משל עתיק מתאר "ויכוח" שהיה בין השמש והרוח, מי יצליח לגבור על האדם שהלך ברחוב.

"אני חזקה יותר ממך" אמרה הרוח לשמש. "הנה, רואה אתה את האיש שמהלך לו שם ברחוב? חכה וראה שאצליח להסיר ממנו את בגדיו, כאשר אנשֹׁב!" ואכן החלה הרוח לנשוב בחוזקה, אך האיש רק הדק היטב את בגדיו. אז הסתערה עליו הרוח והגבירה את עצמתה. אבל האיש לבש עוד סוודר מחמם והמשיך בצעידה. הרוח לא התייאשה ונשבה במהירות אדירה עד כדי סערה של ממש, אבל האיש כשהרגיש את העוצמה, הוא  לבש מעיל נוסף. והנה, לא רק שהרוח לא הצליחה להסיר את בגדיו של האיש, אלא גרמה לו אפילו להוסיף עליהם. לא נותרה לה, לרוח ברירה, אלא ללכת לנוח ולפנות את מקומה לשמש ולחומה.

קרני השמש יצאו והחום הורגש באויר, והאדם נאלץ כמובן להוריד את המעיל מעליו... החום הלך והתגבר ואט אט הסיר האדם את האפודה והצעיף ונותר בחולצה דקה. וכשכבר היה ממש חם, "נשבר" האדם וחיפש לעצמו מקום מוצל

♦

אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן זצ"ל מייסד חסידות חב"ד (שהיום כ"ד טבת הוא יום ההילולא שלו) לימד אותנו, שסיפורי התורה אינם רק היסטוריה אלא בעיקר יש בהם מסר אקטואלי לחיי יום יום.  

התיאור המפורט של גלות מצרים. אריכות הסיפור על עשר המכות שהביאו לביטול ממלכת פרעה ולגאולת עם ישראל, מהווים בשבילנו עצות ודרכי פעולה מוצלחים בהתמודדות האישית והיום-יומית מול פיתויי

היצר הרע  ("פרעה").

ישנם 2 גישות איך להתמודד.

גישה אחת אומרת שעיקר תשומת הלב וההשקעה צריכה להיות ב"איך לברוח מהרע". לפתח "קור" ואדישות לפיתויי היצר. והטוב יבוא בעקבותיו.

גישה שניה אומרת שהעיסוק העיקרי צריך להיות בצד החיובי, בהגברת האור והטוב. בקיום מצווה מתוך "חום" והתלהבות. ואז ניווכח ש"מעט אור דוחה הרבה חושך".

כשנתבונן בתהליך המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על מצרים נוכל ללמוד מהי הגישה הרצויה בהכנעת "פרעה".

♦

מימי היאור היו אליל של מצרים. מים בטבעם = קור ! האדישות וה"קור" הינם אֵם כל חטאת. ולא פלא שזה המהות של מצרים.

הצעד הראשון בהכנעת פרעה היה להפוך את מימי מצרים ל...דם !

הדם הרי הוא סמל החום. וכך צריך כל אחד בחיי היום יום להשקיע זמן ותשומת לב איך להוסיף אור ולהחדיר יותר חום והתלהבות במעשים טובים. ו"מעט אור (וחום) דוחה הרבה חושך".

זו גם הגישה של חסידות חב"ד. וכפתגם שאמר האדמו"ר השלישי ה"צמח צדק": "אנן פעלי דיממא אנן" = תפקידינו  להאיר. אנו עובדים ב"יום ובאור". ובהתאם למאמר הראשון בבריאת העולם "יהי אור" !

♦

          סיפר הרב בער'ל בוימגרטן ז"ל, השליח הראשי בזמנו במדינת ארגנטינה:

          פעם הכיר בחור שהחל להתקרב ליהדות אבל היה לו קשר עם נכרית. לאחר שהסבירו לו את חומרת העניין הוא הצליח לפעול שהיא תתגייר. היא אכן התגיירה כדת וכדין, אבל אחר-כך התברר שהבחור

כהן ואסור בגיורת. אלא שבשלב זה כבר לא הצליחו לפעול עליו להניעו מלהתחתן איתה. כל הרבנים שניסו להסביר לו את חומרת האיסור וחילול הכהונה וכו', לא הצליחו להזיזו מהחלטתו.

          הרב בוימגרטן סידר לו "יחידות" אצל הרבי והוא הסכים לבוא ולשמוע מה יאמר הרבי.

          הרבי אמר לו כך: "בטח שמעת שאומרים עלי שאני למדן גדול, ויש אנשים גדולים ממני, אבל גם האנשים הגדולים ביותר, עד כמה שיעבדו ויזככו את עצמם כל ימיהם, אם הם לא נולדו כהנים – למעלת קדושת הכהונה הם לעולם לא יגיעו. הכהונה היא קדושה שהקדוש ברוך הוא נותן מלמעלה. ואילו האדם בכוחות עצמו לעולם לא יוכל להגיע למעלה זו. ולך הקב"ה נתן את המתנה הנפלאה הזו, את הקדושה המיוחדת של הכהונה".

          בסיום ה"יחידות", אחרי שהרבי גמר לתאר ולהפליא את גודל ערכה של הכהונה, אמר הבחור בעצמו: "אכן, אין זה ראוי לחלל קדושה נעלית זו. לא אשא את הגיורת".

          הרבי לא נכנס להסביר לו את חומרת האיסור או את גודל העונש, הוא רומם אותו ואז ממילא הדברים השלילים יצאו ממנו.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר