ברגעים אלו כשהמייל השבוע מגיע לתיבת הדואר שלך אני נמצא בכינוס השלוחים העולמי, המתקיים בכל שנה סמוך לביתו של הרבי מליובאוויטש – 770 שבברוקלין.

זו הזדמנות לתאר בכמה מילים מה זה "שליח של הרבי".

בסגנון מעניין כתב זאת פעם פרופ' ירמיהו ברנובר:

"... יושב לו בחור ולומד בישיבה. הוא מגיע לפרקו ונושא אשה. כעבור זמן, נולד גם תינוק לבני הזוג, והנה, כשנה לאחר נישואיו נקרא הבחור על ידי מזכירו של הרבי לפגישה. הבחור חש, הנה עומדים להציע לו שליחות.

ואכן, הוא מגיע לפגישה, והמזכיר אומר לו: "שמע נא בעיירה.... יש כמה מאות משפחות יהודיות. משפחות אלה הולכות ומתבוללות. אם נשב בחיבוק ידים ולא נעשה מאומה – תאבדנה משפחות אלה ליהדות תוך זמן קצר. הן פשוט תעלמנה, פיזית, בין הגויים. לכן קח את אשתך ואת בנך, סע ל... והתחל לפעול. תקופת השליחות ? הרי אתה יודע בעצמך: עד ביאת המשיח. זהו".

זהו ? רגע אחד. היכן נמצאת עיירה... ? איך מגיעים לשם ? האם יש שם בית כנסת ? לא. מקווה טהרה ? לא. תלמוד תורה ? בוודאי שלא. כיצד משיגים שם מזון כשר ? יש לנסוע מרחק של 300 ק"מ לעיר הבירה. שם, לעיתים, אפשר להשיג מזון כשר.

"זהו בדיוק תפקידך" מסביר לו המזכיר, "עליך להקים ב... "בית חב"ד" אשר בו יהיה בית כנסת ותלמוד תורה ומקווה טהרה ומזון כשר. עליך לדאוג לכך שהיהודים יתחילו להתפלל ולהניח תפילין. שילדיהם ילמדו אלף-בית. אך העיקר שיהיה להם בית, שבו יחושו, אולי לראשונה בחייהם, את החמימות של אהבת ישראל. זה יעורר בהם את הניצוץ היהודי. זוהי המשימה המוטלת עליך".

"טוב ויפה, אבל אני זקוק לכסף כדי למלא את המשימה".

"את הכסף תצטרך להשיג בעצמך מתרומות ומקרנות שונות".

"אני זקוק, לפחות, לכסף למחייתי".

"ובכן, מאתנו תקבל מעט כסף בשנה הראשונה, אבל בעצם גם לפרנסתך תצטרך לדאוג בכחות עצמך".

♦

ברור שכל אדם מן השורה היה אומר למזכיר: "מצא לך מועמד אחר"... אבל חסיד חב"ד, המקבל את שליחותו מן הרבי, איננו אדם מן השורה. זהו אדם שחונך להקריב את כל אשר לו למען עבודת השם, למען עזרה ליהודים – על פי פקודת הרבי. למעשה, מן היום שנולד, מכינים אותו לקראת הרגע הזה אשר בו ייקרא למלא "שליחות". וכאשר זו מגיעה – מתמלא הבחור שמחה וגאווה על כך שנבחר ושאלתו היחידה היא רק "מתי אני מתחיל ?"

♦

לא בכל מקום יש לשליח את אותם התמודדויות. יש לכל מדינה את האתגרים שלה. אך הנקודה המרכזית, הקרבה אין סופית התמסרות למטרה ולמשלח, בה - כולם דומים.

וזהו  המקום להעלות אתזכרו הבלתי נשכח של השליח הראשון לנהריה, ומייסד בית חב"ד – הרב ישראל ברוך בוטמן ז"ל, שנלקח מאיתנו בחטף לפני שמונה חודשים וחצי.

הרב בוטמן הגיע לנהריה לפני כ- 33 שנים. בשנים הראשונות הוא עמד לבדו בפני אתגרים לא פשוטים בתחומים רבים. אך ב"ה בהתמדה עיקשת למען המטרה במעוף ויצירתיות יוצאים דופן, ובהמון חום ואהבה לכל אחד – הצליח להקים בית חב"ד לתפארת, מוסדות חינוך, בית תמחוי "בית חם", קהילה מיוחדת ובית כנסת, שיעורי תורה רבים. ועוד ועוד.

♦

הפעם הראשונה שהתורה מספרת על שליחות, היא בסיום פרשתינו:  וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם--אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל, הָאֲרַמִּי.

יעקב אבינו ישב עשרות שנים בחממה רוחנית נפלאה בבית אביו שבארץ ישראל. וכשקיבל "שליחות" לעזוב את המקום הנפלא וללכת. עשה זאת בשמחה.

אל אף שידע  שעליו להגיע  ל'חרן'. מקום שמכונה בפי חז"ל "חרון אף של מקום בעולם". לגור אצל לבן הארמי, ולחוות אצלו "חוויות והרפתקאות"... בכל זאת שם ודווקא שם  הוא בנה את ביתו הבית היהודי. ובסופו של דבר חזר לארץ ישראל עם משפחה לתפארת.

סיפור זה מבטא בעצם את השליחות הכללית של כל אחד.

צריך לצאת ולהחדיר אור יהודי גם במקומות נדחים. ולא להישאר בחממה ולהסתפק בכך ש"אני את נפשי הצלתי".  ומיד ממש נזכה  שיתקדש העולם כולו ויהיה מוכן לקבלת פני משיח צדקינו.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר