הרב זאב שילדקרויט ז"ל, הי' משלוחי הרבי לניו הייבן (במדינת קונטיקט, ארה"ב). בערב חג הפסח של שנת ה'תש"ל (1970) הוא עבר ניתוח מורכב.

בעיצומה של התוועדות אחרון של פסח סימן הרבי להרב ירמיהו יהודה לייב שי' ("לייבל") שילדקרויט, בנו הבכור של הרב זאב, שיאמר "לחיים" על כוס יין מלא, והרבי נתן לו חתיכת מצה שימסור לאביו ובירכו: "שיהיה מיכלא דאסוותא" (= מאכל של רפואה).

כשהחלים הרב זאב מהניתוח ושוחרר מבית הרפואה לביתו, הוא קיבל בדואר דרישת תשלום עבור הניתוח. הסכום שנדרש לשלם היה 5000 $ ! סכום גדול מאוד באותם ימים, והביטוח הרפואי הספיק לכסות רק חלק קטן מהעלות.

בצר לו, פנה הרב זאב לידידו הרב יעקב יהודה העכט, שהיה בין השאר עסקן ציבורי פעלתן, וביקש ממנו לפעול על הרופא להוזיל את המחיר.

הרב העכט אמנם לא הכיר את הרופא באופן אישי, ובכל זאת הצליח לשכנעו להסתפק בכספי הביטוח בלבד... הרופא וויתר על כל השאר...

בימים הסמוכים לל"ג בעומר היה לרב זאב יום הולדת, וזכה להיכנס לרבי ליחידות, (כפי שנהוג היה אצל חסידים, להיכנס ליחידות אצל הרבי בסמיכות ליום ההולדת)(.

בין השאר סיפר הרב זאב לרבי אודות השתדלותו המוצלחת של הרב העכט בהוזלת הוצאות הניתוח.

הגיב הרבי: "גרמת לי נחת רוח רב !

שמחתי מאוד לשמוע איך שחסיד אחד מסייע לחברו החסיד".

✿

בשבוע הבא יחול ל"ג בעומר.

ביום זה פסקו למות תלמידי רבי עקיבא. ל"ג בעומר הוא גם "יום הילולא" של רבי שמעון בר יוחאי.

רשב"י הי' אחד מחמשת תלמידיו הגדולים של רבי עקיבא, שמהם נבנה מחדש העולם היהודי, אחרי המגיפה הקשה שבה נספו 24,000 תלמידי רבי עקיבא.

רבי עקיבא שם דגש גדול על מצוות "אהבת ישראל", הוא זה שטבע את האמירה המפורסמת: "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה !"

גם על תלמידו רבי שמעון בר יוחאי מסופר שהצטיין באופן מיוחד ב"אהבת ישראל".

על פי הוראתו של הרבי, מקיימים ביום זה, בכל בתי חב"ד שבעולם, תהלוכות וכינוסים בהשתתפות אלפי ילדים בסיסמת "יחד כל ילדי ישראל", לחזק ולעודד את האהבה והאחדות בעם ישראל, וזה בוודאי יזרז את ביאת הגואל.

✿

בימים האלה, ימי ספירת העומר, הננו נדרשים לשים דגש מיוחד על הגברת אהבת-ישראל ושלילת שנאת-חינם, פירוד לבבות ומחלוקת. מתברר, שמבין כל האתגרים, האתגר הזה הוא החשוב ביותר בחיינו.

הרבה נכתב על השאלה, מדוע אהבת-ישראל הוגדרה על ידי רבי עקיבא "כלל גדול בתורה", ומדוע בחר הילל הזקן דווקא במצווה זו כדי לתמצת את עיקרה של התורה, באמירתו המפורסמת לאותו נכרי שרצה להתגייר, אך בתנאי שיקבל את כל התורה בעמדו על רגל אחת.

תורת החסידות מסבירה, שתכליתה של התורה להביא את האדם לידי כך שיעמיד את נשמתו, דהיינו, העניינים הרוחניים, במרכז. ואת צורכי הגוף בשוליים, שיעשה את הנשמה עיקר ואת הגוף טפל.

