הרב שלום בער שי' ליפסקר, אחד משלוחי הרבי הידועים, פועל מזה כ 50 שנה בהצלחה בשכונה היוקרתית בל הארבור במיאמי-ביץ', פלורידה. לשם הגיע בשליחות הרבי.

רבים מבני המקום מזמינים את הרב ליפסקר להיות הרב, מסדר הקידושין בחופתם. הם יודעים שמובטח להם חוויה יהודית מיוחדת שתיעשה בחן וברגש.

אחד הדברים הכי חשובים, מבחינה הלכתית, בתהליך הקידושין, שזה ייעשה בנוכחות  2 עדים כשרים. ישנם תנאים הלכתיים ברורים, שעל פיהם נקבעת כשרות העדים, לדוגמא: אסור שהם יהיו קרובי משפחה של החתן או הכלה וכמו כן הם חייבים להיות שומרי תורה ומצוות.

באחת החתונות, בעת שהתכונן הרב ליפסקר לחופה, וישב עם החתן וההורים להכין את הכתובה. ניגש לרב בחור אחד והציג את עצמו כידיד החתן ו'עדכן' את הרב שנקבע שהוא יהיה עד קידושין. הרב הסתפק אם הבחור שומר מצוות ואם הוא אכן, מתאים, מבחינה הלכתית, להיות עד. הוא בירר אצלו אם הוא שומר שבת, וכשנענה בשלילה, הסביר לו הרב מהי המשמעות של 'עד קידושין', ואת התנאי הבסיסי להתאים לתפקיד. הבחור התעניין ברצינות אם יוכל להיות עד כשר אם הוא יקבל על עצמו להיות מעכשיו שומר שבת, וכשנענה בחיוב, הוא הביע את רצונו להיות עד בחופה. גם כשהרב הסביר לו במה זה כרוך... הוא קיבל על עצמו ברצינות להיות שומר שבת, ואכן הוא היה 'עד קידושין' באותה חתונה.

עברו מאז אותה חתונה כעשר שנים, ואותו בחור נפגש שוב עם הרב ליפסקר. הוא סיפר בהתרגשות שמאותה חתונה, הוא אכן שומר שבת. וציין שהוא רואה במוחש את ברכת ה' בעסקיו, מאז הוא גם התעשר מאוד. בעיקר הוא ציין בהתרגשות, שהוא היחיד מבין כל חבריו שיש לו חיים משפחתיים מאושרים !

הוא תיאר, שכל חבריו 'רצים' כל הזמן אחרי העסקים... ואין להם הזדמנות לעצור ולהשקיע גם במערכת היחסים עם בני ביתם. אך הוא, לעומתם, חוזר לביתו כל ערב שבת, אשתו מדליקה נרות שבת והוא  מקדש על היין וכל בני המשפחה יושבים יחד בסעודת שבת, "השבת פשוט הצילה אותי ונתנה לי חיים מאושרים", סיים הבחור.

✿

השבוע אנו קוראים את פרשת בהעלותך. בין השאר מופיע בפרשה פסוק אודות השימוש בחצוצרות בבית המקדש בשבתות, במועדים ובראש חודש, בעת הקרבת הקרבנות. לשון הפסוק הוא: " וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם  וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" מסבירים חכמים ש"יוֹם שִׂמְחַתְכֶם – אלו השבתות". השבת נקראת בתורה יום של שמחה ! סעודת השבת המשפחתית מעצימה את השמחה והאחדות.

סעודות שבת במשפחה, תופסת מקום חשוב ביותר גם בהלכה. חכמים אמרו, שאדם שיש לו רכוש אך חסרים לו מזומנים לרכוש מאכלי ומעדני שבת, שלא יהסס למשכן רכוש ולקחת הלוואה למטרה זו, ומובטח לו שהקב"ה יזמן לו כסף שיוכל לפרוע את החוב. אדם צריך לעשות הכל בשביל שיוכל לשבת עם משפחתו בסעודה משותפת.

יתירה מכך, ידוע שבראש השנה נקבע כמה כסף יהיה לאדם במהלך השנה, אך אומרים חז"ל שאין זה כולל את הוצאות השבת. כל הכסף שיוציא אדם עבור סעודות השבת, לא יגרע מאומה ממה שנקצב לו בראש השנה !!!

