ספר תורה אור





ספר המצוות להרמב"ם:


הסיפור השבועי:



הרב ישראל בוטמן ע״ה
השיעורים באתר לעילוי נשמת הרב ישראל בוטמן ע״ה השליח הראשון של הרבי לנהריה
נלב״ע ו׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ד

תשומת לב לכל יחיד !

 

סיפור מעניין שהתרחש בחודש אדר ב' שנת תשל"ג (1973) בחצרו של הרבי מליובאוויטש.

יהודי מבולבל וספקן באמונה הטהורה ביקר שם תקופה ממושכת. היו לו מחשבות להמיר את הדת ולהיות כומר. למרות שהשתתף בכמה התוועדויות של הרבי, ולמד מהם הרבה דברים חדשים. בכל זאת גמלה בליבו החלטה לעזוב.

ורק מצד כללי נימוס כתב מכתב לרבי. בו הוא מודה על כל מה שלמד ממנו בתקופה שהיה שם. וסיים במכתבו, שאינו יכול להשאר יותר בצילו בגלל הייחס השלילי ששומע בחצרו של הרבי, על 'אותו האיש'.

מדהים לראות איזה ייחס מעניין הרבי נתן לו:


פרשתינו מספרת בהרחבה אודות התנגדות קרח ועדתו למשה רבנו.

כדי לברר מי הוא האדם שבחר בו ה', התבקשה כל הקבוצה להקטיר קטורת, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה, הוּא הַקָּדוֹשׁ. ואז משה רבינו ביקש מהקדוש ברוך הוא לא להתייחס לקרבן מתנגדיו.

רש"י מוסיף ומבאר שבקשת משה רבינו לא הייתה רק אודות קרבן הקטורת שלהם, אלא גם על חלקם הייחסי בקרבן ה'תמיד'. וכך אמר משה רבינו: "יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור".

דהיינו:

'תמידי ציבור' הכוונה לקרבן ה'תמיד' שהקריבו בבית המקדש "תמידים כסדרן", פעמיים בכל יום. הם נקראים תמידי ציבור כי המימון בא מהציבור.

כל יהודי נתן פעם בשנה מחצית השקל, ומהשקלים שנאספו רכשו את אותם קרבנות ציבור.

א"כ, ברור הדבר לכולם שיש לכל יחיד חלק יחסי (אמנם מזערי) בקרבן התמיד. מדוע מדגיש משה רבינו ואומר 'יודע אני' שיש להם חלק בתמידי ציבור ? הרי דבר זה ידוע לכל בר דעת ?


ישנם שני הנהגות כלליות בסדרי החיים של מדינות העולם.

יש משטר שמדגיש את צרכי הציבור והכלל, גם אם זה על חשבון הפרט והיחיד. במשטר כזה אין שום מניעה לשלול צרכים אלמנטריים של יחיד. כי המטרה היא שהציבור לא יפגע.

לעומת זאת ישנה הנהגה המדגישה את חירות ותועלת הפרט. עד שלפעמים דוחים  טובת ציבור וכלל, עבור תועלת יחיד. כי מה שקובע כאן את סדר החיים הוא רק מעלת היחיד.

בפשטות לא שייך לאחד את שני ההנהגות באותה מדינה.

אבל כשמדובר בהנהגה של ראש בני ישראל, מתגלה סדר הנהגה ייחודי שאין לו אח ורע. יחד עם הנהגת הציבור ודאגה לשלימותו. יש באותו זמן גם יחס אישי ומתחשב בצרכי הפרט.

זה שילוב מדהים שמתגלה רק אצל מנהיג ישראל אמיתי כמו משה רבנו.

שימת לב, לחלקו האישי של היחיד בתוך קרבן ציבור, הוא רק בגלל ש'יודע אני' שיש להם חלק בתמידי ציבור. זוהי ידיעה והרגשה. ייחס אישי ביותר, שיש רק למשה רבנו.


הרבי פנה לאותו יהודי (שסיפרנו עליו בתחילת הדברים) וכתב לו:

 "...ישאר כאן על-כל-פנים עד לאחר תשרי הבא עלינו לטובה – באופן שנוכל לחוג ביחד כל ג' הרגלים (וכן יום הולדתי) – כולל שמחת תורה..."

מדהים הדבר ביותר:

בכל ימות השנה נמצאים אלפי חסידים אצל הרבי. במיוחד בחגים וימים מיוחדים, כמו חגי תשרי. או בהתוועדות שנערכת לכבוד יום הולדתו של הרבי.

בתוך קהל האלפים נותן הרבי שימת לב ומזמין באופן אישי את אותו יהודי תמהוני, עם נטיות חדות לכפירה בה' ותורתו. וכותב לו שרוצה לחגוג יחד עמו בג' הרגלים, ביום הולדתו של הרבי וכו'.

זהו מנהיג ישראל ! להנהיג את הציבור והכלל. אך בו זמנית לשים לב ולהתעניין, באמת, בצרכי היחיד.


בשבת זו נציין את ג' תמוז, יום ההילולא ה- 21 של הרבי מליובאוויטש.

ביום זה בוודאי משפיע הרבי שפע ברכה והצלחה לכלל ישראל ולכל אחד ואחת מפרט ישראל. בכל הדרוש בגשמיות וברוחניות בבנים, בבריאות ובפרנסה בהרחבה.

שבת שלום ומבורך

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר

 

 

 



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>

  נבנה ע"י WebEmpire