לבוש או בית ?

החסיד הר' אליעזר דבוסקין, המכונה בפי החסידים ר' לייזר, הי' מנהל הישיבה והמשפיע של החסידים בעיר חרסון.

בשנותיו האחרונות הי' מצב בריאותו של ר' אליעזר קשה מאוד. אמרו עליו שבכל אחד מרמ"ח אבריו היו לו רמ"ח מחלות... ר' מענדל פוטערפס, שהי' מהבחורים המבוגרים בישיבה, טיפל בו במסירות רבה.

כתוצאה ממצבו הבריאותי נמנע ממנו לאכול כמעט את כל סוגי המאכלים, בקושי היה מסוגל לאכול ביום פרוסת חלה יבשה וחצי כוס חלב.

החסידים של חרסון עשו ככל יכולתם לשפר את בריאותו, בין השאר השתדלו שייסע למספר שבועות למקום נופש ומרפא. בפועל זה לא ממש הועיל למצבו, הוא חזר משם בדיוק כפי שנסע.

כשחזר ר' אליעזר ממקום ה"נופש" לחרסון, הוא הלך במאמצים מרובים לבית הכנסת. בסיום התפילה, ניגש אליו ר' מענדל, וקיבל את פניו ב"שלום עליכם" לבבי, והתעניין איך הוא מרגיש ? ענה לו ר' אליעזר "ברוך השם, הלוואי שברוחניות יהי' אצלי המצב כמו בגשמיות".

התפלא ר' מענדל ושאל אותו, הייתכן ? בגשמיות, הרי המצב כל כך קשה ובקושי מצליח לאכול, הוא חלש כ"כ, האם זה גם מה שהוא מאחל לעצמו ברוחניות "כל כך הרבה" ?!

השיב לו ר' אליעזר, שאמנם בגשמיות יש לו מעט מאד, רק פרוסת חלה יבשה וחצי כוס חלב, אבל המעט הזה נכנס לתוכו פנימה, ונקלט ומתעכל במעיו ומתאחד עמו לחלוטין, זה נעשה דם ובשר מבשרו, ומזה הוא חי.

לעומת זאת ברוחניות עלול להיות מצב, שכל מה שלומדים ומתייגעים ועושים יישאר חלילה  מ"בחוץ"... ולא יחדור כלל לפנימיות.

ולכן הוא מאחל לעצמו, שהלוואי ברוחניות יהי' כמו בגשמיות, שהדברים שלומד ועושה יחדרו בתוכו פנימה ויפעלו את פעולתם, עד שיוכל לחיות מהם...

♦בשבת הקרובה חל תשעה באב. שבת זו נקראת בשם 'שבת-חזון'. הסיבה המוכרת היא מפני שבסיום קריאת התורה מפטירים בנבואת ישעיהו הפותחת במילים ''חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם''.

אך כמו בכל דבר, כשמתבוננים פנימה, מגלים את העומק הפנימי שבו. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב אומר על כך, ש'חזון' הוא מלשון 'מחזה'. הדבר מרמז שבשבת זו מראה הקדוש ברוך הוא לנשמתו של כל אחד ואחד מישראל את בית-המקדש השלישי.

הוא מביא על כך משל, מאב שהכין לבנו לבוש יקר, והבן לא שמר עליו כראוי וקרעו. הכין האב לבנו לבוש שני, ואף אותו קרע הבן. ואז כשהכין האב לבוש שלישי, הוא לא נתן אותו לבנו. אלא שמר את הלבוש אצלו ורק בזמנים מסוימים הוא היה מראה אותו לבנו, באומרו, שאם יתנהג כראוי הוא יקבלו. ועד"ז הוא בנמשל לגבי בתי המקדש הראשון והשני שחרבו. ובית המקדש השלישי אותו מראה הקב"ה לכל אחד ואחד בשבת חזון....