✿

במספר הזדמנויות תיאר הרבי איך הוא היה מצפה שתיראה סעודת שבת משפחתית, וכך אמר הרבי,

"...זו הזדמנות שכל בני המשפחה יושבים יחדיו ומדברים ביניהם.

במהלך ימי השבוע האבא טרוד בענייני הפרנסה והאם טרודה בעסקי וצרכי הבית. אך בשבת יש להם יותר זמן להתמסר לילדיהם.

ומאחר שבשבת אסור לדבר דברי חולין. ברור אם כך, שהנושאים המדוברים בשולחן, יהיו דברי קודש. מה שאבי המשפחה שמע בבית הכנסת, או שמצטטים איזו פרשנות על קטע מפרשת השבוע או ביאור באחד מקטעי התפילה של שבת וכו'.

כמו כן מנגנים יחד ניגוני שבת. עונים 'אמן' זה על ברכתו של זה, ועוזרים זה לזה בניגונים ובשירה שתהיה נעימה יותר ומתוקה.

סעודת שבת כזו, כוחה להשפיע על מהלך כל השבוע הקרוב שיהיה "שבוע יהודי". כל החיים המשפחתיים תלויים במפגש השבתי כשמשוחחים בדברי קדושה.

יתירה מכך, כל הקשיים שישנם בתקשורת בין אבות ובנים יכולים להסתדר ע"י שייעשו למציאות חדשה, מציאות של משפחה. אחת העצות לזה היא שבשבת יתאספו כולם יחד...זה שדור הנוער נאבד ח"ו מקדושה, נובע מכך שנתנו לכל ילד ללכת לבד, האב היה עסוק בענייני פרנסה והילד היה צריך למצוא את דרכו לבד. התחלת התיקון הוא שבליל שבת, יתאספו כולם יחד באותו שולחן וידברו בנושאים המתאימים לשולחן השבת, ועל ידי שייעשו משפחה בריאה ביום השבת, יהפכו להיות משפחה בריאה בכל ימי השבוע."

כך מבטיח לנו הרבי, לא רק כשנמנע מחלול שבת, אלא אם נשקיע בצד שהוא לכאורה "טקסי", אך במהותו השפעתו רבה עלינו ועל חיי המשפחה שלנו.

✿

מספר הרב נחמן יוסף שי' טווערסקי:

במשפחה מסוימת 'נשר' אחד הבנים מהמסגרת הלימודית, אט אט גם עזב את המסגרת המשפחתית והוא היה משוטט ברחובות...

כאבה של אמו לא ידע גבול והיא ניסתה בכל דרך אפשרית להשפיע על בנה, שיחזור לפחות למסגרת המשפחתית, אך ללא הצלחה.

באחד הימים היא פנתה לרבי וביקשה עצה והדרכה, מה עוד היא יכולה לעשות כדי 'להשיב' את בנה למסגרת ? ענה לה הרבי במשפט אחד (באידיש): "איר זאלט באשיינען דעם שבת צימער". דהיינו: שהיא תשקיע ותייפה את החדר שסועדים בו את סעודות שבת !

היא לקחה את הדברים כפשוטם. במהלך אותו שבוע הוחלפו הווילונות המרופטים בחדשים ומהודרים, כמו כן השקיעו ופיארו את השולחן, המפה הסכו"ם וכו'. וגם לא חסכו בתפריט משובח לסעודות.

השינוי הכולל השפיע גם על אבי המשפחה לקחת יותר אחריות לנהל את הסעודה כראוי. הוא השתדל לנוח בערב שבת כדי להיות יותר ערני בעת הסעודה, והכין דברי תוכן מעניינים לספר ליד השולחן.

סעודת השבת המשפחתית התנהלה בצורה נפלאה. והילדים כבר ציפו בקוצר רוח לשבת הבאה...

במהלך השבוע פגש אחד הבנים את אחיו ה'נושר', וסיפר לו בהתרגשות עצומה על השינוי שעבר סלון הבית, ועל השדרוג המשמעותי בסעודות השבת. הוא מאוד הסתקרן לראות במו עיניו את הנס... ובמשך זמן לא רב החזירה אותו החוויה השבתית למסגרת מתוקנת.

ההשקעה הזו לא בשמים היא אלא בהישג ידו של כל אחד מאיתנו. בואו ננצל אותה, את הקרן נקבל מיד, והרווחים גם הם, כולם, שלנו.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר