אנו רגילים, בדרך כלל, להתייחס לכותרות, כניסוח (או גימיק) בלבד, שמטרתם רק למשוך את הקורא לקרוא את גוף הכתבה.

אולם, כשמדובר בכותרת תורנית ההתייחסות צריכה להיות שונה.

כל דבר המופיע בתורה, גם אם מדובר בכותרת בלבד, הוא דבר אמיתי כשלעצמו ותמיד מכיל מסר בעל משמעות נצחית.

לכן מן הראוי להתייחס לכותרת המפתיעה שנתנה תורה לפרשת השבוע, "אֱמֹר", מסתבר שיש בה הוראה עוצמתית ומפתיעה בחיי היום יום.

למעשה המסר השבועי מקופל כולו ב"כותרת" של מילה אחת: אֱמֹר.

מה בדיוק צריך לומר ?  

♦

בשנת תש"ו (1946) נוצרה הזדמנות פז לבריחה מרוסיה הקומוניסטית. כתוצאה מהסכם עם ממשלת פולין להחזרת אזרחיה שברחו לרוסיה בעת המלחמה.

חסידי חב"ד הבינו שיש כאן הזדמנות נדירה 'לפרוץ' את מסך הברזל. ומיד התארגנה קבוצת חסידים נועזים שהחלו לזייף ניירות פולניים, כדי להציל כמה שיותר אנשים מרוסיה.

בט' כסלו תש"ז (2.12.46)  התחוללה בגבול דרמה.

בערל וחנה גורביץ', שנישאו חצי שנה קודם לכן, עמדו לעלות לרכבת ולחצות את הגבול לפולניה. אולם חנה הגיעה לגבול עם הניירות הפולניים, ואילו לבעלה בערל הובטח, שיקבל אותם סמוך לגבול. אך לפועל הוא לא קיבל אותם. ו... נעצר באשמת הברחת הגבול. היה ברור לכולם שהוא יישלח לשנים רבות בכלא סיביר, ואשתו חנה עלולה להשאר עגונה כל חייה.

בין הפליטים נוכחו הרבנים: שמריהו ששונקין ובצלאל ווילישאנסקי וביניהם התפתח דיון תורני מה נכון לעשות. והחליטו שלפני שיפרידו ביניהם ייתן בערל לחנה 'גט' על תנאי.

בערל נלקח לכלא בעומק רוסיה וחנה המשיכה עם החסידים לפריז שבצרפת, שם עבדה במתפרה בעיר. מדי בוקר הייתה יוצאת לעבודה ולא הפסיקה לבכות על גורלה המר. בקומה השניה באותו בניין, גר החסיד ר' איצ'ה גולדין שנגע לליבו מצבה העגום והשתדל מאוד לעודד אותה.

בכל בוקר כשנפגשו בפתח הבניין, הוא היה 'מבטיח לה' שבעלה עוד יחזור ! כמובן, המילים שלו היו חסרות בסיס, אבל הם נעמו לאוזניה ונתנו לה עידוד רב. היא מצאה את עצמה ממתינה לו כל בוקר כדי לשמוע שוב ושוב את המשפט המעודד: "תראי שהוא עוד יחזור". ורק אחר כך הייתה הולכת לעבודה.

כעבור זמן שלחה חנה מכתב לרבי הריי"ץ מליובאוויטש בשאלה: אם להמתין לבעלה בצרפת או לחזור ולחפשו ברוסיה ? הרבי ענה: 'עדיף שבעלה יבוא אליה מאשר שהיא תיסע אליו'. ממענה זה הבינו שבע"ה יבוא יום ויפגשו.

כעבור שנתיים קרה הנס.

ממשלת פולין טענה שכמות האזרחים שחזרו מרוסיה פחותה ממספר הפליטים. וכך נפתח שוב הגבול ל 6 שבועות. בס"ה שוחררו לפולין 8 אסירים שחסרו להם 'ניירות פולניים'. אחד מהם היה... ר' בערל גורביץ'.

כשבערל הגיע לפולין ניסה לברר לאן נסעו חסידי חב"ד שיצאו מרוסיה.

בהשגחה פרטית פגש יהודי שידע לספר שהחב"דניקים נסעו לפריז. ואף הוסיף שבדיוק עכשיו נמצא אצלו איש עסקים מפריז, ובטח יוכל להוסיף מידע. הלה אמר ש(מכל מאות האנשים שיצאו מרוסיה) הוא מכיר רק אדם אחד בשם "ר' איצ'ה גולדין"!... בערל גורביץ 'הבריק' מיד לאיצ'ה גולדין. וכך הגיע 'אות חיים' הראשון לחנה אשתו.

מתברר שדברי העידוד של ר' איצ'ה 'קרמו עור וגידים'. ואף זכה להיות בעצמו מבשר הגאולה לאותה אישה.

♦

לאמירה אלוקית יש בוודאי עוצמה אדירה. היא לא רק מספרת ומגלה את הנעלם, אלא יש לאמירה זו כוח ליצור או לשנות מציאות.

הרי הבריאה כולה נוצרה מאין ליש ע"י מאמר אלוקי, כלשון המשנה בפרקי אבות: "בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם".

וכאן בא חידוש מפתיע:

גם לדיבור ואמירה של יהודי הדבק בה', יש כוח לפעול ואף לשנות מציאות.

כיצד ?

כשמדברים טוב וחיובי על הזולת. כשמשבחים אותו ומספרים על מעלותיו, יש לזה השפעה אדירה. זה נותן לו חיזוק ומסייע שמעלותיו אכן יתגלו, גם אם הוא לא שמע באזניו את מה שנאמר.

דבר זה נכון גם ב אמירה שלילית,

כתוב בתלמוד שכאשר מדברים על פלוני לשון רעה, גם אם אותו אדם נמצא כרגע בקצה העולם ואינו יודע שמדברים עליו, יש לדיבורים אלו השפעה שלילת. הם גורמים להעצים את הרוע שבו.

ואם בצד השלילי זה כך, הרי הדבר נכון שבעתיים בדברים חיוביים.

תלמיד חכם תמיד ידון את חברו לכף זכות. דהיינו, הוא ידבר רק על הטוב הפוטנציאלי הגלום בנשמתו, ועי"ז הוא יגרום שהוא אכן גם בפועל יהיה כזה.

וזה המסר בשם הפרשה אֱמֹר:

תרבו באמירה חיובית. השתדלו תמיד לשבח את הזולת ! לחפש מילים של עידוד וחיזוק. גם אם לא רואים תוצאות מידיות, אין ספק שזה ישפיע ויגרום טוב וחסד לכל העולם כולו.

מילים אינם רק מילים... יש להם כוח לשנות את העולם !

בשורות טובות

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר