מה ערכו של פזו ארגנטינאי אחד ?

שלושה אחים נפגשו וניהלו דיון מי מהם מסייע יותר לאמם הזקנה שגרה לבדה מעבר לים.

הראשון אמר: "אני בניתי לה אחוזה ענקית כל כך, שיש לה חדר לכל יום בשנה".

אמר השני: "אני קניתי לה צי של מכוניות עם נהגים צמודים כדי שישרתו אותה בכל עת".

אמר השלישי: "אינני עשיר כמוכם ואין בידי לתת לה כל כך הרבה. הסכום הדל שיש בידי לא מאפשר לי לקנות דבר. אולם מאוד רציתי לכבדה ובכל זאת לתת משהו, אז שלחתי לה מתנה מטבע אחד של פזו ארגנטינאי. זה הדבר היחיד שהיה ברשותי".

גיחך האח השני: "תגיד לי, אתה לא קורא עיתוני כלכלה ? מה אמא תעשה עם פזו ? זה לא שווה כמעט כלום היום".

גער בו האח הראשון: "באמת, אחי, איפה כיבוד ההורים שלך ?!".

כעבור זמן מה הגיע מכתב מהאם: "בניי האהובים, תודה לכולכם על המתנות.

בני בכורי - תודה על האחוזה שבנית לי, אך היא גדולה מדי בעבורי וקשה שלא להרגיש בה בודדה. בני השני - תודה על כל המכוניות, אך גם אחת הייתה מספיקה לנסיעה השבועית למרכז העיר.

ובני הצעיר - תודה רבה לך ! איך זכרת מה חסר לי באוסף המטבעות האהוב שלי ?"...

השבוע אנו קוראים בתורה על המאורע המייחד את עם ישראל מכל העמים, על מעמד הר סיני ונתינת עשרת הדיברות.

עשרת הדברות ניתנו בשני לוחות. הלוח הראשון מפרט את המצוות שבין אדם לבורא, והלוח השני מביא את המצוות שבין אדם לחברו.

אולם למרבה הפלא, הציווי על כיבוד הורים מופיע בלוח הראשון יחד עם חמשת הדיברות הראשונות, העוסקות במצוות שבין אדם למקום, ולא עם חמשת הדיברות האחרונות העוסקות במצוות שבין אדם לחברו .

רבי משה בן נחמן מגדולי הראשונים, ומפורסם בכינויו הרמב"ן, כתב פירוש נפלא על התורה.

בפירושו הוא מתייחס לשאלתנו, ומסביר שאכן כבוד ההורים קשור עם כבוד ה', כיון שההורים שותפים עם ה' ביצירת הילד, לכן הציווי על כיבוד הורים רשום בקבוצה הראשונה שבין אדם למקום.

בתלמוד נאמר כי "שלושה שותפים באדם" – ה' נותן את הנשמה, ושני ההורים נותנים את הגוף. כלומר, היכולת להוליד שונה משאר היכולות. אין זו יכולת אנושית רגילה, אלא תכונה אלוקית –על אנושית. כל מי שהחזיק תינוק אחרי לידתו הרגיש שמדובר בפלא העצום, הדומה לבריאה מאין ליש.

יתר על כן, לברואי העולם יש כוח מוגבל וזמני, רק הבורא הוא אינסופי ונצחי. כיון שהיכולת להוליד מאפשרת להמשיך את שושלת הדורות באופן נצחי, מובן שזו יכולת מיוחדת הנובעת ישירות מהכוח האלוקי האינסופי.

כאשר ההורים מביאים ילד לעולם, בכך הם שליחי האלוקים בעולם . אם כן, כבוד ההורים נובע מהכבוד שאנו רוחשים לכוח האלוקי האינסופי שעבר דרך ההורים. בתלמוד מסופר כי רב יוסף היה קם בפני אמו ואומר: "אקום מפני השכינה.

כיון שכבוד ההורים הינו בעצם כבוד ה', הרי זו מצווה מוחלטת, היא מחייבת אותנו גם במצבים בהם הדבר כרוך במאמץ רב, ואפילו כאשר ההורים גורמים לאי נעימות. דוגמה לכך ניתן ללמוד מרבי טרפון. כאשר נקרע הסנדל שאמו נעלה לרגלה, התכופף רבי טרפון ועשה את כף ידו כמו סנדל לרגלה, כדי שתוכל ללכת ללא פגע.

 

 

בין מאות אלפי מכתביו של הרבי, המלאים בהדרכות והוראות בכל תחומי החיים,  אנו מוצאים מכתב קצר שנכתב במענה לבחורה שסיפרה על קשיים שיש לה בכיבוד הוריה, וביקשה מהרבי עצה וסגולה איך להתחזק בזה.

כותב לה הרבי: "תעתיק בפיסת נייר הדבור כבד את אביך גו' עד סופו — ויהי' זה בכיסה...ומזמן לזמן תקרא אותו. עד חג השבועות הבא עלינו לטובה".

בין מקריבי הקרבנות בבית המקדש היה מגוון רחב.

היו אלו שהביאו שור הכרוך כמובן בעלות כספית לא מבוטלת, היו אלו שהיה בידם להביא רק תור או בן יונה זול, והיו גם העניים ביותר שהצליחו להביא רק מעט סולת לקרבן מנחה. למי או למה מהם יש ערך גדול יותר ?

כתוב בתלמוד: "נאמר בשור הגס " אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" ובעוף הדק" אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" ובמנחה "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" לומר לך 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים'.

בכיבוד הורים כמו בכבוד שמים, לא נמדד הדבר בגודל האחוזה או במספר המכוניות, לפעמים הפזו ארגנטינאי שניתן מכל הלב, ערכו לא ניתן לשער והוא  פועל הרבה יותר...

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>