שליח נאמן

איך צריך לנהוג שליח. עד כמה צריך לדבוק במטרה שאליה נשלח ללא שום שינויים. תוספות. או שיקולים זרים.

הסיפור מוכר בוודאי לכולם:

משה רבינו שולח 12 אנשים מהטובים שבעם, לבדוק את המצב של העם היושב בארץ (אם הוא "חזק" או "רפה"). וכן את סוג האדמה שיש שם ("הטובה היא אם רעה.. השמנה היא אם רזה"). ואף ביקש שיביאו מפירות הארץ.

כשחוזרים המרגלים מהמסע בארץ הם מדווחים:

בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.

עד כאן לא נראה שום בעיה בדיווח. הרי הם התייחסו בדיוק למה שביקש משה רבינו.

ובכל זאת:  וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה.

כָּלֵב (אחד משלוחי משה) מיד השתיק את חבריו ועורר אותם לדבוק במשימה כרצון משה רבינו.

הדבר לא מובן:

מה שמע כָּלֵב בדבריהם שהחליט להשתיקם ? הרי הם דיווחו בדיוק מה שהתבקשו ?

אברהם אבינו שלח את אליעזר עבדו, להביא את רבקה עבור יצחק בנו. כשאליעזר הגיע לייעד. הוא ישב עם בתואל ואשתו בנוכחות לבן כדי לספר מהי מטרת בואו.

מסופר בתורה שבאותו מפגש הגישו לו אוכל (וַיּוּשַׂם לְפָנָיו, לֶאֱכֹל). ומה הגיב אליעזר:  וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל, עַד אִם-דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי.

הוא דבק במטרת השליחות ולא מתעסק בשום ענין אחר !

בשנת ה'תר"צ (1930) בערך. נשלח הרבי מליובאוויטש ע"י חותנו הרבי הריי"צ נ"ע . בשליחות מסויימת אל אחד מראשי הרבנים באירופה.

כשהגיע הרבי לביתו והמתין להכנס לחדרו. נודע בינתיים לתלמידים שנוכחו בסביבה מי האורח. ואחדים התקבצו לתהות על קנקנו. הם ניסו לפתוח עמו בשיח תורני אך הוא ישב ושתק. וזה כמובן לא השאיר רושם טוב על הסובבים.

בינתיים הגיע תורו להכנס לרב, למסור את השליחות. וכשסיים ויצא מחדרו אמר לתלמידים: שאם הם חפצים, עכשיו הוא נכון לענות על שאלותיהם. וכעבור זמן נשארו המומים מהגאונות והבקיאות של הרבי.

וכשנשאל הרבי מדוע לא השיב לשאלותיהם מיד ? מדוע רק אחר שיצא הסכים לדבר עימם בלימוד ?

השיב הרבי:

"כל זמן שעדיין לא מילאתי את השליחות של חותני, לא יכולתי להתפנות לעיסוקים אחרים".

כשמשה רבינו שלח את המרגלים, ראשית ביקש לדעת את אופן הכיבוש העתידי (אם העם חזק או רפה). ושנית מה הריוח והשכר שיקבלו. דהיינו  מה סוג האדמה (השמנה היא אם רזה).

כאשר כָּלֵב שומע שהם הפכו את סדר הדברים בעת הדיווח. הם פתחו בטיב הארץ (זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ) ורק אח"כ התייחסו לחוזק העם (עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ). הבין שהם נכשלו בשליחותם (כפי שאכן התברר בהמשך). ולכן השתיק אותם מיד בשלב זה!

כל אחד מאיתנו הוא שליח. לבצע את רצון הבורא.

וכאמור, שליחות צריך לבצע  בדייקנות מוחלטת. ללא שינוי, ללא עירוב שיקולים זרים ומתוך קבלת עול.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>