לרבי שניאור זלמן בעל ה'תניא', מייסד חסידות חב"ד היו שלשה בנים ושלוש בנות. ביניהם היתה ביתו הרבנית פריידא, אותה הוא חיבב מאוד. היא הייתה אשה חשובה מאוד.

הייתה לה הבנה עמוקה ביותר גם בסתרי תורה. לעיתים קרובות היה אביה, הרבי, לומד איתה באופן אישי מאמרי חסידות עמוקים. דברים נפלאים שלא היה מגלה אף לבניו האחרים.

לאחיה, רבי דובער, המכונה האדמו"ר האמצעי, מי שמילא את מקום אביו בשושלת אדמו"רי חב"ד, היה צימאון עצום ללימוד תורת החסידות. עליו נאמר "אם יחתכו את אצבעו לא יצא דם... אלא חסידות..."

רבי דובער סיכם עם אחותו הרבנית פריידא, שתגלה לו מראש, מתי אביהם, האדמו"ר הזקן, אמור ללמדה חסידות, ובאותו זמן הוא היה מתחבא בחדר (מתחת למיטה או בארון). כך זכה לשמוע וללמוד עניינים נוספים בחסידות.

לפעמים היה מרמז לה ממקום מחבואו, שתבקש מאבא הסבר נוסף על דברים מסוימים.

פעם אחת אמר רבינו הזקן לביתו הרבנית פריידא,  ביאור נפלא בעניין בגדי כהן גדול. אך משום מה, דילג ולא ביאר באותה הזדמנות את עניין ה'אבנט', שהיה אחד משמונה הבגדים של הכהן הגדול.

רבי דובער שהבחין, ממקום מסתורו, שאביו עומד לסיים ללא ביאור על ה'אבנט'. זרק לכיוון אחותו את אבנטו, לרמוז לה בכך, שתבקש מאבא שיבאר גם את עניין האבנט.

מיד נענה הרבי וקרא:

- זוהי בוודאי שאלתו של בני !

הוא גילה את מקום המסתור וציווה עליו לצאת מהמקום...

♦

בפרשתנו יש תיאור מפורט על הבגדים המיוחדים שלבשו הכוהנים בעת עבודתם בבית המקדש. לכל הכוהנים היו ארבעה בגדים. ואילו לכהן הגדול נוספו עליהם עוד ארבעה בגדים. בגדים אלו היו לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת ושימשו אותם בעת עבודתם במקדש.

אחד הבגדים המיוחדים שהיה לכל הכוהנים הוא ה'אַבְנֵט'.

זו הייתה חגורה שנארגה בצורה מיוחדת, אורכה היה 32 אמה (כ-16 מטר)!  הייתה משימה לא פשוטה... לחגור אותו בכל יום מחדש.

(דרך אגב, ב'מכון המקדש' בעיר העתיקה בירושלים יש הדגמה נפלאה לאורכו של האבנט)

ביאורים רבים, בעיקר בפנימיות התורה, נכתבו להסביר את 'סודו של האבנט'.

הפעם לא נעסוק באבנט של הכוהנים במקדש, אלא ב'דוגמית'... שלו.

נתבונן במשמעות ה'אבנט' שחוגרים חסידים, במיוחד בעת התפילה,  זה דומה לכהן החגור באבנט בעת עבודתו במקדש.

♦

על יסוד דברי הנביא עמוס: "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱ-לֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל"  אומרים חז"ל שיש להתכונן לקראת הזמן שבו אדם מתייחד עם קונו, דהיינו, זמן התפילה.

ההכנה מתבטאת בין השאר בחגירת אבנט.

האבנט אינו משמש כחגורה 'להחזיק' את המכנסים. במכנסיי הכוהנים היה (בלשון חז"ל: 'שנצים' =) חוט שבאמצעותו יכלו לקשור ולהדק את המכנסיים על הגוף. ל'אבנט' יש משמעות ייחודית. טמון בו מסר נפלא איך צריכה להיות ההכנה לעבודת המקדש.  

בגלל חשיבותו, תיקנו חכמים לברך ולהודות ב'ברכות השחר' בכל בוקר על ה'אבנט'. "בָּרוּךְ אַתָּה ... אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה", ניסוח שמדגיש שמדובר במשהו המייחד דווקא את עם ישראל !

♦

הקב"ה יצר את גוף האדם באופן כזה שהוא כולל הפכים. מצד אחד יש בו אברים עדינים ורוחניים ויחד עם זאת הוא כולל גם אברים גשמיים וחומריים. הם שוכנים ב'קרבת מקום' זה לזה.

החלק העליון של הגוף יש בו את המוח והלב, שבאמצעותם יכול האדם להתרומם ביותר. להגיע לתובנות עמוקות בעניינים שכליים, ואפילו בעניינים אלוקיים ולהשפיע על הלב שיתמלא ברגשי אהבה ויראה לבורא.

ואילו בחלקו התחתון של הגוף יש את כלי העיכול. שתפקידם הבלעדי הוא להתעסק בפירוק מאכלים חומריים וגשמיים. וכן את החלקים שצריכים, כמובן, להיות מכוסים מפני הצניעות.

בעת התפילה ועבודת המקדש צריך האדם להיות מרוכז ומונח בעניינים הרוחניים הנעלים ולהתנתק מהחלק התחתון שבו. בלשון חכמים: "שלא יהיה ליבו רואה את הערווה",

זהו התוכן הפנימי והמסר של ה'אבנט'. הוא בא לחצוץ ולהפריד בין החלק העליון לתחתון, שהמוח והלב יעסקו בתוכן הרוחני ויהיו מופרדים משאר העניינים הגשמיים והחומריים.

הפרדה זו שצריכה להיות אומנם בעת התפילה, יש בכוחה להשפיע על האדם גם בכל העיסוקים היום יומיים עד שיקויים בו הפסוק "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל; אַשְׁרֶיךָ, וְטוֹב לָךְ. זאת אומרת, שההתעסקות בעניינים גשמיים וחומרים, כמו אכילה או עיסוק בפרנסה, יהיו רק בכַּפֶּיךָ. והמוח והלב 'יישארו' למעלה...

♦

הפעם 'נגענו' רק בפן פנימי אחד של ה'אבנט'.

אין ספק שיש בו עוד הרבה משמעויות עמוקות.

לדוגמה:

הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק נ"ע, מספר בזיכרונותיו שכאשר התקרב לגיל בר מצוה, העניקה לו הסבתא אבנט, באמרה "אני נותנת לך אבנט כמו שנתנו לאביך".

כשהזדמן לו לספר זאת לאביו, רבי שלום דוב נ"ע, נתרגש אביו מאוד ונראו דמעות בעיניו.

מה פשר ההתרגשות מנתינת אבנט ?

מסתבר שלנתינת אבנט הייתה משמעות של מינוי עתידי להמשך המנהיגות... !

הנה ראינו, איך שיש לכל דבר משמעות !

וכשלומדים, מגלים מקצת מן הסוד...

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר