים". הוא הצליח לשלם את כל עלות ההדפסה, ואף התעשר מאוד.

ההשקעה מעבר ליכולת אינה רק בצדקה בכסף, אלא בכל דבר ועניין שאדם משקיע מעבר ליכולותיו, תהיה התוצאה מעל ומעבר.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

 

 

 

 

 



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>

  נבנה ע"י WebEmpire