תשתדל בבקשה !

בשנת ה'תקנ"ט (1798) העלילו מתנגדיו של רבי שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד. שהכספים ששלח לעניי ארץ ישראל, הם בעצם סיוע לאימפריה העות'מאנית, שהיו אויבי רוסיה הקיסרית. וכתוצאה מדיווח זה נלקח הרבי לחקירה וישב במאסר.

בנין בית הסוהר שכן על גדות נהר, ובכל פעם שהרבי הוצא מחדרו לבניין החקירות הובילוהו בסירה.

לילה אחד, בתחילת חודש חשוון או כסלו, כשהיו בסירה בדרך לחקירה, רצה הרבי לנצל את האפשרות ולקדש את הלבנה. הוא ביקש מהפקיד לעצור את הסירה. אך הוא סרב, והמשיך בהפלגה. והנה פלא, לפתע הסירה עצרה מאליה.

באותם שניות אמר הרבי את המזמור המקדים לברכת הלבנה, והסירה המשיכה בדרכה. הרבי ביקש שוב מהפקיד שיעצור את הסירה. הפעם הסכים הפקיד ועצר. ורק אז בירך הרבי את ברכת הלבנה.

מעניין, מדוע כשהסירה עצרה בפעם הראשונה בצורה ניסית, לא המשיך הרבי לומר את ברכת הלבנה. והמתין לעצירתה הנוספת בדרך טבעית ע"י הפקיד ?

 

 

בפרשתנו מסופר שמשה רבינו שלח 12 ראשי בני ישראל לשליחות גורלית לראות את ארץ כנען כהכנה לכניסתם של בני ישראל לשם.

משה ביקש מהם: וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב..."

הם חזרו מהשליחות וסיפרו מה שראו וסיימו באמירה: לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם:  כִּי-חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ. ועל כך נענשו הם וכל העם. כניסתם לארץ ישראל התעכבה 40 שנה.

משהו לא ברור כאן:

ארץ ישראל כבר הובטחה לעם ישראל מאז ברית בין הבתרים. כשיצאו ממצרים היה ברור שמתקדמים לארץ המובטחת. אם-כן נדרש היה להתקדם ליעד בביטחון ובשמחה כי הולכים בעזרת ה'. מדוע בכלל צריך לשלוח מרגלים ולבדוק מראש את הארץ ואת העם ?

מצד שני, לא מובן מדוע נענשו המרגלים. הרי הם התבקשו באופן מפורש לבדוק את חוזק הערים והעם, ואכן בדקו וחזרו עם ממצאים ש'חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ' ?

 

 

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הזה וקבע בו כללי הנהגה טבעיים. מיהודי נדרש לזכך ולקדש את העולם הגשמי, דהיינו להשתמש בו כראוי. עפ"י הוראות הבורא בתורה.

כללי הטבע אינם צריכים להתבטל או להשתנות בכדי שנוכל לקיים בעולם את רצון ה'. הרי ברור שה'יצרן' של הבריאה לקח בחשבון את היכולות של יצירתו וכשציווה לקיים מצוות בעולם הזה - ברור שרצונו שנתחשב בכללי הטבע ובאמצעותם נקיים את המצוות. ובוודאי, שחוקי הטבע אינם מהווים מכשול בקיום הוראות הבורא.

מחד, אין לוותר על מצווה גם כשנתקלים בקשיים בדרך לביצועה. צריך שתהיה וודאות גמורה, ללא כל ספק, שניתן לבצע את ההוראה. אך לאידך, צריך להשתדל ככל האפשר למצוא את הדרך היעילה והטבעית ביותר לביצוע מושלם.

ולכן, מאחר שדרישת ההלכה לומר את ברכת הלבנה בעמידה יציבה. לא רצה הרבי לאמרה כשמעשי ניסים מאפשרים את קיום המצווה. הוא רצה והשתדל שהסירה תעמוד בדרכי הטבע.

נכון ביותר נהג משה רבינו כששלח את המרגלים לבדוק את מצב העם והארץ. כי כיבוש הארץ צריך להיות בדרך המותאמת ביותר לפי כללי הטבע.

הטעות של המרגלים הייתה שהסיקו מסקנה !

הם התבקשו להביא מידע, ולא להסיק מסקנות ולהחליט החלטות. וכשאמרו בנחרצות "לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם" הם חטאו, וגררו אחריהם גם את העם.

 

גישה זו נכונה בכל מהלך החיים.

ברור שברכת הפרנסה תבוא משמים. אבל חייבים לעשות השתדלות טבעית שעליה תשרה ברכת ה'.

ברור שהבריאות באה מהבורא. אבל חייבים לעשות השתדלות טבעית לשמור על הגוף שאכן יהיה בריא ושלם. וכן הלאה בכל דבר וענין

שהיה לכולנו שפע רב בכל המצטרך בבנים, בבריאות ובפרנסה בריוח.


שבת שלום ומבורך

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר

 



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>




להורדת האפליקציה
במכשירי אנדרואיד