אחד מחסידי האדמו"ר השלישי של שושלת חב"ד, הרבי ה'צמח צדק' מליובאוויטש היה  ר' מיכאל בלינער.

פעם חלה אחד מבניו במחלה אנושה. עד שהרופאים התייאשו למצוא מזור למחלתו.

בצר לו הלך ר' מיכאל לידידיו החסידים, ושיתף אותם במצב הנורא. חבריו חיזקו את ידיו, ועודדו אותו שלא יתייאש הם דיברו על לבו, שילך מיד לליובאוויטש לבקש את ברכת הרבי.

ר' מיכאל פרץ בבכי מר באמרו: וודאי חפץ הנני לראות את רבנו. אך לפי דברי הרופאים נותרו לבני שעות בודדות, ולשם מה אלך ?

אחד מזקני החסידים גער בו בכעס ואמר, הרי כתוב בתלמוד "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע אדם עצמו מן הרחמים". המלאכים שהם מליצי יושר בוודאי יפעלו בבית דין של מעלה שימתינו עם גזר הדין עד שתגיע לרבי !

אחד מצעירי החסידים התנדב מיד לצאת עמו יחד בדרך לליובאוויטש. ואכן מיד כשהגיעו נכנס ר' מיכאל לרבי.

הוא הגיש לרבי פתק בו פירט את מצב בנו ופרץ בבכי רב מתוך מחשבה 'מי יודע מה קורה כעת עם הילד...'

הרבי קרא את הפתק ואמר לו:

"אל תבכה.  חשוב טוב ויהיה טוב ! עוד תזכה לחגוג את בר המצוה של הנכדים מבן זה".

♦

במבט ראשון ניתן לחשוב שהפתגם: "חשוב טוב ויהיה טוב !"  מהווה בעיקר דברי עידוד וניחומים לאדם בעת משבר. כשאין לנו באמת פתרון ממשי לשנות את המצב.

אך ממש לא כך הם פני הדברים !

באמירה ה'תמימה' "חשוב טוב ויהיה טוב". (שרבים וטובים משתמשים בה כיום, ומקורה בעצם בדברי הרבי הנ"ל) טמונה עוצמה אדירה.

נשים לב: הקדוש ברוך הוא נותן בידינו את המפתח לפתור את הבעיה.

פעמים רבות מופיע ציווי שעלינו לבטוח בה'. לדוגמא: הנביא אומר: בִּטְחוּ בַי-ה-וָ-ה, עֲדֵי-עַד. דוד המלך כתב בתהילים:  בְּךָ, בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ; בָּטְחוּ, וַתְּפַלְּטֵמוֹ. ועוד רבות.

התורה דורשת מאתנו שלכל מצב המתרחש בחיים צריך להתייחס מתוך ביטחון גמור, שה' עושה הכל לטובה ! וברור הדבר שאם נחשוב כך -  הבעיה פשוט תעלם.

בוודאי שצריך להשתדל גם בדרכי הטבע לטפל במצב, אך לא מתוך דאגה חלילה. אלא מתוך בטחון מוחלט בבורא שהכל יהיה טוב.  

חייבים לסמוך באמת  רק על הקדוש ברוך הוא שהוא ייטיב עמנו בכל. עד שנהיה במנוחה גמורה ונצליח להסיר לגמרי את כל הדאגות.

אמנם כדי לעורר בעצמינו בטחון גמור בבורא צריך להתייגע ביותר בנפשנו ובעומק נשמתנו – אבל מי שבוטח לגמרי בבורא יזכה לראות בכל דבר את הטוב הנראה והנגלה.

♦

בפרשת השבוע מסופר שמשה רבינו נלחם להגן על אחיו היהודים במצרים, כשראה אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו לא הסס - וַיַּךְ אֶת-הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל.

למחרת שמע משה שדתן ואבירם רוצים להלשין עליו לפני פרעה. מספרת לנו התורה שוַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. ואכן התוצאה המיידית מהפחד של משה - וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה.

אם היה משה בוטח ולא דואג כלל מהמצב – ברור שהדבר היה נשכח, והכל היה רק טוב.

הבטחון המוחלט בבורא – מביא וגורם לישועת ה', ואם האדם לא נחלץ מהצרה, כדאי לו לבדוק עצמו אם היה חסר לו בביטחונו בה' .

♦

ובנימה אישית,

לפני כ-13 שנה הייתה לי בעיה חמורה בלב, טסתי בבהילות לניתוח לב בטורונטו שבקנדה.

דברי הרבי "חשוב טוב ויהיה טוב" היו לנגד עיני בכל המהלך.

וממש באופן כזה היו הניסים על כל צעד ושעל.

בדוק ומנוסה

שבת שלום

בית חב"ד נהריה

הרב ברוך וילהלם

יו"ר