המבחן המעשי לכל זה הוא אהבת-ישראל.

הדבר המרכזי שהתורה תובעת מאתנו הוא – להקריב ! לוותר על הנוחות והאנוכיות למען הערכים שאנו מאמינים בהם. המצוות מחנכות אותנו להימנע מלעשות רק את מה שנעים ונוח, ולעשות גם את מה שלא ממש רוצים כל-כך לעשות. צריך לעשות את מה שנכון ודרוש גם אם זה בא על חשבון הנוחות והנעימות.

היכן אנו מיישמים את זה בפועל ? במצוות אהבת ישראל, הדברים באים לידי ביטוי באופן מוחלט. כיצד ?

אם נתבונן בשורשה של כל מחלוקת, נגלה שבמרכזה עומד ה"אגו". זו יכולה להיות אישית או קבוצתית ותנועתית. הזולת ואנוכי הם שני דברים נפרדים, והוא מפריע לי בדרך זו או אחרת, ולכן אני נגדו. שלום ואחדות מבוססים על דיכוי ה"אגו", על ויתור ונתינת מקום לזולת. אמנם הזולת מפריע לי, אך למען השלום אני מוכן לוותר, ולהכיל את 'ההפרעה' שלו במידת הצורך.

אין דבר קל מפילוג ופירוד-הלבבות. מישהו אינו חושב בדיוק כמוני – אני נגדו. דעתו של הזולת אינה עולה בקנה אחד עם דעתי – מיד אני רואה בו יריב. יהודי שני מתחרה על המשאבים שלי – אני נלחם נגדו בשצף-קצף. ומכיוון שהעולם מוגבל ובני-האדם שונים, תמיד יימצאו סיבות לפילוגים ולפירוד-הלבבות.

כדי להגיע לאחדות מוכרחים לדכא את האגו. נכון, לא כל-כך נוח לי לשמוע את דעת הזולת, אבל בכל-זאת אקשיב לו. קשה לי להשלים עם העובדה שיהיה עליי להתחלק עם הזולת במשאבים העומדים לרשותי, אבל אני מסכים לוותר למען האחדות. ככל שהאדם מצליח יותר להתעלות על אנוכיותו, ולתת פחות מקום לנוחיותו וצרכיו, כן קל לו יותר להתאחד עם אנשים השונים ממנו.

✿

בהשגחה פרטית בעת נסיעתי ברכבת, הייתי עד למקרה מעניין, וקיבלתי המחשה מעניינת, שאכן, קיימת אכפתיות אמתית בין יהודים.

הפקח של הרכבת שעשה מלאכתו נאמנה,  ביקש מהנוסעים להציג את כרטיס הנסיעה,

אחד הנוסעים, יהודי מבוגר, חיפש בקדחתנות את כרטיסו ו... לא הצליח למצאו. וככל שהפקח דחק בו יותר, כך גובר הלחץ... והכרטיס לא נמצא.

היהודי המבוגר מסביר שהוא שילם 80 שקלים על הנסיעה, ואינו מבין היכן נעלם הכרטיס, והפקח שהיה חסר סבלנות... כבר התחיל למלא דו"ח של כפל תשלום כקנס על נסיעה ללא כרטיס.

במושב מרוחק ישב יהודי צעיר, והוא סימן בידו לפקח שאם זה ענין של כסף, הוא רוצה לשלם את זה...

אהבת ישראל בהתגלמותו !

ב"ה, תוך כמה דקות, נמצא הכרטיס האבוד והכל בא על מקומו בשלום.

בואו נבטא את האחדות בינינו במפגן האחדות.

נפגש כולנו, אנשים נשים וטף, ביום שני הקרוב בשעה 16:00 בכיכר עירית נהריה בתהלוכה ססגונית ומרגשת בשד' הגעתון לכיוון כינוס ענק בפארק הגלגליות

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר