סיפורים רבים שמע כ"ק אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, מתלמידי הבעל שם טוב. בין הסיפורים מובא סיפור חריג המלמד על החשיבות העצומה שיש ללימוד תורה מתוך יראת שמים ולא רק כלימוד של חכמה בפני עצמה.

לפני למעלה מ-400 שנה (בשנת ה'ש"ס בערך), בתקופתו של המהר"ל מפראג, התיישב בפראג גאון גדול בתורה ושמו ר' שמואל צדוק. היו לו שני בנים, הבכור משה והשני יהודה אריה. הם התחנכו בדרכי התורה ולמדו אצל מלמדים מצוינים.

למרות היותו גאון בתורה, היה ר' שמואל צדוק מגדולי המתנגדים ללימוד הקבלה והמוסר ואף היה מרבה ללעוג לחכמי הקבלה שהיו בפראג. גם את בניו הדריך בגישה זו.

כאשר המהר"ל מפראג הוכיחו על מעשיו, עזב את פראג ועבר עם משפחתו לעיר לבוב.

הבכור ר' משה הלך בדרכי אביו בהתמדתו הגדולה בלימוד התורה, אך התנגדותו ללימוד הקבלה והמוסר הייתה גדולה עשרת מונים מאביו.

הוא היה תלמיד חכם גדול ומופלג בבקיאות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, ברמב"ם ובספרי ההלכה, אך בפסקי הלכה, דעתו הייתה תמיד להקל.

אחרי פטירת אביו הלכה והתרופפה אצלו השמירה על קיום המצוות, וכך אט אט הדרדר מצבו הרוחני עד כי הוא אכל נבלה וטריפה, חילל את השבת והמועדים. מרוב צער מתה אשתו היהודייה והוא נשא אישה נכרית. אך יחד עם זאת, את לימודי הקודש הוא לא עזב... והמשיך לשקוד בהתמדה גדולה בלימוד תורה. הוא עשה זאת ללא כיסוי ראש. כשחידש חידושים בעת הלימוד היה כותבם גם בשבתות וחגים...

ברבות השנים, קיבל ר' אברהם משה, שהיה נכד אחיו, הדרכה מרבי אליהו בעל-שם איך לעורר מחדש אצל ר' משה את ה'נקודה' היהודית.

ברשימותיו של הרבי הריי"צ מליובאוויטש מסופר באריכות, איך שבסבלנות מרובה הצליח ר' אברהם משה לעורר בו זיכרונות ילדות, ואלו הצליחו להבעיר בו את התשוקה לחזור ולנהוג כראוי ליהודי, כאשר היה אז. בסופו של תהליך ארוך חזר ר' משה למוטב.

תשעה החודשים האחרונים לחייו עברו על ר' משה כבעל תשובה גמור.

✿

 בפרשתנו מפרטת התורה מהם הסימנים של כל בעלי החיים הכשרים ומותרים באכילה, הבהמות, העופות והדגים.

בפירוט אודות הדגים אשר במים כתוב בתורה:   "כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ. וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת ... שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם"

חכמי ישראל גילו לנו עובדה מעניינת אודות טבע הדגים, ואמרו: "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ! ויש (דגים כאלו) שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת". דהיינו, בעצם מספיק לראות 'קשקשת', בכדי להתיר את הדג לאכילה, כי בטוחים אנו שיש לו גם 'סנפיר', אבל אם אנו רואים רק סנפיר, אין זו הוכחה שיש לו גם קשקשת.

הלכה זו אינה קשורה רק לדגים שבים, היא קשורה גם אלינו, בני אדם.

כיצד ?

✿

הדגים נמצאים תמיד בתוך המים, המים הם מקור חיותם. הדגים מסמלים את היהודים שזכו להיות 'יושבי אוהל'. דהיינו, הם עוסקים בלימוד התורה בקביעות.

הדג הטהור שבמים צריך שני סימני טהרה, קשקשת וסנפיר, וכך גם לומדי התורה צריכים שתי סימני טהרה, קשקשת וסנפיר.

שני פרטים אלו אינם חלק מהותי מגופו של הדג, הם תוספות הנלוות עליו, אבל הם אלו היוצרים את סימני טהרתו.

מהם הסנפיר והקשקשת של לומדי התורה, שהם ורק הם הופכים אותם ללומדי תורה באמת ?

מדוע לא מספיק לימוד תורה כשלעצמו ? מה חסר ללומדי התורה בכדי להכשירם ?

נתבונן למה משמשים הקשקשת והסנפירים אצל הדגים:

ה'קשקשת' משמשת כלבוש הגנה על הדג מפגעים חיצוניים. ובמובן הרוחני היא מסמלת 'יראת שמים'. דהיינו, הקפדה על שמירת ההלכה כרצון ה'. ההכרה הפנימית שהתורה אינה סתם חכמה אלא זו כחמה אלוקית ויש לגשת אליה בטהרה. וכו'. אמנם אפשר ללמוד תורה ולהבינה גם ללא יראת שמים, אבל או אז אין ללומד את ההגנה והשמירה שיכוון לאמיתתה של תורה, ולימוד תורה באופן זה, עלולה להפוך ל'סם המוות'. כמו בסיפור של ר' משה...

יראת שמים דומה ל'חומר משמר' שמכניסים במאגרי התבואה, בכדי לשמרם לטווח ארוך שלא תירקב, אין אפשרות לוותר על זה. באותה מידה אין לוותר על יראת שמים שתהיה קודמת לחכמתו.

ה'סנפיר' לעומתה, משמש את הדג בעיקר לנוע בתוך מרחב המים, לשוט מקצה לקצה במהירות. במובן הרוחני הוא מסמל את הכוח 'לחדש' בתורה, לקשר דבר מ'קצה' אחד לשני ולמצוא את התיווך והביאור הנכון.

ועל זה אומרים חכמים, "יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת", דהיינו, שהכוח לחדש בתורה עדיין אינו סימן מספק לטהרה. כי יתכן חלילה מצב שאין זה לימוד נכון... שוב, כמו ר' משה שחידש בתורה תוך כדי חילול שבת ואכילת טריפות. אבל "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר", אם יש ללומד יראת שמים, הרי זה עצמו מספיק עבורנו לקבוע שהוא בוודאי גם מחדש בתורה בצורה ראויה, ובהחלט הוא "דג כשר".

✿

אחד הרבנים הבחין בתלמיד שלומד ללא יראת שמים. כעבור מספר חדשים כשהתלמיד הספיק כבר ללמוד כמה מסכתות מהתלמוד, ראה הרב שכיסוי הראש שהיה לו, שמוט בצדי הראש. פנה אליו הרב בשאלה: 'כמה מסכתות אתה צריך עוד ללמוד כדי שהכיפה תוסר לגמרי מראשך ?...'

שנזכה ללמוד תורה מתוך יראת שמים

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר