ספר תורה אור





ספר המצוות להרמב"ם:


הסיפור השבועי:



הרב ישראל בוטמן ע״ה
השיעורים באתר לעילוי נשמת הרב ישראל בוטמן ע״ה השליח הראשון של הרבי לנהריה
נלב״ע ו׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ד

הכבוד של קליין...

קהילת חב"ד בנהריה זכתה לסיים השבוע בהתרגשות גדולה את לימוד כל ספר התניא במחזור החמישי, ובע"ה מיד מתחיל המחזור השישי.

כל מחזור כולל כ- 250 מפגשים שבועיים של שעת לימוד ועיון בדבריו הקדושים של כ"ק אדמו"ר הזקן.

בהתוועדות מיוחדת שנערכה לכבוד הסיום, השתתף רבה של קריית אתא  גיסי היקר הרב חיים שלמה שי' דיסקין ששיתף אותנו באפיזודה מעניינת, שהתרחשה לפני כ 35 שנה, בחודשים הראשונים לבואו לקריית אתא.

חמיו, הרב שלמה קופציק ז"ל שהיה הנציג החב"די הראשון והיחיד בעיר, ערך באותה שנה בביתו סעודת "שבע ברכות" לחתן וכלה מקומיים.

לאחר הסעודה וברכת המזון, הגיע שלב אמירת 'שבע הברכות' על כוס יין,  העוברת בין מברכי הברכות, כרגיל לכבוד שמחת חתן וכלה. נהוג שהמכובדים שבקהל מוזמנים לברך ברכות אלו.

הרב קופצ'יק נעזר בחתנו הצעיר, הרב דיסקין שי', שיעביר את כוס היין למכובדים שהשתתפו, תוך כדי שהדריך אותו איזו ברכה לתת לכל אחד מהם.

כשהגיע לברכה השביעית, המכונה "ברכה אחריתא" ונחשבת לברכה המכובדת ביותר, ביקש הרב קופצ'יק לכבד את הר' קליין.

הרב דיסקין, היה אז חדש בעיר ולא הספיק להכיר את כל בעלי המעמד בעיר, וכשזיהה בין הנוכחים יהודי, שידע ששם משפחתו קליין, ניגש אליו בתמימות ונתן לו את הכוס לברך את הברכה המכובדת.

אותו יהודי, חייך מאוזן לאוזן ניכר היה עליו התרגשות גדולה מהכבוד שקיבל ובירך את הברכה בהטעמה ובסלסול מיוחד...

בימים הסמוכים הבחין הרב דיסקין שחמיו נראה מתוח ולא מרוצה, הוא כמובן לא שאל אותו כלום. בהמשך השבוע התבררה התעלומה.

התברר שבין המסובים באותה שמחה היה נוכח הרב צבי אלימלך קליין ממכובדי קריית אתא, והרב קופצ'יק התכוון לכבדו בברכה השביעית, אולם, כאמור, הטעות הובילה את הכבוד לקליין אחר...

בעקבות התקלה חש הרב קופצ'יק חוסר נוחות גדולה, מה"בזיון" שעולל חתנו הצעיר להרב קליין, שלא קיבל שום התייחסות באותו אירועי.

כעבור מספר ימים של עגמת נפש החליט הרב קופצ'יק לגשת לביתו של הרב קליין להתנצל ולבקש מחילה על ה'בזיון' שעולל חתנו ללא כוונה...

הרב קליין הגיב ספונטנית,

''ר' שלמה, אינני מבין על מה אתה סח ? הרי זכיתי ללמוד איתך כמה שנים את ספר ה'תניא', ומאז שהתחלתי ללמוד חסידות בספר הנפלא הזה, האמן לי שכל המושג של 'כבוד המדומה' אינו נוגע לי ואינו תופס אצלי מקום כלל...'

בפרשתנו מסופר שכאשר בני גד ובני ראובן ביקשו לקבל את חלקם בארץ ישראל מעבר הירדן המזרחי, הגיב משה רבנו בחריפות, ואמר להם : הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה ?  והתנה עמהם, שיקבלו את מבוקשם רק אם ייחלצו למלחמה יחד עם כל בני ישראל.

כבכל סיפורי התורה, גם לסיפור זה יש משמעות פנימית יותר.

מבואר בתורת החסידות, שהסיבה שבני גד ובני ראובן בחרו להישאר ב"ארץ מקנה" שמעבר הירדן המזרחי, הוא מפני שהעדיפו להיות רועי צאן, כדי שיוכלו להיות רוב הזמן בשדה בבדידות, הרחק מה'רעש'  שבעיר, ולשמור על דבקותם התמידית בקדושה, ללא התמודדות עם אתגרי היום יום.

אם כוונתם של בני גד ובני ראובן היתה כ"כ קדושה ונעלית, מדוע לא ראה זאת משה רבינו בעין יפה ?

החסידות מסבירה כי תכלית כוונת ירידת הנשמה לגוף, היא כדי להיפגש עם ה'רעש' שבעיר... להתמודד  עמו, ולזככו.

המטרה היא לעבוד את הקב"ה, ולבצע את רצונו באמצעות הדברים הגשמיים, ואפילו החומריים, ובזה להביא זיכוך וטהרה בעולם.

זו הייתה הכוונה בדברי משה, הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה. הוא הדגיש להם שהמלחמה וההתמודדות היא היא המטרה !

ברגע שבני גד ובני ראובן הבינו את המסר, הם קיבלו על עצמם לצאת חלוצים בראש מחנה הלוחמים, ומשה רבינו נתן להם את הערים המבוקשות בממלכת סיחון ועוג.

בסיום הפרשה מסופר שבני ראובן קיבלו ערים שהיו מרכזי עבודה זרה בממלכת סיחון ועוג. והפכו אותם למרכזי קדושה ! כלשון הפסוק 'וְאֶת-נְבוֹ וְאֶת-בַּעַל מְעוֹן, מוּסַבֹּת שֵׁם', הסבת השם מבטא את השינוי המהותי שחל במקום ע"י שינוי הייעד ושינוי ההתנהגות במקום.

הם בהחלט הפנימו שתכלית הכוונה בירידת הנשמה לעולם, לטהר, לזכך ולהפוך את החושך לאור ואת המר למתוק.

לימוד תורת החסידות, ובראשם ספר ה'תניא' מחדיר בתודעה את האמת האלוקית ש 'ה' אלוקינו ה' אחד' ו"אין עוד מלבדו", ובמילא כל תחושה של אגו ויישות נתפסת אצל חסיד כ'עבודה זרה' ממש... ועבודתו היא 'מוּסַבֹּת שֵׁם', לשנות את ההשקפה, להתרומם לעולם נעלה יותר.

שאלו פעם את אדמו"ר הזקן מדוע עוסקים בלימוד חסידות, במושגים המדברים על עניינים נעלים ביותר באלוקות ובעבודת האדם, והרי לא ממש נמצאים ברמות נעלות כאלה?

השיב הרבי, שבתקופה של לעתיד-לבוא נאמר "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר". כלומר, עיקר הפיכת "לב האבן" ללב בשר יהיה לעתיד לבוא, מה-שאין-כן עתה הוא זמן העבודה לזכך את מוח האבן. להחדיר את האמת לתודעה שבמוח וזה גם ישפיע על ההנהגה היום יומית.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>

  נבנה ע"י WebEmpire