לכאורה לא מובן, מדוע העדיף רבי לוי יצחק להביא משל מאב שהכין לבנו לבוש, הרי היה מתאים יותר להביא משל מאב שבנה לבנו בית, וכך המשל ידמה לנמשל בכל הפרטים ?

נתבונן בהבדל העיקרי שיש בין לבוש לבית. לבוש תואם לגמרי למידותיו של האדם הלבוש בו, אורך הבגד מתאים לגובהו של האדם, וכן רוחבו וכל שאר פרטיו, לבוש שייך ו'קרוב' לאדם באופן פרטי ומדויק. הלבוש גם מספר לנו במדויק מה מתלבש בו, כפפה לכף היד, שרוול ליד וכדומה. לעומת זאת אורכו ורוחבו של הבית, גדול בהרבה ממידותיו של המתגורר בו, הוא אינו מספר דבר על פרטי המתגוררים בו.

ועל פי זה נבין גם את הנקודה העיקרית שהמשל של רבי לוי יצחק בא לבטא:

ידוע שבית המקדש הוא מקום קדוש, יש בו השראת השכינה. אך אין בו רק שטח אחד ואחיד שמבטא רמת קדושה כללית ואחידה. אלא, היו בו דרגות קדושה שונות ולכן היו בו חלקים שונים, שהיו מיועדים לשימושים מגוונים, למשל, עזרת נשים, עזרת ישראל, עזרת כהנים, אולם, קודש וקודש הקדשים. בכל שטח בא לידי ביטוי רמת קדושה שונה. הדבר הזה בא לידי ביטוי גם במידות המדויקות לכל אזור, לכל חלק ולכל כלי. גם הם ביטאו את רמות הקדושה השונות.

ולכן, בית המקדש דומה בזה ללבוש יותר מאשר לבית, כי כמו במשל, גם בנמשל כל פרט מתאים לגמרי לרמת הקדושה שאמורה 'להתלבש' בו.

ועל אף שבזמן בית המקדש הראשון והשני לא זכו כולם לראות ולהרגיש איך פרטי דרגות הקדושה השונות, באו לידי ביטוי בפרטי צורת הבניה. לא היה ברור מה בא לבטא למשל אורך ורוחב העזרה, גובה בית המקדש, וזאת משום שעדיין לא זכינו לשיא ההתגלות האלוקית בעולם. אבל בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו, יהיה הדבר ניכר באופן ממשי לכול. וזה לא יהיה רק בבית המקדש, אלא כל העולם יושפע מזה, דהיינו, שבכל מקום יהיה ניכר ומורגש השגחה אלוקית פרטית. כי הגילוי האלוקי בעולם יגיע לשלימותו, וכדברי הנביא ישעיהו וְנִגְלָה כְּבוֹד יה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

זוהי החוויה הפנימית והעמוקה שאמור כל אחד מאתנו לחוות בשבת הקרובה, כאשר נשמתו תזכה לחזות בבית המקדש השלישי. אך כדי לזכות לא רק לחזיון  הנפלא הזה ב'שבת חזון', אלא לגילוי ממשי של בית המקדש השלישי בבנינו, צריכה גם ההכנה בעבודת ה' של כל אחד ראויה להיות באופן דומה, שנדייק בכל פרט בחיינו שיתאים לרצון האלוקי, ובכך נהיה דומים ל'לבוש', גם אנו נאחל את מה שר' אליעזר ייחל ש"הלוואי ברוחניות יהי' המצב טוב כמו בגשמיות",

לא נסתפק בשייכותנו הכללית לקדוש ברוך הוא, אלא נשים לב שכל תכונה וכל כשרון, כל לימוד או מעשה ינוצלו במלואן בהתאם לרצון ה', כך שבכל פרט בחיי היום יום יהיה ניכר שזה 'לבוש' שהקדושה מתלבשת וחודרת בו.

הלוואי שמ'חזון' זה נזכה ש"ותחזינה עינינו" את בנין בית המקדש השלישי במהרה בימינו.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>




להורדת האפליקציה
במכשירי אנדרואיד