זה לא משחק ב"כאילו"...
יום אחד חזר אחד מחברי הקבוצה עם מציאה של ממש, תרנגולת חיה ! אחד מחברי הקבוצה, שהיה גם קרוב משפחה של הר' שלמה ע"ה, היה שוחט, ואף נשא עמו סכין שחיטה. הוא הוציא את הסכין והתכונן לשחוט את העוף.
הר' שלמה עצר אותו. רק רגע, אמר, הרי סיפרת לי שהסכין שלך נפגם ואינו ראוי לשחיטה?
נכון, ענה השוחט. אבל עדיף לשחוט בסכין פגומה, להרגשה הטובה, מאשר להרוג סתם כך את העוף.
אפשר לקבל את הסכין ? ביקש רבי שלמה. כשהגיע לידיו הסכין, הוא לא היסס ו...שבר אותו !
מה ? מה עשית ?? נזעק השוחט.
הר' שלמה, שהיה יהודי פשוט וישר, ענה
במצבינו הנוכחי, אין שום מניעה שנאכל עוף שלא נשחט. הרי זה פיקוח נפש. אבל את האמת צריך לדעת. אנחנו נאכל עוף טרף. אך לא נשחק בכאילו... זו לא יהדות, זה גם לא מה שה׳ רוצה.
הסיפור לא הסתיים.
לר' שלמה היו ידי זהב. הוא איתר קופסת שימורים גדולה, חתך ממנה פיסה צרה וארוכה ולאחר שעות ארוכות של עבודת נמלים: ניקויי, יישור ושיוף על פיסת עור, הוא הצליח להוציא תחת ידיו סכין שחיטה כשרה למהדרין ...!